ערן פיין ננולוק
צילום: יחצ

קרה לכם ש'גנבו' לכם את החשמל? יש חברה שנלחמת בפשיעת סייבר כזו

מלחמת רוסיה אוקראינה יצרה פשע מוזר חדש - האקרים פורצים לרשת החשמל, מעבירים את החשמל לאדם אחר אבל בעל החשבון ממשיך לשלם אותו, או שהוא משלם חשבון חשמל של מישהו אחר. ארגונים גדולים לא ישימו לב שפתאום הם משלמים עוד חשבון חשמל. גם לחברת ננולוק זה היה נשמע לא צודק והיא רוצה לטפל בבעיה. עד היום החברה מהוד השרון גייסה 16 מיליון דולר - היא צפויה לגייס גם בהמשך השנה
נתנאל אריאל |

אם פעם הייתם חוששים ללכת ברחוב עם יותר מדי כסף מחשש שמישהו ינסה לגנוב לכם את הארנק, היום בעידן הדיגיטלי אתם כבר לא מחזיקים כמעט כסף מזומן. גם לא האישה הזקנה שהולכת לשוק. כרטיס האשראי בטוח יותר לשימוש, הסיכוי להשתמש בכרטיס בניגוד לרצונכם קטן יותר וניתן לעקוב אחרי פעולות ולבטל שימוש לא חוקי בכרטיס שלכם. 

הדיגיטציה מאפשרת מעקב טוב יותר אחרי הכסף ומורידה את פשיעת המזומן. אבל האם הפשיעה נעלמת? לא ממש. היא עוברת לאמצעים מתוחכמים יותר - פשיעת הסייבר בעולם נמצאת בעלייה ובשנים האחרונות הוקמו עוד ועוד חברות כדי להילחם בתופעות הללו. חברות צריכות להגן על המוצרים שלהן ועל הקניין הרוחני שלהן.

אבל מי חשב שאפשר לגנוב חשמל? אז מסתבר שזה קורה. אמנם לפרוץ לחברת החשמל זה קשה אבל מונה החשמל שנמצא אצל הצרכן, או חברה גדולה, בדרך כלל הרבה פחות מוגן, אם בכלל. כך הם יכולים להגיע למונה ולשנות את הנתונים ולהסיט חלק מהחשמל ליעדים אחרים, אבל את חשבון החשמל עצמו ממשיך לשלם בעל הקו - או הפוך, בעל הקו משלם את חשבון החשמל של מישהו אחר. אנשים קטנים שעוקבים אחרי חשבון החשמל עשויים לזהות את הגניבה (וגם - כמה כבר אפשר 'להעמיס' על אדם פרטי מבלי שזה ייראה חשוד), אבל כאשר מדובר בחברות גדולות - הן עשויות לפספס את העובדה שהן בעצם משלמות את החשמל של מישהו אחר, וגם מבחינת חברת החשמל זה נראה תקין, היא הרי מספקת חשמל ומקבלת תשלום, כך שלא תמיד קל לעלות על הגניבה.

חברת הסטארט-אפ הישראלי ננולוק סקיוריטי (NanoLock Security), רוצה להוות כתובת למלחמה בפשיעה הזו. החברה רוצה לעצור את האפשרות לגנוב את החשמל לאותן חברות גדולות. איך? היא תתקין פתרון טכנולוגי - חסם - על מונה החשמל וכך תנסה למנוע את הגניבה שלו על ידי ההאקרים. הפתרון של החברה מונע רישום נתונים על מכשיר הקצה (המונה) וכך מקווה החברה למנוע את הסטת הנתונים לגורם הלא רצוי.

בחברה אומרים שכעת יש להם מספיק כסף בקופה, אבל ניתן להניח בצורה סבירה שבהמשך השנה היא תצטרך לצאת לסבב גיוס. מדובר בחברת סייבר צעירה שנוסדה ב-2016 ומטבע הדברים צריכה להמשיך ולגייס כסף כדי לשרוד, בטח בתקופה הזו בשווקים. לפני שנה וחצי היא גייסה 11 מיליון דולר בסבב B (גייסה 16 מיליון מאז הקמתה) וכעת היא צריכה להמשיך ולגייס.

ננולוק מעסיקה כמה עשרות עובדים וחתמה על הסכם עם חברת Ectacom מגרמניה. לאחרונה החברה גם חתמה על הסכם עם חברת ייצור השבבים היפנית Renesas, כאשר המטרה היא להטמיע את הפתרון של ננולוק בתוך השבבים. בינתיים מדובר בחברה קטנה מאוד, אבל מאחר שיש אין סוף מוני חשמל בעולם, וצריך להחליף מוני חשמל מדי פעם, החברה מקווה לגדול ולהיכנס לתחום במכרזים הבאים שיתקיימו במדינות בעולם.

כאמור ננולוק צריכה מזומנים והיא נערכת לגיוס. המשקיעים בחברה הם AWZ Ventures, שכוללת גם את את ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר, 2040HIVE באמצעות קבוצת אבנון, קרן OurCrowd וכן Atlantica Group.

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד