משקיעים
צילום: mediaphotos CANVA

סקטורים דפנסיבים להגנה מפני מיתון: תשתיות בריאות מזון והיגיינה

הימשכות המלחמה באוקראינה ומחירי האנרגיה הגבוהים יחד עם התהדקות הסגרים בסין מעלים את החשש למיתון עולמי; ישנם הממליצים על סקטורים דפנסיבים בתקופה כזו, כגון סקטור התשתיות (utilities) ושרותי הבריאות
גיא טל | (3)

החשש הגדול המתפשט ברחבי העולם בימים אלו הוא שכל הקשיים שאופפים את השוק יביאו בסופו של דבר למיתון, וייתכן שאף כזה המלווה באינפלציה (סטגפלציה). חלק מהבנקים ובתי ההשקעות כבר לא נמנעים מלציין בתחזיותיהם את המילה המפורשת "מיתון" כשהם מתייחסים לצפוי בחודשים הקרובים. 

התוצאה של מיתון היא לעיתים קרובות ירידה בשווקי המניות, שבדרך כלל מקדימים את הנתונים הכלכליים הריאליים ויורדים עוד לפני המיתון בפועל. לכן, מתחילת השנה רוב מדדי המניות רשמו ירידות. הנאסד"ק ירד ב-12.4%, ה-S&P 500 ב-5.8%, הדאקס הגרמני ב-10% והניקיי ב-6.3%. הבורסות בתל אביב (2.8%) ובלונדון (3.9%) הן יוצאות דופן מהבחינה הזו עם תשואה חיובית מתחילת השנה. 

רבים ממליצים להתעלם מהתנודתיות בשוק ולהיצמד לאסטרטגית השקעה קבועה שלאורך זמן מביאה לתוצאות חיוביות (לדוגמה: השקעה במדדים), אך יש כאלה המנסים להתאים את התיק למצבי השוק המשתנים. תקופות של מיתון מתקרב הוא זמן טוב בשביל האחרונים לנסות למצוא מניות דפנסיביות שבדרך כלל מראות תוצאות חיוביות בזמני מיתון. 

הסיבות לבחור בזהירות ודפנסיביות בתקופה האחרונה רק מתגברות. המשך הלחימה באוקראינה, שלא נראית כמתקרבת לסופה, ממשיכה ללחוץ על מחירי האנרגיה, שעדיין נמצאות ברמות גבוהות מאד. סימון וולס, כלכלן ב-HSBC אומר כי "אם מחירי האנרגיה יחזרו לרמות הגבוהות של תחילת מרץ וישארו שם, אירופה עלולה להידרדר למיתון. סטגפלציה היא סיכון אמיתי". 

גורם נוסף שמגדיל את הסיכון למיתון עולמי הוא הסגרים האגרסיבים בסין שפוגעים בצמיחה ובייצור באחת הכלכלות הגדולות והמשפיעות בעולם, ומשם זולגים לשאר מדינות הגלובוס. מספר חברות גלובליות כבר עצרו את היייצור במדינה, והצריכה הפרטית נפגעת עמוקות בעקבות הסגרים. סין לא מראה עדיין סימנים לשינוי במדיניות למרות שיעורי ההדבקה הגבוהים של וריאנט האומיקרון והקשיים הגדולים שיוצרים הסגרים לתושבים. שנחאי נמצאת בסגר כבר מספר ימים. העיר בת 26 מיליון התושבים היא אחד ממרכזי המסחר והפיננסים הגדולים בסין ובעולם, והנמל שלה הוא מהפעילים והגדולים, יחד עם זה של שנזן, שאף היא שהתה בסגר לאחרונה, ובכל זאת מספר מקרי הקורונה במדינה עולה בהתמדה. הנזק לכלכלה המקומית והעולמית קשה להערכה. 

לנוכח המצב הנוכחי, יש הקוראים למשקיעים לחפש השקעות יותר דפנסיביות. ברשת החדשות CNN מצביעים על כך שסקטור הבריאות ב-S&P 500 עלה עד כה בחודש אפריל ב-3.8% לעומת ירידה של 0.7% במדד הרחב. סקטור התשתיות (Utilites - מתייחס בדרך כלל לתשתיות בסיסיות כמו אספקת חשמל, מים פינוי זבל וכדו' לבתים, בשונה מתשתיות כמו בניית כבישים או תחנות כוח וכדו' שנקרא Infrastructure) עלה ב-3.1% וחברות שמספקות מוצרי הגיינה ומזון עלו ב-3.6%. 

ההיגיון מאחורי השקעה בסקטורים כאלה בזמן מיתון הוא שחברות כאלה הן עמידות יחסית בפני מיתון, כיון שבכל מקרה אנשים ממשיכים לצרוך תרופות ואוכל ולהשתמש בחשמל ומים בבתים. ישנו אפילו יתרון מסויים לחברות האלו, שכן הביקוש הוא קשיח, והצרכן על פי רוב יספוג את עליות המחירים וימשיך לצורך באותה כמות ויעדיף לצרוך פחות בסקטורים אחרים שהם פחות הכרחייים, לפני שיחסוך בצריכת מוצרי הבסיס. 

קיראו עוד ב"גלובל"

גם באירופה סקטור הבריאות בתוך מדד ה-STOXX 600 עלה ב-6% לעומת עליה של 1% במדד עצמו. התשתיות עלו אף הן באירופה ב-3.5%. האסטרטגים של מחלקת ניהול הנכסים של בנק UBS ממליצים למשקיעים לחפש הגנה בעזרת הסקטורים הללו: "בהינתן הרמות הגבוהות של האי ודאות, אנו ממליצים למשקיעים להוסיף גידור, כולל סקטורים דפנסיבים כמו תעשיית הבריאות הגלובלית" כתבו למשקיעים. גם ב-Citi רואים בסקטור הבריאות את הסקטור המועדף כרגע. לטענתם ההכנסות מהחיסונים והטיפולים כנגד הקורונה, כמו גם הצורך המתמשך בבוסטרים יתמוך בחברות הסקטור, והרווחיות בסקטור תגדל. 

ברזולציה של מניות ספציפיות מצביעים ב-CNN על חברת פייזר שהודיעה ביום חמישי על רכישה של חברת המפתחת תרופות לוירוסים נשימתיים ועלתה ב-4%, משלימה בכך עליה של 7% מתחילת החודש. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ואולי עדיף לא לקנות מניות? לאינטרסנטים זו לא אופציה. (ל"ת)
    סוקרטס 10/04/2022 20:12
    הגב לתגובה זו
  • אממה ומה שכחתם? ...חברות הדשנים לחקלאים, כמו כיל (ל"ת)
    Sassi6 11/04/2022 05:32
    הגב לתגובה זו
  • אז מה כן? אין אלטרנטיבה למניות (ל"ת)
    א 10/04/2022 23:47
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

דונלד טראמפ אפריל20 (X)דונלד טראמפ אפריל20 (X)

טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון

הנשיא מציע רפורמה דרמטית בתוכנית H-1B עם תג מחיר חסר תקדים, לצד השקת 'כרטיס זהב' שמעניק תושבות לעשירים בלבד

עמית בר |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציע רפורמה עמוקה במערכת ההגירה החוקית של ארה"ב, תוך כדי שהוא מציב מחיר כבד למי שרוצה להגיע לעבוד במדינה. בהודעה דרמטית שפורסמה מהבית הלבן, הכריז טראמפ על הטלת אגרה חדשה בסך 100 אלף דולר על כל בקשת ויזה מסוג H-1B - אחת מהתוכניות המרכזיות שדרכה מגייסים חברות אמריקאיות עובדים מיומנים מהעולם.

במקביל, הושקה תוכנית "Trump Gold Card" - כרטיס זהב שמעניק תושבות אמריקאית למי שישלם מיליון דולר. עסקים יוכלו לשלם 2 מיליון דולר עבור כל עובד שיביאו לארה"ב. במקביל, הוכרז גם על כרטיס פלטינה, שעתיד לעלות 5 מיליון דולר ויאפשר לשהות בארה"ב עד 270 ימים בשנה, מבלי לשלם מסים על הכנסות שמקורן מחוץ לארה"ב.

כשהגבולות נפתחים רק לבעלי הון

המהלך של טראמפ מהווה סטייה בוטה מהעקרונות שהנחו את מדיניות ההגירה האמריקאית במשך יותר ממאה שנה. אם בעבר אמריקה נתפשה כארץ האפשרויות לכולם, לרבות מהגרים עניים ממזרח אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, הרי שכעת המסר ברור: יש לך כסף? תתקבל בברכה. אין לך? חפש מדינה אחרת.

על פניו, מדובר בניסיון ליצור רפורמה שתתמוך כלכלית באוצר האמריקאי, טראמפ עצמו דיבר על הכנסות פוטנציאליות של מעל 100 מיליארד דולר מתשלומי האגרות. בפועל, עורכי דין לענייני הגירה מזהירים מפני ההשלכות מרחיקות הלכת של המהלך.

קץ תוכנית H-1B? התעשייה במצוקה

הטלת אגרת 100 אלף דולר על כל בקשה ל-H-1B עלולה לחסל את התוכנית. כבר כיום קיימת רתיעה מסוימת בקרב חברות מלתמוך בתהליכי ויזה, והמהלך הזה עלול להחמיר את המגמה הזאת. גם בשווקים נרשמה תגובה מיידית: מניות של חברות טכנולוגיה כמו Accenture ו-Cognizant Technology רשמו ירידות, בשל החשש מקושי בגיוס עובדים מיומנים ממדינות אחרות.