אפולו פאוור חנכה את המפעל האוטומטי הראשון בעולם ליריעות סולאריות גמישות
בהמשך השנה צפוי להגיע המפעל לתפוקת ייצור של כמיליון וחצי מטר מרובע בשנה המפיקים כ-190 מגה וואט; בהקמת המפעל, שיעסיק כ-100 עובדים, מרביתם מצפון הארץ, הושקעו כ-100 מיליון שקל
חברת אפולו פאוור 3.65% העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לתחום האנרגיה הסולארית, חנכה את "אפולו כרמל" - המפעל האוטומטי הראשון מסוגו בעולם לייצור יריעות סולאריות גמישות, בפארק המדע והתעשייה מבוא כרמל. המפעל נכנס רשמית לשלב ההרצה שלו כאשר בהמשך השנה צפוי להגיע לקיבולת מלאה של כ-190 מגה ואט בשנה, השווים לצריכה שנתית של כ-35-40 אלף בתי אב. בכך תגדיל אפולו פאוור את כושר הייצור שלה באופן משמעותי לרמה של ייצור המוני.
מפעל "אפולו כרמל", כולל שני מבנים עיקריים בגודל כולל של כ-10,000 מ"ר, הקמתו ארכה כשנה וחצי והושקעו בו מעל 100 מיליון שקל.
אפולו פאוור דיווחה השנה כי תספק לתדיראן סולאר תדיראן גרופ -4.58% יריעות סולאריות גמישות בכמות מינימלית של 26 מגה-וואט, כחלק מהסכם להפיכת תדיראן למפיצה הבלעדית של אפולו פאוור בישראל בשוק הגגות הקלים. החברה גם דיווחה לאחרונה על הסכם מסחרי ראשון בשוק הרכב העולמי, לאחר שחתמה על הסכם ארוך טווח בשווי כולל של כ-33 מיליון אירו. היום נחשף כי ההסכם הינו עם קבוצת הרכב פולקסוואגן (Volkswagen AG Commercial Vehicles), לאספקת עשרות אלפי יריעות, שישולבו בדגמי רכב לאחר גמר הייצור (Aftermarket)החל מחודש יולי 2024 ולמשך 10 שנים. בנוסף, החברה סיימה לאחרונה התקנת מדרכה סולארית על מצע של גומי ממוחזר באתר לוגיסטי של חברת אמזון בצרפת, וכן קיבלה הזמנה לאספקת יריעות סולאריות קלות על גג המבנה הלוגיסטי באתר בו הותקנה המדרכה.
עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור: "בשנה וחצי האחרונות פעלנו להקמת המפעל החדשני והאוטומטי לייצור פאנלים סולאריים גמישים, המבוסס על הטכנולוגיה פורצת הדרך אותה פיתחנו, על מנת לממש את חזוננו ליצירת חשמל מכל משטח החשוף לשמש. אנחנו מתרגשים וגאים לפתוח את המפעל הראשון מסוגו בעולם כאן בבית שלנו, בישראל, ובפרט בצפון הארץ. הטכנולוגיה פורצת הדרך שלנו מתאימה במיוחד להתקנה על גגות קלים ובמאגרי מים וכן מתאימה לשוק הרכב. הפוטנציאל הוא אינסופי והבשורה הירוקה שאנו מוציאים לעולם היא משמעותית מאי-פעם".
מניית אפולו פאוור עלתה ב-9% מתחילת השנה למחיר של 36.8 שקל המבטא שווי שוק של 1.61 מיליארד שקל.
- 3.לא הבנתי בשביל 10 קמ תוספת אנשים ינהגו בדוד שמש ? (ל"ת)דוד 27/01/2023 17:14הגב לתגובה זו
- 2.האם זה מחליף את הפנלים שקיימים היום ? (ל"ת)דוד 26/01/2023 20:00הגב לתגובה זו
- 1.מדהים (ל"ת)אור 26/01/2023 07:41הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
