פרדימן קוטלר לארי
צילום: אורן דאי, גדי דגון, אבשלום ששוני

עליית הריבית תתרום לבנקים - במי להשקיע?

"העלאת הריבית צפויה לתרום לרווחי הבנקים ולתשואה להון במהלך השנה הקרובה וכן בעתיד הנראה לעין" כך מעריך ליאור שילה, אנליסט בנקים בבית ההשקעות IBI. ובכל זאת, בית ההשקעות סבור שיש בנקים שייהנו מכך יותר. הנה הניתוח והרשימה
נתנאל אריאל | (6)

כאשר הריבית במשק יורדת - המרווח הפיננסי של הבנקים נפגע. כך קרה בעשור האחרון והם נאלצו להתאים את תיק האשראי, להתייעל בכח אדם ולממש נכסי נדל"ן, במקביל להקמת מערכות דיגיטליות. עכשיו העולם משנה כיוון והריבית עולה - וזה ישפיע על הבנקים לטובה.

"העלאת הריבית צפויה לתרום לרווחי הבנקים ולתשואה להון במהלך השנה הקרובה וכן בעתיד הנראה לעין (כל עוד הסביבה הכלכלית ממשיכה לצמוח)" כך אומר ליאור שילה, אנליסט בנקים מבית ההשקעות IBI. לא מדובר כמובן בעלייה לינארית שכן לדבריו "מנגד, הרווחים שהתרגלנו לראות מהבנקים מתיק ניירות הערך צפויים להתכווץ, בייחוד בשנה בה העלאת הריבית היא חדה ובנק ישראל עובר למדיניות מצמצמת".

המשמעות היא ש"התשואה הנדרשת צריכה לעלות ועל כן התמחור מעט נפגע כך שסה"כ הוקטורים יחסית מאזנים את התמחור הכללי והמודל שלנו מראה כי מחירי היעד שלנו נותרו כמעט ללא שינוי וגם ההמלצות".

ובכל זאת, שילה ובית ההשקעות שוריים יותר על הבנקים מזרחי טפחות 0.1% , דיסקונט 0.92% ופועלים 0.66%  ופחות על לאומי 0.12% , הבינלאומי 0.95%  וירושלים -0.97% .

בבסיס הניתוח של שילה עומד שילוב בין שתי דרכים לבדיקת השפעת הריבית על ההכנסות המימוניות של הבנקים. הראשונה היא טבלת הרגישות של הבנקים שהם מפרסמים בדוחות הכספיים אבל הבעיה היא שאין הנחייה אחידה מבנק ישראל ולכן יש שונות בין הבנקים והתוצאות יכולות להיות מוטות.

הדרך השנייה היא בחינה של הפיקדונות שאינם נושאים ריבית (עו"ש) לצד היקף הנכסים שאינם נושאים ריבית, אלא שאין כאן התייחסות להשפעות נוספות כמו תיק המסחר של הבנק.

שתי הדרכים לא מושלמות ולכל אחת היתרון שלה ולכן שילה מחבר בין שתיהן, תוך הנחה שאם הריבית תעלה ב-1% חלק מהעו"ש יעבור לפקדונות, "לכן הערכנו מעבר של כ-35% לטובת הפקדונות מה שמשאיר מהעו"ש 65% שהבנקים יהנו מהמימון האפסי שלהם". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשמעות על פי שילה היא כזו: "המרווח של הבנקים ביחס להכנסות הריבית נטו מול האשראי הממוצע בשנת 2021 עמד על כ-3%, כאשר עלייה של 1% בריבית עשויה להביא לפתיחת המרווח בכ-0.2%. בשל העובדה שהעלאות הריבית נעשות באופן הדרגתי, המרווח במודלים שלנו עולה לרמה של 3.08%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמוליק 25/04/2022 22:10
    הגב לתגובה זו
    ריבית חובה קריעה
  • 4.
    שלב הרצת מניות הבנקים בפתח? (ל"ת)
    דודו 25/04/2022 21:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מבין 25/04/2022 15:30
    הגב לתגובה זו
    רווח והפסד לעומת שווי
  • 2.
    חיים 25/04/2022 14:33
    הגב לתגובה זו
    היום ההפרש בין ירבית החובה וריבית הזכות (לא קיימת) היא בערך 10% לטובת הבנקעם כמובן. כאשר המדדים יטפסו בעקבות אניפלציה והרבית תעלה ,ההפרש הנ"ל יעלה לטובת הבנקים. מקומם! מקומם !מקומם!
  • 1.
    ישראל 25/04/2022 14:14
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל שותק נוכח קרטל. הבנקים.
  • ארתור 25/04/2022 20:24
    הגב לתגובה זו
    גונבים ועושקים אותנו מכל כיוון אפשרי וזה רק מראה עד כמה אבל הציבור מטומטם ומפוצל
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?