סקודיקס צומחת? ירידה של 15% בחצי שנה אבל בניכוי עונתיות עלתה 33%
חברת צמיחה צריכה לצמוח מרבעון לרבעון, וכשזה לא קורה - זה מעיד על בעיה. כדי להגיע להכנסות של 29 מיליון בשנה כולה, כפי שצופה החברה, היא תצטרך להכניס הרבה יותר במחצית השניה. בשנה שעברה היא הצליחה בכך. האם גם השנה? ; מאז ההנפקה המניה איבדה 47%
חברת סקודיקס סקודיקס -0.43% , העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות דיגיטליות להשבחת דפוס, מעדכנת בתוצאות מקדמיות לחציון הראשון כי להערכתה מכירות החברה הסתכמו לסך של כ-11.5 מיליון דולר, לעומת כ-8.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר עליה לכאורה של 33%. בחברה אומרים ש"החברה שומרת על קצב צמיחה גבוה על רקע מכירת מערכות חדשות ללקוחות קיימים וחדשים וכן הכנסות ממכירת דיו". החברה גם "מאשררת יעד צמיחה שנתי של 30%", כלומר כ-29.07 מיליון דולר - אבל האם היא מסוגלת להגיע לשם? בשנה שעברה היא הצליחה. האם היא תצליח גם השנה? המשקיעים ראו היום את ההודעה של סקודיקס ולא התרשמו - המניה ירדה ב-4%.
לכאורה - מדובר בצמיחה והכל טוב. אבל חברת צמיחה צריכה לצמוח מרבעון לרבעון. למה זה לא קורה?
בפועל, לא רק שהחברה לא צומחת מרבעון לרבעון (וכך מודדים חברות צמיחה). רחוק מזה. ברבעון השני של השנה החברה צפויה להכניס רק 4.6 מיליון דולר, ירידה של 33% לעומת 6.9 מיליון ברבעון הראשון - שעליהם דיווחה במצגת למשקיעים בחודש מאי (ובסך הכל אותם 11.5 מיליון דולר).
ביחס לחציון הקודם, השני של 2022 מדובר גם כן על ירידה של 15%, אז היא הכניסה 13.55 מיליון דולר. מאחר שמדובר בחברת צמיחה היא צריכה לצמוח מרבעון לרבעון, או לפחות מחציון לחציון. זה לא קורה. אבל כאמור - ביחס לחציון המקביל יש צמיחה של 30%. כדי לעמוד ביעד של החברה, להכנסה שנתית של כ-29 מיליון דולר, היא תצטרך להכניס 17.6 מיליון דולר בחציון השני של השנה - כלומר 53% יותר מאשר במחצית הראשונה של השנה. האם היא מסוגלת לכך? בשנה שעברה היא עשתה זאת. האם היא תצליח בכך גם הפעם?
גם המשקיעים לא אהבו את מה שהם ראו. על רקע העדכון, מניית סקודיקס לא טיפסה היום כלל אלא ירדה ב-4%. מתחילת השנה המניה איבדה 16%, למחיר של 3.38 שקל המבטא שווי של 101 מיליון שקל. בשנת 2021 החברה הפסידה 4.2 מיליון דולר על הכנסות של 22.3 מיליון דולר.
ובכל זאת, בשיחה עם ביזפורטל אומר אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס כי הסיבה לירידה היא עונתיות: "אי אפשר להשוות כריסטמס לינואר. ההזמנות יורדות ברבעון הראשון והשני. זה כבר הרבה שנים ש-60-70% מההכנסות שלנו מגיעות בחציון השני של השנה".
אז למה המשקיעים מאוכזבים?
"אני לא מנהל את השוק. בכל שיחת משקיעים אנחנו חוזרים על נושא העונתיות ולכן אנחנו מבקשים להיבחן על פי חציון מול החציון המקביל. זה עקבי".
אתם עומדים מאחורי התחזית שתוך 5 שנים תגיעו להכנסה של 3 ספרות במיליונים?
"כן. דיברנו על 100 מיליון דולר לפחות בתוך 5 שנים, אנחנו צומחים ב-30% משנה לשנה ולכן בהחלט נגיע לכך".
מתי תגיעו לרווחיות?
"הרבה לפני שנגיע להכנסה של שלוש ספרות".
מצגת למשקיעים, סקודיקס, מאי 2021:
החברה משדרת עסקים כרגיל ואומרת ש"במהלך המחצית הראשונה של 2022 המשיכה החברה למכור מערכות נוספות. בנוסף, החברה התקינה את מערכת הדמו הראשונה בגרמניה וצפויה להתקין את המערכת השנייה בארה"ב כאתרי הדגמות של מערכות 6000 Ultra של החברה. להערכת ההנהלה, מכירות אלו יאפשרו לחברה לחשוף את הטכנולוגיה והיכולות שלה ליצרני אריזות נוספים, זאת תוך מתן מענה שיווקי מושלם בסביבת ייצור אמיתית מהדרגה הראשונה".
תוצאות סקודיקס שנת 2021 וחלוקה לחציונים - ניתן לראות את הפער בין תוצאות המחצית הראשונה והשניה - ההכנסות במחצית השניה היו גבוהות ב-53% מאשר במחצית הראשונה.
בנקים קרדיט מערכתלמה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.
בריל צונחת 10%, אנרג'יקס ב-4.8%; פריון עולה 5.3% - מגמה שלילית במדדים
המסחר בבורסה מתנהל במגמה שלילית כאשר מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 0.6% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 1.8% אחרי הזינוק אתמול, מדד הביטוח יורד 0.5%, מדד הנדלן יורד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד ב-0.8%.
הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא
מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.
- הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות במוקד
נאייקס נאייקס 3.49% חתמה על שותפות אסטרטגית עם Autel Energy, יצרנית עמדות טעינה לרכבים חשמליים, במסגרתה תטמיע פתרונות
תשלום בכ-100 אלף עמדות טעינה בצפון אמריקה ואירופה עד סוף 2026. ההסכם משלב את מערך עמדות ה־AC/DC של Autel, כלי הניהול בענן ותשתית השירות הגלובלית שלה, עם מערכת התשלומים של נאייקס, במטרה להנגיש חוויית טעינה ותשלום נוחה, מהירה ונגישה לנהגים, ולספק מענה לביקוש
ההולך וגובר לתשתיות טעינה בשווקים האלה.
