אורמת נהנית ממחירי האנרגיה, ההכנסות עלו ב-15.1% ל-169.1 מ' ד'
אורמת אורמת טכנולוגיות אנרגיה ירוקה דואליות דוחות כספיים דורון בלשר ישראליות בוול סטריט חברת האנרגיה הגיאותרמית אורמת טכנו 0.9% מדווחת על צמיחה בהכנסות וירידה ברווח הנקי.
הכנסות
על פי דוחות החברה ההכנסות ממגזר החשמל צמחו ב-12.9% ל-151.2 מיליון שקל. הצמיחה במגזר הודות להרחבת היקף הנכסים לרבות הרחבה של נכסים קיימים ותעריפים גבוהים יותר בפונה.
מגזר המוצרים ייצר הכנסות של 10.4 מיליון דולר, צמיחה של 7.4%, ומגזר אגירת האנרגיה צמח ב-33.1% להכנסות של 7.5 מיליון דולר. סך הכל ההכנסות צמחו ב-15.1% ל-169.1 מיליון דולר.
רווחיות - מה קורה במגזר המוצרים?
הרווחיות הגולמית הצטמצמה מעט ל-34.1% לעומת 35.4%. בולטת התאפסות הרווחיות באגף המוצרים שייצר רווחיות של 0.2% בלבד לעומת רווחיות של 20.1% ברבעון המקביל.
- אורמת: למרות קיטון של 3.8% במגזר החשמל, הרווח הנקי זינק ב-26%
- מנכ"ל אורמת: "הטיוטה של הסנאט חיובית עבורנו, הרווחיות תשתפר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי החברה עלות ההכנסות במגזר זה עלתה ב-75%. ברבעון השני החברה הכירה בהכנסות מחוזים אשר נחתמו ב-2021 ואשר הושפעו לרעה מעלויות חומרי גלם גבוהות יותר ב-2022. במילים אחרות, מחירי המכירה נקבעו בשנת 2021 אך הייצור בפועל והמסירה התרחשו ב-2022 לאחר עלייית מחירי חומרי הגלם, כך שבדיעבד החברה לא הרוויחה על אותם חוזים. לגבי ההמשך, צבר מגזר המוצרים גדל ברבעון ב-20.1% והחברה חתמה על חוזים בהם זכתה מוקדם יותר בהיקף של 20 מיליון דולר. במקרה זה יתכן שהחברה תהנה ממגמה הפוכה עקב ירידת מחיר מוצרי הגלם בחודשים האחרונים.
הרווח התפעולי צמח ב-34.9% והסתכם ב-38.6 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם צמח ב-19.1% והסתכם ב-100.7 מיליון דולר. העליה ב-EBITDA מיוחסת לביצועים טובים במגזר החשמל והאגירה בנוסף לירידה בהוצאות הנהלה וכלליות בעיקר עקב קיטון בהוצאות משפטיות.
שורה תחתונה - נפגעה משערי מט"ח
הרווח הנקי המיוחד לבעלי המניות הסתכם ב-11.3 מיליון דולר, ירידה של 13%. עיקר הירידה מיוחסת להפסד של 2.9 מיליון דולר לאחר מס בגין שינוי שערי מטח על רקע התחזקות הדולר, כמו גם הוצאה של 0.8 מיליון דולר אחרי מס בגין עלויות פירעון מוקדם של אג"ח סדרה 3.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
עוד מדווחת החברה כי חתמה על שני חוזי חשמל גדולים עם NV Energy עבור תחנות גיאותרמיות בהיקף של עד 160 מגה-וואט, ועל חוזה חשמל עם CC POWER עבור תחנות גיאותרמיות של עד 125 מגה-וואט. החברה החלה בהפעלת מספר פרויקטים אשר הוסיפו סך הכל 73 מגה-וואט מסוף הרבעון הראשון לשנת 2022.
החברה הנפיקה אג"ח להמרה בריבית של 2.5% ששימשו בעיקר לפרעון מוקדם של חוב בריבית גבוהה יותר והיתרה תשמש לתמיכה בצמיחה. כמו כן ביצעה ביי בק של 260 אלף מניות, ופיצעה פרעון מוקדם לחוב יקר של אג"ח בהיקף 221.9 מיליון דולר.
תחזיות
החברה צופה סך הכנסות בשנת 2022 של 710 עד 735 מיליון דולר. הכנסות ממגזר החשמל בטווח של בין 630 ל-640 מיליון דולר, במגזר המוצרים הצפי הוא להכנסה של 50 עד 60 מיליון דולר ומגזר האנרגיה בין 30 ל-35 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם צפוי להיות בין 430 ל-450 מיליון דולר כולל תקבולי ביטוח של 15 מיליון דולר מהם התקבלו כבר 5.2 מיליון דולר. התחזיות הללו זהות לחלוטין לאלו שפרסמה החברה ברבעון הקודם.
לקריאה נוספת: ראיון עם סמנכ"ל הכספים לאחר הדוחות הקודמים:
>>> "אנו בשוק של מוכרים - לכל פרויקט שנקים יש כבר לקוח"
דורון בלשר, מנכ"ל אורמת: "הצגנו ברבעון השני צמיחה איתנה בהכנסות וב-EBITDA המתואם, הודות לביצועים הטובים של מגזר החשמל וכן של מגזר אגירת האנרגיה. הגידול בהכנסות בנוסף לשעורי הרווחיות הטובים תרמו לגידול משמעותי של ה-EBITDA המתואם והרווח התפעולי. הרווח הנקי הושפע לרעה מהפסד של 2.9 מיליון דולר לאחר מס מגידור מט"ח אשר הקטין את הרווח למניה בכ-5 סנט. הביצועים הטובים של מגזרי החשמל ואגירת אנרגיה צפויים להימשך גם במחצית השנייה של השנה, ואנו צפויים ליהנות מתוספת הייצור של חמישה פרויקטים חדשים, בהספק כולל של 73 מגה-וואט שהחלו לעבוד מאז סוף הרבעון הראשון."
"אנו שבעי רצון מהיקף הפרויקטים בשלבי ההקמה השונים, מהיכולת שלנו ליהנות מתעריפי האנרגיה האטרקטיביים וכן משלושת חוזי החשמל החדשים שעליהם חתמנו בנבדה ובקליפורניה לעד כ- 285 מגה-וואט. הסכמי החשמל שנחתמו הם עדות לביקוש הגבוה לאנרגיה גיאותרמית ויאפשרו הן את חידוש של רוב חוזי החשמל שיפקעו בשנים הקרובות בארה"ב והן ואת התוספת המתוכננת של קיבולת הייצור בשנים הקרובות בארה"ב. אנו נותרים בטוחים בתוכניות ארוכות הטווח שלנו להגדלת היקף הייצור הכולל שלנו מהפעילות הגיאותרמית, מאגירת אנרגיה ומייצור סולארי ליותר מ-1.5 ג'יגה-וואט עד 2023 ולהגיע לקצב EBITDA מתואם שנתי של 500 מיליון דולר לקראת סוף 2022."
- 1.למה החברה מתומחרת ככ גבוה? מכפיל 70 על צמיחה איטית מאוד (ל"ת)השואל 05/08/2022 13:24הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
אמפא
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.
