שגיא יוגב מגדל ביטוח
צילום: גל חרמוני

מגדל - הפסד של 600 מיליון שקל בגלל הנחיות רגולטוריות לשינוי תוחלת החיים

ההפסד כבר היה מגולם במחיר המניה; עדכון: כלל ביטוח בהפסד של 400 מיליון שקל; הראל והפניקס - 170 מיליון שקל
דובי חייט | (6)
נושאים בכתבה מגדל

זה היה צפוי והנה זה מגיע. בעקבות שינוי של רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון בנוגע לחישוב תוחלת החיים, משנות חברות הביטוח את ההתחייבות שלהן כלפי חוסכי הפנסיה וביטוחי החיים. המשמעות הפרקטית היא גידול בהתחייבות, משמע - הפסדים.

חברות הביטוח ומנהלי קרנות הפנסיה בעצם מחויבים לספק לחוסכים קצבה מהיציאה לפנסיה ועד הפטירה. לכל סוג של חיסכון יש הסדר משלו - לביטוחי חיים יש את ההתחייבות של חברות הביטוח, ובקרנות הפנסיה יש גם תמיכה ממשלתית דרך הבטחת תשואה (של כ-5% על היקף של 30% מהפנסיה) ויש גם סיכון לחוסכים. בקרנות הפנסיה אם תוחלת החיים תלך ותעלה (וזה צפוי) אזי הכסף שנחסך לא יספיק לכולם - יהיה פער בין התשלומים הצפויים לנכסים הקיימים. בסוף זה יתגלגל לחוסכים עצמם. בינתיים, רשות שוק ההון עושה "חלק מהעבודה" היא דורשת מחברות הביטוח לעדכן (חלקית) את העלייה בתוחלת החיים לצד עדכונים נוספים. אבל, השלב הבא והמסובך והקשה יותר יהיה לעדכן בפועל את הקצבאות העתידיות בפנסיה. 

ההפסד של מגדל

הראשונה לדווח היא מגדל. על בסיס אומדנים שבוצעו על ידי החברה השפעת יישום הוראות הפיקוח על שוק ההון והביטוח, הינה קיטון ברווח הכולל לאחר הוצאות מס בסך של כ-600 מיליון שקל  בדוחות הכספיים לרבעון השני לשנת 2022. מדובר אומנם בהפסד גדול, אבל בשוק כבר ידעו שההנחיות של רשות שוק ההון והביטוח בדרך ליישום והם ציפו ותמחרו את ההפסדים שבדרך.

עדכון: כלל ביטוח דיווחה על הפסד של 400 מיליון שקל; הראל והפניקס - 170 מיליון שקל ומנורה 90 מיליון שקל

בנוסף, על בסיס חישובי חודש דצמבר 2021, נאמדת ההשפעה של יישום הוראות החוזר על יחס כושר הפירעון הכלכלי של מגדל ביטוח, בקיטון של כ-6% עד 8% (וזאת ללא יישום הוראות המעבר בתקופת הפריסה ועם יישומן ותחת ההנחה של עדכון סכום הניכוי בתקופת הפריסה בשל השינוי בלוחות התמותה). 

יודגש  כי לא ניתן ללמוד מהאמור על השינוי הכולל ביחס כושר הפירעון הכלכלי האפקטיבי, וזאת בשל שינויים אחרים שעשויים להשפיע גם הם על יחס זה, ואשר עשויים לקזז, במלואם או בחלקם, את הקיטון האמור. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    קרן ביטוח פנסיה שלי הפסידה המון (ל"ת)
    אא 02/09/2022 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לילי 03/07/2022 15:15
    הגב לתגובה זו
    זה לא הפסד אלה גידול בהתחייבות . מנגד עליית ריבית של אגח ממשלתי וחברות , מגדילה את הרווח העתידי . רווח או הפסד נקבע בסוף תקופה .
  • 4.
    אנשים לא זוכים להגיע לגיל פרישה! פנסייה זה שוד! (ל"ת)
    אלמוג 03/07/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלמוג 03/07/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    מי קובע כמה יחיו? האוצר? אולי הוא קובע גם מתי השמש תזרח? אולי הוא בכוונה לא נותן תקצב ראוי לבריאות ודורש רישיונות לקניית מכשור רפואי?
  • 2.
    לרון 03/07/2022 13:14
    הגב לתגובה זו
    ניחא,הזהרו מכל מה שנושא את הסיומת טק ולבטח בעת הזו
  • 1.
    לרון 03/07/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
    "מסתובבת" סביב שער 500 כבר ה ר ב ה זמן,כך שעידכון בנושא כבר פחות או יותר מגולם
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?