אוסקר גלוך
צילום: אתר מכבי תל אביב

לא במונדיאל, אבל: אלה 5 השחקנים בעלי השווי הגבוה בישראל

שני היהלומים שעברו מפתח תקוה לאירופה, השחקן שהרוויח 2.5-3 מיליון יורו בעונה וזה שניפץ את השיא של ערן זהבי. כל מה שרציתם לדעת על 5 השחקנים הישראלים השווים ביותר. וגם: למה זהבי וגלוך, שנחשב לפוטנציאל הגבוה ביותר למכירה, בחוץ?
איציק יצחקי | (3)
המונדיאל הוא זמן מספיק טוב כדי להיזכר: ישראל עדיין רחוקה מלהיות שם. אבל בכל זאת, אחרי הכתבה שפרסמנו כאן על 5 השחקנים בעלי שווי השוק הגבוה ביותר בעולם, מגיעה השוואה (לא בהכרח מתבקשת) אחרת: מי הם הישראלים בעלי שווי השוק הגבוה ביותר והאם ערן זהבי, שנחשב לאחד השחקנים הגדולים ביותר בכדורגל הישראלי (גם מבחינת שכר), בפנים. כפי שכבר הובהר בכתבה הקודמת, לא מעט חברות מפרסמות את ההערכות שלהם לגבי שווי השוק של השחקנים. את הנתונים שאבנו גם הפעם מהמקור המוכר ביותר להערכת שווי שוק של שחקנים - אתר Transfermarkt. תתפלאו, אבל השחקן הישראלי שנחשב לגדול ביותר כיום, ערן זהבי, לא ברשימה הזאת. בהמשך, נסביר גם למה, אבל מעל הכל - לא ברור מדוע אוסקר גלוך, שנחשב לישראלי בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר, עדיין לא שם וממוקם רק שביעי עם שווי שוק של 3.5 מיליון יורו. האחרון נחשב לשחקן מוביל במכבי תל אביב ועל פי הערכות סוכני השחקנים והקבוצה, הוא יימכר בקרוב מאוד בסכום שעשוי לחצות את תקרית הזכוכית של אלה שסיימו במקום הראשון. בכל מקרה, נראה כי כבר בקרוב שוויו של גלוך יעודכן והוא יהפוך לישראלי היקר ביותר בליגה ואולי אפילו יעבור את שוויו של ליאל עבדה מסלטיק. על פי מדדים אחרים, אגב, גלוך נחשב לשחקן הישראלי עם הפוטנציאל הגדול ביותר. נראה כי המכירה, שעשויה להגיע בקיץ, תהפוך אותו לישראלי היקר ביותר והוא יתפוס מקום גבוה ברשימה, אם לא את הגבוה ביותר. ההערכה היא כי הוא נותר בחוץ בשל מספר המשחקים המועט יחסית והעובדה שטרם נמכר לאירופה (גם מנור סולומון התחיל בשווי נמוך וקפץ לאחר המעבר), אך כאמור - שוויו יתעדכן בקרוב. 1. מנור סולומון (בן 23, פולהאם האנגלית) - 18 מיליון יורו לולא המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, ספק אם סולומון היה מוצא את עצמו באנגליה העונה. העובדה קבוצתו שחטאר דונייצק הייתה טרודה במלחמה באוקראינה, סייעה לו. פיפ"א אפשרה לשחקני כדורגל לעזוב את אוקראינה לעונה אחת ללא תמורה והוא הושאל לליגה האנגלית, 3 וחצי שנים אחרי שחתם באוקראינה תמורת כ-6 מיליון יורו, ששילמו האוקראינים לקבוצתו מכבי פתח תקוה - הסכום החמישי בגודלו אי פעם עבור שחקן ישראלי. החוזה של סולומון, שמרוויח 350 אלף יורו לעונה ונחשב לצעיר הכי מבטיח בכדורגל שלנו, יסתיים בחודש דצמבר בשנה הבאה. המשמעות היא שהוא לא יישאר בשחטאר וינסה להוכיח שהוא ראוי להישאר באנגליה או באחת הליגות הבכירות. בקיץ האחרון קיבל הצעות מצרפת ואיטליה, אבל כיוון לאנגליה. שני צמדים שכבש באוקראינה, אכן שלחו אותו לשם. לרוע מזלו, סולומון נפצע במשחק הראשון שלו נגד ליברפול כשעלה מהספסל בתחילת אוגוסט, ועד היום לא חזר. הליך השיקום היה ארוך אבל כעת נראה כי ישוב לאחר פגרת המונדיאל. התחנה הבאה, כך מעריכים, תהיה חוזה חדש בפולהאם או בקבוצה גדולה אחרת, שרק תעלה את שוויו. 2. ליאל עבדה (בן 21, סלטיק הסקוטית) - 7.5 מיליון יורו המעבר של ליאל עבדה, גם הוא תוצר של מכבי פתח תקוה, לסקוטלנד - לא הפתיע איש. בעונה הראשונה הבקיע 15 שערים ובישל 11, את השניה פתח עם 8 שערים ועוד 2 בישולים עוד לפני המונדיאל, וכעת משוחחים איתו על חוזה חדש. עבדה נרכש תמורת 4 מיליון יורו, כשסלטיק קיבל 80 אחוז מהכרטיס. המטרה שלו, כך נראה, היא לעבור בקיץ הבא לאנגליה כפי שעשה סולומון - אותו הכיר מפתח תקוה. במועדון יש ויכוח מי מהשניים יגיע גבוה יותר: סולומון שכבר הספיק לכבוש פעמיים נגד ריאל מדריד או עבדה, שהפך לאימת ההגנות בסקוטלנד. 3. שון וייסמן (בן 26, ריאל ויאדוליד הספרדית) - 5 מיליון יורו כבר אחרי העונה הראשונה של וייסמן מחוץ לישראל, כאשר עבר לשחק בוולפסברגר האוסטרית - היה ברור שמדובר בשחקן מחונן שעוד יקרע הרבה רשתות באירופה.  וייסמן שבר את שיא השערים עבור כדורגלן ישראלי שמשחק בחו"ל - 30 שערי ליגה, שזה אחד יותר מזהבי בסין. אחרי שסיים כמלך שערי אוסטריה, עבר לריאל ויאדוליד הספרדית תמורת 4 מיליון יורו (סכום שיא ששילם המועדון על רכש אי פעם), קיבל חוזה ל-4 שנים וגם שם לא שכח להבקיע. בעונה שעברה סיים רביעי בטבלת הכובשים של הליגה השניה בספרד (20 שערים, מלך השערים בכל המסגרות) והקבוצה חזרה לליגה הבכירה - הלה ליגה. בהתאם לכך, הוא נבחר לשחקן העונה. העונה הוא סבל מפציעה, שותף רק במחזור הרביעי וכבש באותו משחק. כעת, מצפים שיעשה עונה גדולה נוספת ואולי יימכר ליעד הבא - שאמור להגדיל את שווי השוק שלו. 4. דיא סבע (בן 30, סיבאספור הטורקית) - 4.5 מיליון יורו עזבו רגע את שווי השוק שלו ותתמקדו בשורה התחתונה - דיא סבע הרוויח מחוץ לישראל סכומים שלא דמיין שירוויח. אז נכון, הוא לא שחקן בכיר בסגל נבחרת ישראל ועדיין לא השאיר חותם בליגת העל כאחד הגדולים באמת, אבל השחקן יודע היטב היכן לחתום.

זה התחיל בגוואנגז'ו הסינית (הקבוצה של זהבי), בה קיבל חוזה של 2.5 מיליון יורו לעונה (הפועל באר שבע קיבלה 5 מיליון יורו) ואז לאל נאסר מדובאי, שם זכה ב-2020 לחוזה של 3 מיליון יורו בעונה, אחרי שנה וחצי בסין אז כבש 18 שערים ב-35 משחקים. הקיץ, הוא חתם בסיבאספור הטורקית. לאחרונה הודיע לקבוצה כי הוא רוצה לעזוב בינואר. מכבי חיפה כבר בעקבותיו.

5. מונאס דאבור (בן 30, הופנהיים הגרמנית) - 4 מיליון יורו בינואר 2020 ריכש דאבור את כל הכותרות בישראל. הוא נרכש על ידי הקבוצה הגרמנית תמורת 10 מיליון יורו, אחרי עונה לא מוצלחת בסביליה הספרדית, אבל ידע היטב מה הוא עושה. דאבור משחק בקבוצה עד עכשיו ומרוויח קצת יותר מ-2 מיליון יורו לעונה, לא כולל בונוסים. זאת לא הייתה ההעברה הכי גדולה שלו: סביליה ממנה הגיע שילמה אז לקבוצתו האוסטרית 15 מיליון יורו. העובדה שלא התאקלם בספרד גרמה לסביליה להעדיף ולקבל נתח מסוים מהעסקה מאשר להמשיך בהתקשרות איתו. ביולי השנה הוחלט שיסיים את דרכו בנבחרת ישראל, בעקבות פוסט נושא אופי פוליטי, שגרם לקהל לשרוק לו בוז. דאבור מקווה להישאר באירופה גם בעונה הבאה. איפה ערן זהבי? פרמטר שווי השוק מושפע מלא מעט גורמים, בין היתר מגיל השחקן והעברות פוטנציאליות בעתיד. ערן זהבי הגיע למכבי תל אביב, אולי לחוזה האחרון בקריירה שלו. הוא חתם על חוזה עד 2024, זהבי בן ה-35 יהיה בן 37 בסיום החוזה שלו. הוא הגיע למכבי תל אביב אחרי 4 שנים נהדרות בגוואנגז'ו R&F הסינית, אז רשם גם הכנסת שיא בקריירה וקיבל 30 אלף דולר על כל שער שהבקיע ואחרי ושתי עונות בפ.ס.וו איינדהובן ההולנדית, בה רשם הצלחה. בחוזה הנוכחי שלו הוא מרוויח סכום שיא, ביחס לכדורגל הישראלי, של מיליון יורו נטו לעונה. בגיל הזה, ספק מתי נראה שחקן ישראלי נוסף עם חוזה דומה בליגת העל. על פי Transfermarkt, שוויו מוערך כיום ב-1.5 מיליון יורו בלבד, אולי מתוך הערכה שלא יעבור לקבוצות נוספות בקריירה ויפגוש במכבי תל אביב. גם עדן קארצב, כיום במכבי נתניה, עשוי להתברג בעתיד בחמישייה הראשונה אם אכן יימכר לאירופה עד הקיץ. כרגע מוערך שוויו בשני מיליון יורו.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה המשמעות של הנקודתיים מתחת לתמונה? (ל"ת)
    לוקו 05/12/2022 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירקרק 05/12/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
    היום כל פלוץ שיודע לתת מסירה מנסה למנף את עצמו באיזהו קבוצה מהליגה השניה באירופה.
  • רן 10/12/2022 19:58
    הגב לתגובה זו
    תבדקו מה עשו שתי הנציגות הסקוטיות (סלטיק וריינג'רס) בליגת האלופות השנה ותבינו לבד מה רמת הליגה שהן משחקות בה...לא הרבה יותר גבוהה מהליגה שלנו.
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.