קרדיט סוויס: שלוש מניות מעניינות אחרי הירידות האחרונות
שנת 2022 לא האירה פנים עד כה לשווקי ההון. מאז תחילת השנה, הציגו המדדים המובילים בארה"ב ובעולם ירידות שערים משמעותיות אשר הביאו אותם לסיפו של שוק דובים. זאת על רקע, הסטגנציה בצמיחה הכלכלית, האינפלציה הגואה והחשש מפני העלאות ריבית שעשוית להמשיך ולהעיב על המדדים.
אך על כל זאת, יש מי שסבורים שבשלב זה, ישנם בשוק מספר לא מבוטל של הזדמנויות, אשר נוצרו על רקע הסטואציה הנוכחית. כך למשל, אסטרטג המניות הראשי של קרדיט סוויס, ג'ונתן גולוב, הצביע לאחרונה על כך שהרווחים של החברות דווקא משתפרים. זאת, תוך שהוא מסמן שורה של מניות אשר נחבטו בחדושים האחרונים ומצויים לדידו במחיר הזדמנותי.
"על בסיס חציוני, כל 11 המגזרים חוו שיפור ברווחים החזויים שלהם. בעוד שהחברה החציונית ראתה ירידה של 24.4% מאז השיא שלה, והמכפיל החציוני ירד ב-27.5%. ההבדל הזה מוסבר על ידי עלייה בריאה של 3.3% ברווח החזוי למניה. עם זאת, הפער הזה הוא קיצוני במיוחד עבור מניות הטכנולוגיה בהן הערכת השווי החציונית ירדה ב-35.7%, בעוד ש הרווחים החזויים השתפרו ב-8%", כתב גולוב.
על רקע הדברים, בקרדיט סוויס הרכיבו רשימה של חברות אשר לדעתם מציגים צמיחה משמעותית ברווחים, חוו לאחרונה נסיגה משמעותית במחירי המניה שלהן.
המנייה הראשונה עליה ממליצים בבנק ההשקעות השווצרי היא זו של ענקית התקשורת והבידור וולט דיסני WALT DISNEY (DIS). קשה להגדיר את המנייה יקירת השוק בזמן האחרון, אבל בקרדיט סוויס סבורים שהיא בכיוון הנכון, לאחר שברבעון הראשון של 2022 הציגה צמיחה של 23%, בהכנסות שעמדו על 19.2 מיליארד דולר ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגיפת הקורונה השפיעה קשות על פארקי השעשועים אותם מפעילה דיסני, מה שהשתנה עם היציאה ההדרגתית של העולם ככלל וארה"ב מהמסגרים. בהתאם, ברבעון האחרון ההכנסות ממגזר הפארקים, החוויות והמוצרים של החברה יותר מהוכפלו והגיעו בסוף הרבעון ל-6.7 מיליארד דולר.
שירותי הסטרימינג של החברה נהנים גם הם ממומנטום חזק כאשר דיסני+ צברה 7.9 מיליון מנויים, מה שהביא את בסיס המנויים הכולל של השירות ל-137.7 מיליון. סך המנויים על כל היצע המוצרים הישיר לצרכן של דיסני עולה כעת על 205 מיליון, כאשר מביאים בחשבון גם את שירותי ESPN+ ו-Hulu.
המנייה השנייה היא של ענקית התוכנה SALESFORCE המחזיקה ביותר מ-150,000 חברות משתמשות בפלטפורמת ניהול קשרי הלקוחות שלה. בקרדיט סוויס סבורים שתחום מחשוב הענן פורח, והמספרים של החברה משקפים זאת לחלוטין. ברבעון הראשון של 2022, ההכנסות החברה קפצו ב-24% ועמדו על 7.4 מיליארד דולר. ההנהלה צופה כי את שנת 2022 תסיים עם הכנסות של בין 31.7-31.8 מיליארד דולר המהווים צמיחה שנתית של 20%. בבנק ההשקעות שמים דגש על כך שהמניה ירדה ב-50% מהשיא שלה, כך שבשילוב עם שיפור של 9% ברווחים, המכפיל של החברה הצטמק ב-54%.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לבסוף, בבנק מסנים את לא אחרת מאשר מניית טסלה TESLA INC המדוברת. ענקית הרכבים החשמליים, נכנסה לרשימה לאחר שמניותיה ירדו ביותר מ-48% מהשיא בזמן שהרווחים הציגו צמיחה מרשימה של 76%, מה שהביא אותה לירידה של 70% במכפיל הרווח.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
