הממונה על השכר מפרסם את דוח הוצאות השכר בשירות המדינה לשנים  2021-2020. הדוח מציג את נתוני השכר העדכניים ביותר במשרדי הממשלה לשנת 2020-2021 ונועד לשקף את נתוני השכר לטובת עיצוב מדיניות השכר וההעסקה במגזר הציבורי. כמו כן, הוא כולל השוואה בין המגזר הממשלתי, המגזר הציבורי והמגזר הפרטי בתחומי תגמול על ותק, השכלה וניסיון וכן התייחסות לתקופת הקורונה והשלכותיה על אופי העבודה בשירות המדינה. בנוסף, סוקר הדוח את מערכות התגמול והתמרוץ בשירות המדינה וכן את השפעת הקורונה על ביצועי משרדי הממשלה. 

קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה: "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".

- השכר במגזר הממשלתי: במשרדי הממשלה עובדים 35,918 ששכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. נתון זה משקף עלייה נומינלית של כ-1.3% לעומת השכר הממוצע ב-2020. כמו כן, השכר במגזר הציבורי ובמגזר הממשלתי, עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי בשני העשורים האחרונים. 

- מבנה השכר: השכר הממוצע במגזר הציבורי בכלל, ובמשרדי הממשלה בפרט, גבוה מזה שבמגזר הפרטי. עם זאת, מבנה השכר בשירות המדינה הוא אחיד ומוטה ותק. מרכיב הוותק הוא משמעותי בקביעת השכר, ולעומתו – מרכיב המיומנות, לא מקבל מספיק מקום. כך, שמערכת השכר במגזר הציבורי מתגלמת על ותק ועל השכלה יותר מאשר על מיומנות, כישורים ספציפיים או פריון עבודה. המבנה הנוכחי, אינו מתאים לעיסוקים שונים ובכך בעלי מקצועות אנליטיים, מרוויחים יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו כן, מציג הדוח את פער בין תנאי השכר במגזר הציבורי כפי שהעובדים תופסים אותם, לבין תנאי השכר וההעסקה של העובדים בפועל. שכר הבסיס של עובד ממוצע בשירות הממשלתי, אינו משקף את כלל תנאי ההעסקה בתפקיד ומכאן חשיבות שיקוף מבנה השכר למועמדים החדשים לתפקיד. 

- משרדי הממשלה בתקופת הקורונה: משבר הקורונה הפך את אתרי האינטרנט לדרך הפנייה המרכזית לשירותי הממשלה והאיץ את הצורך בהרחבה ובשיפור של תהליכי דיגיטציה בשירותים הממשלתיים. בנוסף, הקורונה האיצה בחינת מודלים של העסקה גמישה הכוללת עבודה מהבית והרחיבה משמעותית את היקף העבודה מרחוק בקרב עובדי משרדי הממשלה. כמו כן, בעקבות משבר הקורונה וצמצום התקציב, לראשונה מזה כעשור, מספר המשרות במשרדי הממשלה הצטמצם בכ-0.8%.