דוד הראל ושי שן אור
צילום: פאביאן קולדורף

פייזר בהסכם עם סייטוריזן הישראלית; תשקיע עד 110 מיליון דולר

פייזר תשקיע 20 מיליון דולר בחברה ההישראלית, תרכוש את אופציה לשימוש בטכנולוגיה של החברה  ותממן פרויקטים בהיקף שעשוי להגיע ל-110 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות
מתן קובי |

ענקית התרופות  PFIZER חתמה על הסכם עם חברת סייטוריזן (CytoReason) הישראלית. במסגרת ההסכם פייזר תשקיע 20 מיליון דולר בסייטוריזן, תרכוש את האופציה לרישיון עבור הפלטפורמה ומודלי המחלה של החברה, וכן תממן תמיכה נלווית לפרויקטים, בעסקה העשויה להגיע להיקף של 110 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות. סייטוריזן היא חברת טכנולוגייה המפתחת מודלים חישוביים של מחלות, והעסקה המדוברת היא בעצם הארכת השותפות האסטרטגית שלה עם פייזר.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל ב-2019 מאז פייזר השתמשה במודלים הביולוגיים של סייטוריזן במחקריה כדי להעמיק את הבנתה של מערכת החיסון, בעת שהיא מפתחת תרופות חדשניות למחלות אוטואימוניות ואימונו-אונקולוגיות. הפלטפורמה של סייטוריזן סיפקה לפייזר תובנות מרובות בתוכניות המחקר והפיתוח של למעלה מ-20 מחלות. הסכם המחקר וההשקעה הנוכחית יתמכו בפיתוח מודלים נוספים של מחלות וביצירת מודלים ברזולוציה גבוהה יותר, המתפרשים על פני מגוון תחומים טיפוליים.

מיקאל דולסטן, המדען הראשי של פייזר ונשיא החברה מסר: "אנו שמחים להרחיב את שיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם סייטוריזן. אנו מצפים להמשיך בעבודתנו עם המדענים המובילים של החברה, ולמנף את הפלטפורמה המתקדמת שלה. הנתונים הביולוגיים של סייטוריזן מאפשרים לנו לקבל תובנות עמוקות יותר לגבי מסלולי פיתוח התרופות הטובים ביותר עבור חולים, וכתוצאה מכך לקבל החלטות מושכלות יותר, בטווח זמן קצר ובעלות תועלת גבוהה".

 

דוד הראל, מנכ"ל ומייסד משותף של סייטוריזן אמר: "פייזר היא שותפה אסטרטגית של סייטוריזן מאז שנת 2019, ואנו נרגשים להרחיב את שיתוף הפעולה שלנו כאחת משותפות ה-AI של פייזר להאצת פיתוח תרופות. שותפות זו מקדמת שינוי משמעותי בתעשיית הביוטק, ותסייע להניע מחקר ופיתוח עתידיים עבור חברות פארמה, בשעה שהן ממשיכות להשתמש בלמידת מכונה לפיתוח יעיל יותר של טיפולים. הפיכת נתונים מורכבים לתובנות שימושיות עשויה לספק לחוקרים ולמדענים מובילים מפת דרכים להמשך פיתוח התרופות שלהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.