כמה עולה להנפיק וכמה מזה רוצים החתמים? הבורסה עם התעריפון
הנפקה ראשונה (IPO) בבורסה היא תהליך משמעותי בחיי החברה, במעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית. תהליך ההנפקה אורך מספר חודשים וכרוך בהתארגנות של החברה והנהלתה, בבחירת החתמים וגורמים מקצועיים (עורך דין, רואה חשבון וכו') שילוו את תהליך ההנפקה.
עלויות ההנפקה עבור החברות מושפעות בעיקר מהיקף ההנפקה ושווי החברה, ממצב השוק בזמן ההנפקה, מתחום עיסוק החברה והאטרקטיביות שלה בעיני המשקיעים. גורמים אלו משפיעים הן על הביקוש והן על היכולת לשווק ולהפיץ את ניירות הערך, ובנוסף לכל אלה, גם משפיעים על התחרות בין החתמים, שעשויה להביא להוזלה בעמלות.
הבורסה מפרסמת לראשונה את שיעור הוצאות ההנפקה הראשונית מהתמורה בהתאם להיקף הגיוס ושווי השוק של החברה, וזאת על מנת לשקף לחברות הפרטיות המבקשות להנפיק בבורסה בתל אביב, את העלויות ובכך מאפשרת להם לקבל כלים להערכת העלויות הנדרשות מהם וכן האפשרות להשוות בין העלויות של החתמים השונים.
בסקירה זו פורטו הוצאות ההנפקה הראשונית הצפויים לחברה, על בסיס בחינת נתוני 121 ההנפקות הראשוניות של מניות בבורסה בת"א בשנים 2020-2021. העלויות העיקריות הן עמלות החיתום, ניהול והפצה.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חיתום: עמלה לחתם ההנפקה, אשר מלווה את החברה ומסייע בתהליך, ומשמש כ"מבטח" של ההנפקה.
הפצה: עמלה למפיצים אשר אחראים לשיווק ההנפקה בקרב רוכשים פוטנציאלים.
ניהול ההנפקה: ניהול התהליך. לרוב יהיה זה החתם.
בדיקת נאותות: החזר הוצאות על בדיקת נאותות המתבצעת ע"י החתם.
ריכוז ההנפקה: תשלום לרכז האחראי על ריכוז ההזמנות שמתקבלות מהמשקיעים, ומטפל בסליקת ההנפקה.
דמי הצלחה: חלק מההנפקות כולל תשלום דמי הצלחה לחתם ו/או למפיצים בשיעור מסוים מתמורת ההנפקה, לפי שיקול דעתה של החברה. מעבר לעלויות שצוינו, קיימות עלויות נוספות לגורמים מקצועיים, כמו עורך הדין המלווה השותף לתהליך כתיבת התשקיף, רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים המצורפים לתשקיף, ובחלק מההנפקות גם יועץ להנפקה. ראוי לציין כי הוצאות ההנפקה בבורסה בתל אביב נמוכות משמעותית בהשוואה לארה"ב ולאירופה.
פרטי העלויות על פי היקף הגיוס בהצעה לא אחידה
מבדיקת סך הוצאות ההנפקה של החברות בהצעה לא אחידה לפי היקף הגיוס, נמצא כי ככל שהיקף הגיוס גבוה יותר, כך הוצאות ההנפקה (כשיעור מתמורת ההנפקה ברוטו) נמוכות יותר. באופן דומה, עמלות החיתום, ניהול והפצה – המהוות חלק ניכר מהוצאות ההנפקה - יורדות בממוצע בהדרגה ככל שהיקף הגיוס גבוה יותר.
הנפקה גדולה ומבוקשת יוצרת תחרות בין החתמים, אשר יהיו מוכנים להתפשר על גובה העמלה. לחברה גדולה, שצפוי שתזכה לביקוש רב מהמשקיעים, קיים כוח גדול יותר במיקוח על גובה העמלות מול החתמים. לעומת זאת, בהנפקות קטנות יחסית, אשר קשה יותר יהיה לשווקן למשקיעים המוסדיים, העמלות יהיו גבוהות מהממוצע.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...
הוצאות הנפקה בגיוסים של עד 50 מיליון שקל
סך הוצאות ההנפקה בהנפקות קטנות בהן גויס סך של עד 50 מיליון שקל נע ברוב המקרים בטווח של כ-5% עד 11% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ-2% עד 5%. בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-7.6% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-3.6%. בהיקף גיוסים זה בוצעו 29 הנפקות.
הוצאות הנפקה בגיוסים של מעל 50 מיליון שקל ועד 100 מיליון שקל
סך הוצאות ההנפקה בגיוסים בין 50 מיליון שקל עד 100 מיליון שקל נע ברוב המקרים בטווח של 3% עד 7% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ-2% עד 3.5%. בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-5% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-2.7%. בהיקף גיוסים זה בוצעו 15 הנפקות.
הוצאות הנפקה בגיוסים של מעל 100 מיליון שקל ועד 200 מיליון שקל
סך הוצאות ההנפקה של חברות, שגייסו בין 100 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל, נע ברוב המקרים בטווח של כ-3% עד 7% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ-1.75% עד 4%. הוצאות ההנפקה היוו בממוצע כ-4.6% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-2.7%. גיוסים בגובה זה מתבצעים ברובן ע"י חברות בינוניות בגודלן. בהיקף גיוסים זה בוצעו 25 הנפקות.
הוצאות הנפקה בגיוסים של מעל 200 מיליון שקל ועד 300 מיליארד שקל
סך הוצאות ההנפקה של חברות, שגייסו בין 200 מיליון שקל ל-300 מיליון שקל, נע ברוב המקרים בטווח של כ-2.6% עד 5.3% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ-1.75% עד 4%. בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-3.8% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-2.4%. גיוסים בגובה זה מתבצעים ברובן ע"י חברות בינוניות-גדולות. בהיקף גיוסים זה בוצעו 11 הנפקות.
הוצאות הנפקה בגיוסים של מעל 300 מיליון שקל
סך הוצאות ההנפקה של חברות שגייסו מעל 300 מיליון שקל נע ברוב המקרים בטווח של כ- 2% עד 4% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה של כ- 1.5% עד 3%. בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-2.8% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-2.1%.
גיוסים גבוהים אלו מתבצעים ע"י חברות גדולות מאוד, שהתחרות עליהן היא גדולה, ומכאן ששיעור הוצאות חיתום, ניהול והפצה מהתמורה נמוך משמעותית מאשר בגיוסים הנמוכים. בהיקף גיוסים זה בוצעו 10 הנפקות.
מאפייני החברה המנפיקה (בשלות וותק פעילות, תחום פעילות, מצב פיננסי)
בבחינת החברות המנפיקות לפי בשלות/וותק ומצבן הפיננסי נמצא, כי בחלק ניכר מהמקרים בהן שיעור הוצאות ההנפקה מתוך התמורה היה גבוה באופן מובהק מהממוצע היה זה בחברות צעירות יחסית, בשלב המו"פ, מענף הטכנולוגיה או הביומד, אשר רובן טרם רשמו הכנסות או נמצאו בשלב מכירות התחלתי ויש להן הפסדים מתמשכים. יחד עם זאת, בחברות עם פעילות ריאלית אשר כבר מניבה הכנסות, שיעור הוצאות ההנפקה מהתמורה היה נמוך באופן מובהק מהממוצע. יש לציין כי רק בהנפקות בודדות נעזרה החברה ביועץ הנפקה, אשר קיבל בתמורה כ-0.5% מתמורת ההנפקה, סכום גלובלי או כתבי אופציה שהוקצו לו.
שותפויות מו"פ
בשנים 2020-2021 נרשמו למסחר בבורסה בת"א 14 שותפויות מו"פ, 6 מהן בהצעה לא אחידה ו-8 בהצעה אחידה. בשותפויות הגדולות יותר, אשר גייסו מעל 40 מיליון שקל ובחרו בדרך של הצעה לא אחידה, הוצאות ההנפקה נעו בין כ- 4% ל-6% מהתמורה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה כ- 3%-5%. סך ההוצאות של ההנפקות בהצעה אחידה נע בין כ-4.5% לכ-7.5% מהתמורה, כשעמלת ניהול והפצה נעה ברוב המקרים מ-3% עד 5%.
הנפקות גלובליות
בשנים 2020-2021 הושלמו 4 הנפקות גלובליות עם חתם מתמחר זר, אשר הוצעו למשקיעים מוסדיים בחו"ל ובארץ, בהצעה לא אחידה. התמורה לחתם המתמחר הייתה כ-6% מתמורת ההנפקה, ונחלקה יחד עם המפיצים הישראליים והבינלאומיים. סך העלויות והוצאות ההנפקה הגלובלית היוו כ-7% בממוצע מתמורת ההנפקה (ברוטו), גבוהות יחסית להנפקות לא גלובליות וזאת לאור ההוצאות הנוספות הכרוכות בהנפקה גלובלית הכוללות, בין היתר, תרגום התשקיף ושיווק בחו"ל.
הצעה אחידה
מתוך 121 ההנפקות החדשות בשנים 2020-2021, 100 מהן בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה, ורק 21 הנפקות בוצעו בדרך של הצעה אחידה לציבור, ובעיקר חברות קטנות ושותפויות, מתחת לשווי של כ- 200 מיליון ₪. סך הוצאות ההנפקה של חברות בהצעה אחידה הסתכמו בממוצע בכ-7.7% מהתמורה, מהם כ-4.5% עמלת ניהול הפצה וריכוז.
- 2.זה המון כסף! חלק משמעותי מהגיוס! (ל"ת)הקורא 06/04/2022 01:55הגב לתגובה זו
- 1.אילן 05/04/2022 23:15הגב לתגובה זואיזה בזבוז של 5 דקות , מענין תתחת
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה?
הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.
דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס. ארן ארן 15.25% מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל. בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).
סאמיט סאמיט -4.78% הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.
טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25% זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות 6.41% דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
