גיא טל
צילום: משה בנימין
סיכום שבוע בקריפטו

"הקריפטו הובס מול מטבעות הפיאט"

ענקית המסחר בקריפטו קוינבייס משיקה רשת בלוקצ'יין חדשה שתעבוד בשיטת לייר 2, אך לא טורחת להנפיק מטבע בשבילה; יו"ר ה-BIC חושב שמטבעות הקריפטו הפסידו למטבעות הפיאט, אבל בכל זאת יש לבנקים המרכזיים הרבה מה ללמוד מהקריפטו
גיא טל | (5)

חברת קוינבייס שמפעילה את אחת מבורסות הקריפטו הגדולות שעדיין עומדות על שתי רגליים יציבות (יחסית, השבוע פרסמה דוחות עם הפסדים של מאות מיליוני דולרים, שוב) משיקה רשת בלוקצ'יין חדשה שתקרא בייס (Base) בשיטת לייר 2. כפי שהסברנו כמה פעמים בעבר, לרשת האת'ריום שהיא הרשת הובילה בתחום החוזים החכמים כמה בעיות מובנות משמעותיות, שהיא מנסה לפתור בעזרת שדרוגים שלוקחים שנים ארוכות. בינתיים, לשוק אין סבלנות, ונוצרו שני סוגי פתרונות. הראשון, לייר 1, הוא בניית רשת חדשה לגמרי שתאפשר חוזים חכמים ושאינה קשורה כלל לרשת האת'ריום, כמו לדוגמה קרדאנו או סולנה. השני, לייר 2, הוא רשתות הפועלות על גבי האת'ריום (או רשתות אחרות) ומנסות לפתור את האתגרים שהיא מעמידה (כמו לדוגמה פוליגון) >>> למדור קריפטו של ביזפורטל    ישנן הרבה מאד, אולי אפילו הרבה מדי, רשתות לייר 1 שכבר פועלות כעת, ורובן לא באמת יצליחו לצבור תאוצה. החסם הכי גדול הוא כמובן להגיע למפתחים שירצו לפתח על הרשת שלך ולהציע מוצרים לקהל הרחב. מפתחים מעדיפים להכיר את האקו-סיסטם שכבר פועל ומוכר ויש לו לקוחות. לכן כל כך קשה לשבור את ההגמוניה של האת'ריום למרות הבעיות המובנות. היא כבר צברה פופלריות וקהל יעד. ישנם גם לא מעט פתרונות לייר 2 שמנסים לרכוב על ההצלחה של האת'ריום ולתת מענה לחסרונות (איטיות, עמלות גבוהות מדי), המובילה היא פוליגון, שהמטבע שלה, המאטיס, מציג את הביצועים הטוביות ביותר מתחילת השנה מבין 10 המטבעות הגדולים עם עליה של 78%.   הסיכוי להציג פתרון שיתפוס תאוצה מתגבר, כמובן, אם אתה בעצמך כבר גוף גדול עם קהל משתמשים רחב, כמו במקרה של קוינבייס. כל המוצרים השונים שמציע קוינבייס יעברו בהמשך לפעול על רשת הבייס, שתהיה פתרון לייר 2 על גבי רשתות האת'ריום והסולנה. קוינבייס מקווה שיתפתח אקו-סיסטם שימשוך מפתחים וישמש מיליוני לקוחות חדשים באפליקציות מבוזרות. ג'ס פולאק, מנהל בכיר בקוינבייס מסר: "זהו הימור על כך שנוכל לאפשר את מיליוני האפליקציות המבוזרות הבאות, שיביאו את מיליוני המשתמשים הבאים. אנחנו חושבים שזה יקרה בטווח הזמן של 5 עד 10 שנים".   קוינבייס מתכוונת לאפשר למפתחים לשלב את הפתורנות שלהם על רשת הבייס, ולפתוח להם שוק של 110 מיליון משתמשים רשומים ו-80 מיליארד דולר בנכסים מנוהלים. "אנו מעודדים אותם להתחיל בבייס, אבל ללכת לכל מקום: אנחנו רואים בבייס גשר למשתמשים לתוך עולם הקריפטו-כלכלה. זוהי ברירת מחדל קלה לשימוש של חווית בלוקצ'יין אם גישה למוצרים על רשתות אחרות" אמר וויל רובנסון, מנהל בכיר נוסף בקוינבייס.   עד כאן, סיפור רגיל למדי של השקת רשת בלוקצ'יין חדשה. הטוויסט הוא שקויינבייס לא משיקה, וככל הנראה לא צפויה להציג, מטבע שילווה את הרשת. פולאק התייחס גם לכך: "ראינו שהרבה אנשים משתמשים בטוקנים כדי להניע פעילות. אבל התיאוריה שלנו היא שטוקנים אינם הדרך היחידה לעודד פעילות. בניה של מוצר טוב היא דרך נהדרת להניע פעילות על ידי כך שפשוט נגרום לדברים להיות שימושיים".   מי שנהנה מהמהלך של קוינבייס הוא מטבע האופטימיסם, ששייך לרשת שאחראית למעל 50% מפעילות הלייר 2 על גבי האת'ריום שמזנק כעת בכ-8% למרות מגמה כללית שלילית בשוק הקריפטו.  "הקריפטו הובס בקרב מול מטבעות הפיאט" בלי קשר להחלטה של קוינבייס שלא להנפיק מטבע התפרסמה השבוע התבטאות של של אגוסטין קרסטנס, יו"ר BIS – Bank for International Settlements (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים) בנוגע להצלחת מטבעות הקריפטו. המוסד הזה מאגד את כל הבנקים המרכזיים ונועד "לחזק את הפעילות המוניטרית הבנלאומית ושיתוף הפעולה הפיננסי ולשמש כבנק של הבנקים המרכזיים", כך שאנחנו מבינים שאובייקטיביות ביחס לקריפטו לא צפויה פה. לדבריו הקריפטו נכשל בייצור אלטרנטיבה למערכת המטבעות המסורתית (פיאט). ה-BIS הוא אכן מתנגד ידוע של הקריפטו, אך בכל זאת לאמירה מצידו יש משמעות. המוסד הוציא דוח השבוע לפיו "חורף הקריפטו" שהביא לקריסה של עשרות אחוזים בשווי המטבעות פגע יותר בעניים מאשר בעשירים, ובכלכלות של מדינות מתפתחות כמו הודו טורקיה או פקיסטן מאשר בכלכלות של מדינות מפותחות. קרסטנס אמר שה"אירועים של 2022" מוכיחים שהקריפטו לא יכול להחליף את המטבעות המדינתיים המונפקים על ידי הבנקים המרכזיים. בהתייחס לקריסת ה-טרה לונה שהיה אמור לייצר מטבע יציב כאלטרנטיבה לדולר הוא אמר "מה שמשמר את כסף הפיאט הוא לא יישום של טכנולוגיה מתקדמת אלא כל ההסדרים המוסדיים והחברתיים שמאחוריו", דבר שהקריפטו לא יוכל להחליף, לדבריו. לכן "הקרב הזה הסתיים בניצחון", של המטבעות המסורתיים כמובן.   מצד שני, קרסטנס מודה שלבנקים המרכזיים יש הרבה מה ללמוד מהמטבעות היציבים, שמציעים יכולות טכנולוגיות שאין במטבעות המסורתיים. הפתרון, לדבריו, הוא המטבעות הדיגיטליים המדינתיים CBDC. "מוטל על הבנקים המרכזיים לוודא שהם תורמים לפיתוח תשתיות שיענו על הדרישות האלו: אם בנקים מרכזיים לא ייזמו, אחרים יתפסו את מקומם. בינתיים, עלינו לוודא שמטבעות יציבים לא יפגעו במשקיעים ובצרכנים, או יתרמו לפיצול המערכת הפיננסית".   ייתכן שהוא צודק בנוגע לקרב ולהפסד, והופעתם הקרובה מתמיד של מטבעות דיגיטליים מדינתיים אכן יתנו מכת מוות לתעשיית המטבעות היציבים. נזכיר רק שתחליף למטבעות רגילים הוא רק אחד השימושים הפוטנציאליים של תעשיית הקריפטו. קשה לומר עדיין אם הקרב באמת הוכרע, בטח לא כשזה נאמר מפי מישהו עם הרבה skin in the game, אבל גם הוא צודק, אין מדובר בסוף פסוק מבחינת תעשיית הקריפטו.  חדשות נוספות מהשבוע האחרון FTX ממשיכה לייצר כותרות ברחבי העולם. שלוחת החברה ביפן איפשרה לראשונה למשתמשים למשוך כספים, ואלפם מהם ניצלו זאת מיד ומשכו תוך יום אחד כ-50 מיליון דולר. זאת במקביל לכך שמיליוני משתמשים אחרים ברחבי העולם עדיין לא יכולים (וכנראה גם לא יוכלו) לגשת לכספם. הסיבה לכך היא שהבורסה ביפן הייתה יישות נפרדת שפעלה תחת רגולציה הדוקה של הרשויות היפניות. זו דאגה לכך שהנכסים של הלקוחות היפנים היו מופרדים לחלוטין מאלו של FTX עצמה, כך שלא התאפשרו שום העברות סודיות לכל מיני יישויות אחרות תחת המטריה של החברה, כמו שקרה ללקוחות במקומות אחרים בעולם. הוכחה נוספת לחשיבות הרגולוציה בשוק הקריפטו הפרוץ.   האשמות נוספות נגד דו קואן מייסד הטרה-לונה. בשבוע שעבר דווחנו שה-SEC הגיש כתב אישום כנגד היזם הנמלט, אי שם בתוך כתב האישום בן ה-50 עמודים מסתתרת האשמה שהוא משך 100 מיליון דולר מהקרן שנועדה להגן על הצמדת הטרה לדולר והעביר אותו לבנק שוויצרי. וזאת זמן קצר לאחר שהמטבע איבד את ההצמדה הזו.     גם הנוכל השני ניצב בפני האשמות נוספות. סם בנקמן פרייד מנכ"ל FTX לשעבר שנתון במעצר בית (באופן זמני?) מואשם כעת בהונאת בנקאות ופעילות כמתווך לא חוקי של כספים, וזאת בנוסף לשמונה אישומים קודמים בהם הוא מאושם.   פיטורים נוספים: דאפר לאבס שעוסקת בתחום ה-NFT מפטרת 20% מהעובדים במשרה מלאה, זאת לאחר שרק בנובמבר האחרון היא פיטרה 22% מהעובדים.  מה עשו המטבעות הגדולים השבוע? שבוע יציב בעולם הקריפטו, ללא שינויים מהותיים בערך המטבעות.  ביטקוין (BTC) BITCOIN -0.79% בשעות האחרונות חזר הביטקוין לחצות את מחיר ה-24 אלף דולר כלפי מעלה פעם נוספת. מחיר המטבע כעת הוא כ-24,100 דולר לאחר עלייה שבועית של כ-1.5%.  את'ר (ETH) ETHEREUM -1.29% מתחרים חדשים או לא האת'ר עדיין הוא המטבע השני בגודלו בפער ניכר עם שווי שוק של מעל 200 מיליארד דולר. המטבע נסחר ביציבות השבוע ומחירו עומד על 1,660 דולר. בייננס קוין (BNB). המטבע השלישי בגודלו מגיע לשווי שוק של 49 מיליארד דולר, רחוק מהאת'ר, אבל גם הרבה מעל הריפל שאחריו. הוא עלה השבוע ב-1% ונסחר כעת תמורת 310 דולר. נזכיר שהמטבע היציב של ביינס, הבייננס USD בצניחה חופשית מבחינת שווי שוק, משווי שוק של 23 מיליארד דולר בסוף 2022 הוא צנח לפחות מ-12 מיליארד דולר.  ריפל (XRP).  הריפל נסחר ביציבות ועדיין מעט מתחת לשווי של 20 מיליארד דולר. מטבע אחד שווה 0.3898  קרדאנו (ADA). הקרדאנו דווקא רשם ירידות של 2% השבוע ונסחר כעת תמורת 0.3842. שווי השוק שלו עומד על 13.3 מיליארד דולר.  פוליגון (MATIC). הפוליגון רשם ירידות חדות אף יותר של 4% השבוע, לשווי שוק של 11.9 מיליארד דולר. מטבע אחד נסחר תמורת 1.36 דולר. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בומר 24/02/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
    את הכסף סופרים במדרגות, מותק מה גם שכפי שגיא טל מציין החלפת הפיאט היא רק אפליקציה אחת של ביטקוין (ביטקוין, לא קריפטו), בפרט החלפת הפונקציה של זהב באמצעות זהב דיגיטלי שעולה עליו בהרבה מאוד מובנים. בקיצור, first we take Manhattan then we take Berlin
  • לרון 27/02/2023 11:55
    הגב לתגובה זו
    "במדרגות",אך אני תמה בקמץ מתחת ל"ה" איך סופרים אוויר?
  • 3.
    לרון 24/02/2023 08:38
    הגב לתגובה זו
    מניות החלום "של "גרינברג + הקריפטו זמנן ....עבר
  • 2.
    לרון 24/02/2023 08:36
    הגב לתגובה זו
    הקריפטו הוא תוצר ברור של ריבית אפסית,ויום אחד.....בעוד 20 שנה,כשהריבית שוב תהיה אפסית ,אולי,,ישוב הקריפטו,כמובן בשם אחר!
  • 1.
    דויד 24/02/2023 06:50
    הגב לתגובה זו
    מעשירה ידע כל הזמן
קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים

שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?

גיא טל |

שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשיםכעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנהובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה. 


הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.


מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית


שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.

ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הבריתחקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.


מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.