מי הפראיירים שהשקיעו אצל אורי יוגב?
יש לנו רעיון גאוני, פשוט וגאוני. אנחנו מקימים קרן השקעות בתשתיות. הקרן תנוהל על ידי גוף שייקרא השותף המנהל. השותף המנהל יהיה – אנחנו. דמי הניהול יהיו 1.5% מהיקף הנכסים של הקרן. אה, אין לה עדיין נכסים, נכון, אבל נצא להנפקה, מכירים אותנו, אנחנו אנשים רציניים, פקידי אוצר בכירים, אנשי שוק הון מוכרים. נסביר שאנחנו מגייסים לתחום בטוח, צומח, שמניב תשואה ברורה – נו, זה תשתיות, אין בטוח מזה. הגופים המוסדיים ישתכנעו, זו באמת עסקה טובה. אנחנו נדע לייצר תשואה על פני זמן.
במקביל נמצא השקעות בתחום. לא חסר. נתחיל בקטן – נגייס 300 מיליון שקל ונסביר שכבר כעת זו בעצם הנחה, כי השווי של החברות שנקנה עלה ויעלה. השווי האמיתי הוא 340 מיליון שקל – מי לא יקנה במצב כזה?
ואז ניקח 1.5% בשנה על ה-340 מיליון שקל – כ-5 מיליון שקל. צריך להתכונן למצגת – אולי ישאלו אותנו אם אנחנו לוקחים דמי ניהול על כל הנכסים? ננסה להגיד שכן, על הנכסים המנוהלים. אם ישאלו - אבל יש גם מזומן שעוד לא השקעתם, גם על זה אתם לוקחים דמי ניהול? נגיד שכן, כי ככה מקובל, ונגיד שאנחנו הולכים להשקעות גדולות ולא יהיו מזומנים בקופה לתקופה ממושכת. הם ישתכנעו. אל תדאגו, אנחנו מכירים אותם, חלק מהם גם חברים שלנו.
רגע, כשאנחנו חושבים על זה – דמי הניהול נמוכים, רק 5 מיליון שקל, אז אנחנו גם נהיה המנהלים של הקרן עצמה. הרי צריך יו"ר, צריך מנכ"ל, דירקטורים ועוד. נמשוך ביחד 2-3 מיליון שקל נוספים, נגיע ל-7-8 מיליון שקל בשנה. עסק מניב. מצטרפים, נכון?
- אלומה: טמרס טלקום רוכשת פעילות בקפריסין בכ-30 מיליון שקל
- מגייסים אג"ח אטרקטיבי בתשואה של 8.25% ובדרך מפילים את המניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתם חוששים שההשקעות לא יצליחו? נו באמת, נניח שזה לא יצליח, למרות שאנחנו באמת מאמינים שאלו השקעות טובות, אז מה? אנחנו מכניסים 7-8 מיליון שקל בשנה. אנחנו לא מרמים אף אחד, לא גונבים מאף אחד, אנחנו מנהלים השקעות במטרה שיצליחו. אם יקרה משהו בשוק, אז יקרה, לא אשמתנו, אנחנו לא אחראים על משברים בעולם.
יש לנו עוד רעיון כדי שתשתכנעו להצטרף – ניקח אופציה מכל גיוס. אופציה ל-5% מסכום הגיוס ל-7 שנים במחיר הגיוס. זה שווה לא מעט כסף. וגם – אנחנו נגייס כל הזמן עוד כספים, לא רוצים להיות רק עם 300 מיליון שקל – נגיע למיליארד, אפילו שניים. יש המון פרויקטים בתחום התשתיות שאפשר להשקיע בהם. בשורה התחתונה נעשה 10 מיליון בשנה שיגדלו גם ליותר.
עדיין לא בטוחים? אה, אתם לא מבינים למה שהגופים המוסדיים ישקיעו 300 מיליון שקל אצלנו? תראו זה תחום שמניב תשואה, יש קרנות כמונו בשוק, אנחנו אנשים מוכרים, מכובדים, נלך לחתם חזק. חתם טוב מגייס לכל גוף. אין בעיה לגייס, תאמינו לנו.
- סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
אה, אתם רואים שקרנות התשתיות יורדות חזק אחרי ההנפקה. למה אתם מודאגים? אנחנו עסק לטווח ארוך, אלו גופים מוסדיים שמשקיעים לטווח ארוך, אנחנו נייצר תשואה על פני זמן, תסתכלו על החברות שאנחנו יכולים להביא, זו השקעה מעניינת.
מה זה? לא נעים לכם שהמניות יכולות לרדת ותדבק בכם תדמית שלילית? נו באמת, 10 מיליון שקל בשנה, אתם מקבלים חצי - 5 מיליון שקל בשנה ואתם מדברים על תדמית? איפה אתם חיים? אנחנו נותנים לכם הזדמנות של פעם בחיים.
כן, זה כמובן פרי דמיוני הקודח. השיחה הזו לא היתה ולא התקיימה, אבל הדברים מבוססים על סיפור אמיתי. קרן התשתיות אלומה היא הדוגמה האחרונה. יושבים שם אנשים מכובדים, מוביל אותה אורי יוגב, מבכירי האוצר לשעבר, גייסו שם הרבה כסף מגופים מוסדיים שידעו שהם הולכים להפסיד או שהם מטומטמים. בפחות משנה המניה התרסקה ב-40%. יוגב מנסה לגייס אג"ח ב-8% תשואה והשוק לא מעוניין. השוק יודע שיש כאן ניגוד אינטרסים מובנה - יוגב רוצה עוד ועוד כדי שיהיה לו עוד ועוד דמי ניהול. הוא לא בהכרח רוצה לטובת הקרן, יש כאן פונקציות מטרה שונות לגמרי. אין זהות אינטרסים בין המשקיעים לבין השותף המנהל שחולב את הקרן.
אז השוק עושה שרירים, אבל זה שאלה של מחיר - בסוף אלומה תגייס, וכדאי גם להגיד - הקרן עם השקעות טובות, אבל בחיאת, אין בושה? הקרן נפלה כי כאשר משקיעים בנכס שמדי שנה "מאבד" 7 מיליון שקל ויותר לדמי ניהול, מוכן לשם עליו עשרות מיליונים פחות. בראייה הכלכלית מדובר על קנס שיש לו על פני שנים ערך גדול - הערך הזה יורד מהשווי (לרוב האנליסטים מכפילים את דמי הניהול וההוצאות העודפות פי 10-12 - סוג של מכפיל רווח מייצג ומפחיתים מהשווי); כך מגיעים למצב הלכאורה מוזר - קרן אלומה נסחרת בחצי מההון שלה. זה רק מבטא עד כמה דמי הניהול והוצאות ההנה"כ כבדים על הקרן.
יש כאלו שיגידו שכעת זו מציאה. האמת היא שאחרי שנפלה ב-40% אולי כן. יש אחרים שיגידו שהם לא מוכנים להשקיע כשדמי הניהול והשכר מגיעים למספרים האלו ושאין זהות אינטרסים בין המנהלים לבעלי המניות, ויש אחרים ששואלים - לכל הרוחות, איפה הרגולציה? איך זה שאפשר להנפיק "מכשיר כזה"? איך זה שהחתמים עושים בשוק ההנפקות מה שהם רוצים? איך זה שיש כל כך הרבה גופי פיקוח ובקרה ומאות אנשים על המדוכה כדי לשמור על השקעות הציבור, ובסוף הציבור אוכל אותה?
למה הציבור אוכל אותה? כי ההפסדים האלו נמצאים בחסכונות שלו. ואיפה זה נמצא? הנה הרשימה:
- קרנות ההשתלמות של המורים והגננות מחזיקים בכ-11% מאלומה. הקרנות האלו שוב משקיעים בטיפשות או עושים ג'סטה למישהו (כך הפסידו המורים והגננות עשרות מיליוני שקלים בהנפקה של קוויק).
- גלעד גמלאות עובדים דתיים - אין לנו הסבר להשקעה של הגוף היחסית קטן הזה. מישהו שם חשב שהוא מוצא אוצר ורכש 12% ממניות הקרן.
- מור - רכשו 12% מאלומה בהנפקה.
מור עשו טעות גדולה, פשלה גדולה. יש שם אנליסטים טובים, לא ברור איך הלכו על ההשקעה הזו. יש להם נקודת זכות אחת (בקושי) - הם כבר גדולים, אז ההשקעה באלומה קטנה בהיקף הכולל, ועדיין - זו השקעה מטרידה. קרנות המורים והגננות וגלעד הם גופים יחסית קטנים, גופים שלא נוהגים לקנות נתח מעסק-הנפקה. ההשתתפות שלהם בהנפקה היא הרבה יותר מרק מטרידה.
- 28.הם בדיחה 04/11/2022 18:54הגב לתגובה זווהאסון בדרך.
- 27.Business 02/11/2022 23:03הגב לתגובה זואין עבודת רגולציה אין פיקוח ולכן רמאים חוגגים . בקרן ברק אסטרטגיות הפסדתי 50 K !!! בשנת 21 בשוק עולה היא נחתכה וב-22 בשוק יורד דישדשה . התלוננתי שנראה שאין שם ניהול למרות דמי הניהול הגבוהים . אף אחד לא התרגש והיא ממשיכה . המיואשים משכו את כספם והיא היום 20 % משיאה . אין תגובה לכל תלונותי לרשויות . הם ממשיכים לגבות " דמי ניהול " על מה ??????????????
- 26.ככ נכון, שאם לא היה עצוב, אז הייתי כותב שזה ככ יפה (ל"ת)דני 02/11/2022 22:46הגב לתגובה זו
- 25.דני ערוס 02/11/2022 14:24הגב לתגובה זוהמודל הזה הוא בדיחה. יחד עם מגוריט וכל שותפויות המו"פ שנועדו להשחיל משקיעים ולהעשיר את המנהלים.... מזכיר גם קצת חלק מקרנות הגידור
- 24.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 02/11/2022 01:54הגב לתגובה זו
- 23.מוסדי 01/11/2022 18:21הגב לתגובה זוהנפקת האגח תוסיף מעבר ל8% בשנה ריבית עוד 1.5% דמי ניהול לחברה למעלה משמע בעלי המניות משלמים כ10% ריבית על ההלוואותהוצאות מימון גבוהות
- 22.זה אורי יוגב שנלחם על עורו באוצר טען שדופקים אותו 01/11/2022 18:11הגב לתגובה זוזה אורי יוגב שנלחם על עורו באוצר טען שדופקים אותו אז עכשיו דופק את כולם מלךהנוכלים יש הרב. כאלה
- 21.שלומיד 01/11/2022 17:50הגב לתגובה זוריט1, סלע, מניבים
- 20.מני 1 01/11/2022 15:58הגב לתגובה זוונכון גם במגוריט דפקו את הציבור. והגיע הזמן שחלק מהפקשנים וכותבים המאמרים גם ביזפורטל יהיו יותר זהירים ויפסיקו להמליץ על מניות קיקיוניות או יזמים שמהתלים בנו...
- 19.שאלת איפה הרגולטור 01/11/2022 13:51הגב לתגובה זוהרגולציה דחפה את המוסדיים הקטנים למוצרים ההזויים האלה. וכמובן שמי שהקים אותם זה יוצאי רגולציה/אוצר אותו דבר היה בקרנות הטכנולוגיה (לדעתי יש אחת) שיקגו 20 אחוז בזמן שהנסדאק זינק פי שתיים
- 18.השווקים רוצים לעלות.לא יעזור לאף אחד (ל"ת)אלינור 01/11/2022 11:51הגב לתגובה זו
- 17.גדעון 01/11/2022 11:05הגב לתגובה זואם איני טועה, גם רו"ח אבישי עובדיה הוא שותף-מנהל באיזו שהיא קרן. שם זה שונה?
- 16.תודה היה כתבה כיפית לקריאה (ל"ת)אנונימי 01/11/2022 10:55הגב לתגובה זו
- 15.אנונימי 01/11/2022 10:30הגב לתגובה זומופרך הרבה יותר, משלמים דמי ניהול גם על האשראי איתו נקנות הדירות. ואמרו יהווה הגנה מעליית מחירי הדיור - מגוריט במעל 20% שלילי הדירות בטח 50% חיובי
- 14.רוני 01/11/2022 10:06הגב לתגובה זועלה להם משהו לראש, גם לבן הם רוצים למממן תעודה על חשבון הציבור, אבדה שם הבושה
- 13.מאיר 01/11/2022 10:04הגב לתגובה זופקידים בכירים שפורשים מנהלי קרנות ומנהלים של קרנות הפנסיה . עושים סיבוב על הציבור. הם חילקו כספים של הציבור במחיר מוזל ביותר ואף גרמו להפסדים. כאשר הם מפסיקים לעבוד. מחכה להם גו'ב קורץ אצל אותם גופים שנתנו להם הלואות
- 12.אף אחד לא משלם. על כשלון. וכל כשלון מישהו מרויח בד 01/11/2022 09:46הגב לתגובה זואף אחד לא משלם. על כשלון. וכל כשלון מישהו מרויח בדרך כלל. החברים
- 11.סמי 01/11/2022 09:23הגב לתגובה זואולי שם הוא יכול היה ללמוד איך מבזבזים כסף ציבורי עם דמי ניהול...
- 10.אבישי עובדיה לא עושה הנחת סלב לאף אחד (ל"ת)המשקיף 01/11/2022 09:18הגב לתגובה זו
- 9.תן לי היום ואתן לך מחר.והכל בקריצת עין על חשבון הציבור (ל"ת)יד רוחצת יד 01/11/2022 09:14הגב לתגובה זו
- התכוונת תן לי היום ואתם לך היום חזרה (ל"ת)מוסדי בינוני 01/11/2022 13:51הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 01/11/2022 09:05הגב לתגובה זומי משקיע לחלול , חסר בגרות וחסר תודעה היסטורית ?
- 7.מקרנות השקעה אחרות? ג׳נריישן, קיסטון?אותו דבר בדיו 01/11/2022 09:02הגב לתגובה זומקרנות השקעה אחרות? ג׳נריישן, קיסטון?אותו דבר בדיוק
- 6.השרלטנים מאלומה קינאו בשרלטנים מג׳נריישן קפיטל, וה 01/11/2022 08:55הגב לתגובה זוהשרלטנים מאלומה קינאו בשרלטנים מג׳נריישן קפיטל, והם מצאו קרקע פורייה בשוק ההון השרלטני הישראלי, שם אנשים חסרי כישרון יוצא דופן לא מתביישים להעביר מיליארדים מיד ליד ולגזור עמלות על הדרך. מנכ״לים ויו״רים של חברות כושלות עדיין מקבלים בונוסים כל שנה, בלי שום קשר לביצועים. והכל רק בגלל תרבות השוק הקטן שם היו״ר הוא גם חבר החתם שהוא חבר של יו״ר ועדת ההשקעות של איזה מוסדי, בו מטפלים עורכי דין ורואי חשבון שמטפלים בהנפקה אחרת במקביל עם אותם גורמים בדיוק. נקווה שהמשבר שקורה כרגע בעולם ישים סוף לשוד הגדול בהיסטוריה.
- 5.תחשבו 1.5% לשנה על פני 25 שנה. חצי מהכסף שלכם הלך אליהם (ל"ת)רואה חשבון 01/11/2022 08:49הגב לתגובה זו
- 4.עוד כתבה מעולה של אבישי עובדיה!!!! (ל"ת)עובדי המדינה בטלנים! 01/11/2022 08:48הגב לתגובה זו
- 3.עבודה עיתונאית כלכלית מעולה. זו עבודת קודש. כן צרי 01/11/2022 08:45הגב לתגובה זועבודה עיתונאית כלכלית מעולה. זו עבודת קודש. כן צריך ביקורת בכדי למנוע משרלטנים לאכול את כספי הציבור
- 2.הוא לא אחר מאשר אלטשולר 01/11/2022 08:45הגב לתגובה זוהוא לא אחר מאשר אלטשולר
- 1.אורי יוגב זה השם (ל"ת)01/11/2022 08:41הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי
ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0.95% , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).
ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0.76% שירדה ביותר מ-8%.
מתוך הדוח של מעלות
בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק
מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.
בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- ג'י סיטי: ה-NOI עלה ב-7.3%, ה-FFO מהנדל"ן המניב עלה ב-24.7% ל-116 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי
שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".
סקופ; קרדיט: רשתות חברתיותסקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
הכנסות סקופ מתכות ברבעון השלישי עלו ל-535 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב-43 מיליון שקל; פעילות החברות בארה"ב בלטה עם גידול של 13%; בקופה - 340 מיליון שקל לאחר חלוקת דיבידנד של 33 מיליון שקל באוגוסט - מה המכפיל שלה?
קבוצת סקופ מתכות, סקופ 0% ממפיצות חומרי הגלם הגדולות בישראל, פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה עוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מוצרים חצי מוגמרים ומוגמרים ממתכת ופלסטיקה הנדסית לתעשיות מגוונות - ממזון ותרופות ועד תעשיות ביטחוניות ותעופה. בשנה האחרונה הורגש גידול בביקושים מצד התעשייה הביטחונית, מגמה שהשפיעה לחיוב על פעילות הקבוצה בארץ ובחו"ל.
סקופ מתכות נסחרת לפי שווי של כ-2.08 מיליארד שקל. בחודש האחרון עלתה המניה ב-0.3%, מתחילת השנה כ-9.9%, וב-12 החודשים האחרונים בכ-35.7%. הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי עמד על 43 מיליון שקל ואפשר להנח שהוא מייצג: גם ברבעון הראשון והשני של השנה הקצב נשמר סביב 39 מיליון שקל לרבעון, לעומת הרבעון הרביעי של 2024 שבו נרשמה צניחה ברווח ל-28 מיליון שקל, שגררה גם ירידה במחיר המניה. מאז נרשמה התאוששות הדרגתית, והחברה נסחרת כיום במכפיל רווח של כ-11, מכפיל שגם תואם מבחינה ענפית.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט.
בהסתכלות על 9 החודשים המגמה גם היא חיובית. מינואר עד ספטמבר 2025 הסתכמו הכנסות סקופ בכ-1.57 מיליארד שקל - עלייה של כ-16% לעומת 1.35 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024. הרווח הגולמי צמח ל-491.4 מיליון שקל לעומת 460.9 מיליון שקל, והרווח התפעולי עלה ל-183.7 מיליון שקל לעומת 163.4 מיליון שקל. הרווח הנקי לתקופה עלה ל-122.4 מיליון שקל לעומת 114.3 מיליון שקל - עלייה של כ-7%.
- דוחות סקופ - האם החברה שווה 2 מיליארד שקל?
- סקופ מגייסת 150 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים - האם היא מעניינת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקופ מתכות - דוחות מאוחדים על הרווח והפסד לרבעון השלישי
פילוח מגזרי פעילות
הכנסות החברות הבנות בארה"ב, כולל חברת הבת בקוריאה, צמחו בתקופה המדווחת ל-837 מיליון שקל (כ-237.9 מיליון דולר), לעומת 738 מיליון שקל (199.5 מיליון דולר) בתקופה המקבילה - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי של החברות בארה"ב עלה ל-260 מיליון שקל לעומת 248 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
