הסטארטאפ אינר-פלאנט מגייס 16 מיליון דולר
הסטארטאפ אינר-פלאנט (InnerPlant), המשתמש בפיזיולוגיה של הצמח כדי להפוך את החקלאות הגלובלית ליעילה ובת קיימא יותר, מגייס כ-16 מיליון דולר בהובלת ג'ון דיר, מייסד חברת הציוד החקלאי הגדולה בעולם. בסבב הנוכחי השתתפו גם משקיעי החברה הקודמים ובניהם: MS&AD, Bee Partners, UpWest. עד כה גייסה החברה כ-22 מיליון דולר.
החברה שהוקמה בשנת 2018 על ידי שלי ארונוב ורוד קומימוטו. שואפת להגביר את התנובה של התוצרת החקלאית באמצעות טכנולוגיה המהנדסת את הפזיולוגיה של הזרעים. לטענת החברה, טכנולוגית הזרעים שלה, והדאטה שהיא אוספת, מאפשרת לגידולים להפיץ אותות אופטיים כאשר נוצרת בעיה בצמחים ובאמצעות טיפול מוקדם בבעיה להגדיל את התפוקות, ולהפחית את השימוש בכימיקלים בהם משתמשים היום חקלאים כדי לפתור בעיות בגידולים.
מחקרים מראים שחקלאים ברחבי העולם מבזבזים יותר מ-30% מחומרי הדברה ודשנים כימיים בניסיונות למנוע בעיות בגידולים, תוך שהם מפסידים באופן שגרתי עד 20% מהיבול לפתוגנים (חיידקים וטפילים). כיום לחקלאים אין נתונים בזמן אמת לגבי מצב הגידולים על מנת שיוכלו לטפל בתוצרת. באינר-פלאנט מבהירים כי הגידולים המהונדסים גנטית שלהם נשתלים בשדות ומשדרים אותות אופטיים ספציפיים במקרים של התקפות פטרייתיות, מחסור במים או מחסור בחנקן. האותות מוקדמים מספיק כדי שחקלאים יכולים לפעול לפני שהבעיה מתפשטת בשדות והם ניתנים לזיהוי בקלות באמצעות מכשירי הדמיה ואלגוריתמים.
שלי ארונוב, מנכ"לית ומייסדת החברה: "חקלאים לא יכולים להרשות לעצמם לאבד שדות שלמים לפתוגנים, אבל אין להם דרך אמינה לזהות בעיות בזמן לפעול. לכן, הם מפחיתים את הסיכון על ידי ריסוס שדות שלמים גם כאשר רק צמחים בודדים זקוקים לתשומת לב. הטכנולוגיה שלנו מעניקה לחקלאים את הנתונים הדרושים להם כדי לפעול מוקדם ובמיוחד ברמת הצמח הבודד כך שזה משפיע הן על התפוקה ומאידך מפחית את השימוש בכימיקלים".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
