דו"ח השכר בשרות המדינה: שכר ממוצע של 17,368 ש' - עליה של 1.3%
הממונה על השכר מפרסם את דוח הוצאות השכר בשירות המדינה לשנים 2021-2020. הדוח מציג את נתוני השכר העדכניים ביותר במשרדי הממשלה לשנת 2020-2021 ונועד לשקף את נתוני השכר לטובת עיצוב מדיניות השכר וההעסקה במגזר הציבורי. כמו כן, הוא כולל השוואה בין המגזר הממשלתי, המגזר הציבורי והמגזר הפרטי בתחומי תגמול על ותק, השכלה וניסיון וכן התייחסות לתקופת הקורונה והשלכותיה על אופי העבודה בשירות המדינה. בנוסף, סוקר הדוח את מערכות התגמול והתמרוץ בשירות המדינה וכן את השפעת הקורונה על ביצועי משרדי הממשלה.
קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה: "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".
- השכר במגזר הממשלתי: במשרדי הממשלה עובדים 35,918 ששכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. נתון זה משקף עלייה נומינלית של כ-1.3% לעומת השכר הממוצע ב-2020. כמו כן, השכר במגזר הציבורי ובמגזר הממשלתי, עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי בשני העשורים האחרונים.
- מבנה השכר: השכר הממוצע במגזר הציבורי בכלל, ובמשרדי הממשלה בפרט, גבוה מזה שבמגזר הפרטי. עם זאת, מבנה השכר בשירות המדינה הוא אחיד ומוטה ותק. מרכיב הוותק הוא משמעותי בקביעת השכר, ולעומתו – מרכיב המיומנות, לא מקבל מספיק מקום. כך, שמערכת השכר במגזר הציבורי מתגלמת על ותק ועל השכלה יותר מאשר על מיומנות, כישורים ספציפיים או פריון עבודה. המבנה הנוכחי, אינו מתאים לעיסוקים שונים ובכך בעלי מקצועות אנליטיים, מרוויחים יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, מציג הדוח את פער בין תנאי השכר במגזר הציבורי כפי שהעובדים תופסים אותם, לבין תנאי השכר וההעסקה של העובדים בפועל. שכר הבסיס של עובד ממוצע בשירות הממשלתי, אינו משקף את כלל תנאי ההעסקה בתפקיד ומכאן חשיבות שיקוף מבנה השכר למועמדים החדשים לתפקיד.
- משרדי הממשלה בתקופת הקורונה: משבר הקורונה הפך את אתרי האינטרנט לדרך הפנייה המרכזית לשירותי הממשלה והאיץ את הצורך בהרחבה ובשיפור של תהליכי דיגיטציה בשירותים הממשלתיים. בנוסף, הקורונה האיצה בחינת מודלים של העסקה גמישה הכוללת עבודה מהבית והרחיבה משמעותית את היקף העבודה מרחוק בקרב עובדי משרדי הממשלה. כמו כן, בעקבות משבר הקורונה וצמצום התקציב, לראשונה מזה כעשור, מספר המשרות במשרדי הממשלה הצטמצם בכ-0.8%.
- 4.רורי 26/04/2022 07:33הגב לתגובה זואולי עם 100 שעות נוספות אפשר להגיע לסכום הזה ובברוטו אני עובד מדינה 28 שנה ועדיין לא מגיע למשכורת כזו אל תבלבלו בשכל
- 3.לכאורה 25/04/2022 22:11הגב לתגובה זובכתבה עובדים לא מקובלים על ועד מקבלים 7500 עד 8000 נטו העברה לבנק כולל הוצאות נסיעה ואשל. שלא יעבדו אליכם.
- 2.מקצוען אנאל-איטי 25/04/2022 21:57הגב לתגובה זוחוסר היעילות/חובבנות של המגזר הציבורי מורגשת לכולנו. ישראל היא כמו הודו של דוברי עברית עם מים זורמים במרבית המקומות בארץ.
- 1.מבין משהו 25/04/2022 21:30הגב לתגובה זובמגזר הציבורי יש מלצרים? יש מנקים? התפקידים הם ברובם המכריע צווארון לבן והעובד הממוצע בממשלה משכיל יותר מהעובד הממוצע במגזר הפרטי. תשוו תפוחים לתפוחים
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
