הדיון בועדת הכלכלה
צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

"כל הגופים הממשלתיים צריכים להאיץ את חיבור המשק לגז טבעי"

כך יתייחס יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון בישיבת מעקב שקיימה ועדת הכלכלה אחר פיתוח רשת הגז הטבעי בישראל; עד כה חוברו 131 צרכנים ועוד 85 חתומים על חוזים אבל לא מחוברים; בועדה האשימו את המדינה בעיכוב פריסת רכשת החלוקה 
נתן טגי | (2)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה היום (שני) בפיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשייה ולגופים ציבוריים. תכלית הדיון הייתה מעקב אחר סוגיית פיתוח משק הגז הטבעי, וקבלת תשובות לגבי סטטוס חיבור גז טבעי למפעלים, בתי חולים ומוסדות מדינה.

מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, ציין כי עד כה חוברו 131 צרכנים ועוד 85 חתומים על חוזים אבל לא מחוברים. הוא פירט בדבר צעדי הרשות להאצת קצב החיבורים, ואמר כי לאחרונה עברה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק נוספת שתאפשר קיצור הליכי תכנון לחיבור מפעלים המרוחקים עד 3 ק"מ מרשת קיימת.

באשר לבתי החולים אמר גראזי כי שיבא, איכילוב ותל השומר יתחברו במהלך 2023. נציג משרד הבריאות, דוד שמש, הוסיף כי עיקר הבעיה בחיבור בתי חולים היא הנגשת הצנרת לקו הגבול של בית החולים. דוד מנהל תשתיות משרד הבריאות ציין כי מכל מוסדות הרפואה בארץ 4 התחברו לגז טבעי ולא אחד מהם הוא ממשלתי עד כה. עיקר הבעיות זה הנגשת הצנרת לקו הגבול של בתי החולים.

גראזי התייחס גם לחיבור של נהריה לרשת הגז הטבעי ואמר כי יש 15 ק"מ שצריכים להשתלב בתשתית של מקורות, והעריך כי מדובר בעניין של שנתיים. ביטון יו"ר הועדה ביקש לדעת למה זה ייקח זמן רב כל כך, ומתח ביקורת על כך שבדיון לא השתתף אף נציג של חברת מקורות.

מנכ"ל הזכיינית הצפונית מרימון, גלעד שי, אמר כי הרשויות החליטו להביא את הצינור רק עם מקורות ובשביל החברה מדובר באסון. הוא הוסיף כי מכרז מקורות מתעכב כבר שנה וחצי, ואמר כי הוא מוכן להניח את הקו בלעדיהם אבל הרשויות לא מאפשרות לו.

היו"ר ביטון ביקש התייחסות גם לנושא האכיפה נגד חברות שלא מבצעות תפקידן, וגראזי ציין כי הוצאו מכתבי שימוע לפני חילוט ערבות. נציג משרד האוצר, הלאל חלאילה, אמר כי מקודמת תשתית חוקית שתאפשר להכניס את נתג"ז למקטע החלוקה.

מנכ"ל נגב גז טבעי, משה שפיצר, אמר כי הופתע לקבל את הודעת החילוט ותהה האם מדובר במכתב שיצא בגלל הדיון בוועדה. גראזי מנגד דחה בתוקף את ההאשמה ואמר: "להגיד שאנחנו מוציאים הליך בגלל דיון בוועדת הכלכלה זה שקר". שפיצר הוסיף כי הליכי האישור נמשכים הרבה מעבר לקבוע בחוק, ואמר כי מי שעוצר את פריסת מקטע החלוקה זו המדינה ולא החברות הפרטיות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

דברים דומים אמר גם אילן טיומקין, מנכ"ל סופר אנג'י, שהוסיף כי מפעל נשר, למשל, צורך רק 15% מההתחייבות שלו ואף אחד לא מבצע אכיפה נגדו. נציג המשרד להגנת הסביבה, גיא לסט, התייחס לכך ואמר כי הרגולציה של המשרד נוגעת לצמצום פליטות, ולא לדרישה למעבר בין דלקים.

מנכ"ל מפעל קויס טכנולוגיות, גבי ביטון, אמר כי התעשיינים נופלים בין הכסאות ומפסידים כסף רב. לדבריו, יש חוסר אמון מלא של התעשיינים בחיבור לגז טבעי. מנהל המחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים, אלעד נצר, הוסיף: "המדינה הבטיחה שעד 2020 יהיו 400 מפעלים מחוברים, בפועל יש היום פחות מחצי והתעשיינים מיואשים. מי שלא חיבר מפעל תוך שנתיים צריך להחזיר את הרישיון שלו ולאפשר למישהו אחר לחבר אותו".

מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר, אמר כי כבר 10 שנים מתנהלים אותם דיונים והדברים לא מתקדמים. הוא הוסיף כי נתג"ז היא אולי החברה הממשלתית הרווחיות ביותר, צוברת רווחים בעוד הלקוחות הפרטיים לא מקבלים גז וברשות הגז רוצים להוסיף תעריף מערכתי. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לילי 11/05/2022 07:55
    הגב לתגובה זו
    בחוק הגז יש ליתן סמכויות לרשות הגז בתחום התיכנון והבניה . לא יתכן שרשות הגז צריכה לבקש אישורים מגורמים אחרים . יש להקים ברשות הגז ועדה לתיכנון ובניה עם סמכויות ביצוע .
  • 1.
    יצחק 10/05/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    שהופסקו לפי הוראת דפוקת השכל
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.