עדי אייל וואן
צילום: רגב ארט
דוחות

וואן טכנולוגיות: גידול של 26% בהכנסות ל-739 מ' ש', הרווח גדל גם הוא

אשתקד הסתכמו ההכנסות ב-588 מ' ש'. הרווח טיפס ב-23% ל-58 מ' ש' לעומת 47 מ' ש' אשתקד. בכל 2021 גדלו ההכנסות ל-2.72 מיליארד ש', גידול של 44% לעומת 1.89 מיליארד ש' אשתקד
תומר אמן |

חברת  וואן טכנולוגיות 3.24% , העוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה, מדווחת ברבעון הרביעי על הכנסות של 739 מיליון שקל, גידול של 26% בהשוואה לכ-588 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון טיפס בכ-21% לכ-42 מיליון שקל (כ-38 מיליון שקל מיוחס לבעלי מניות הרוב), בהשוואה לכ-34 מיליון שקל (כ-32 מיליון שקל מיוחס לבעלי מניות הרוב) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון עלה בכ-23% לכ-58 מיליון שקל, בהשוואה לכ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-30% לכ-127 מיליון שקל, בהשוואה לכ-97 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-35% לכ-87 מיליון שקל, לעומת כ-64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עבור כל 2021

 

ההכנסות בשנה החולפת צמחו בכ-44% לכ-2.72 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.89 מיליארד שקל בשנת 2020. לדברי החברה, הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מאיחוד תוצאות חברת טלדור, שרכישתה הושלמה בחודש פברואר 2021, לצד צמיחה אורגנית בתחומי הפעילות של החברה. הרווח הנקי בשנת 2021 עלה בכ-40% לכ-142 מיליון שקל (כ-131 מיליון שקל מיוחס לבעלי מניות הרוב), לעומת כ-101 מיליון שקל (כ-94 מיליון שקל מיוחס לבעלי מניות הרוב) בשנת 2020.

הרווח התפעולי בשנת 2021 עלה בכ-38% לכ-200 מיליון שקל, בהשוואה לכ-145 מיליון שקל בשנת 2020. הרווח הגולמי בשנת 2021 עלה בכ-40% לכ-442 מיליון שקל, בהשוואה לכ-317 מיליון שקל בשנת 2020.

 

ה-EBITDA בשנת 2021 עלה בכ-51% לכ-311 מיליון שקל, בהשוואה לכ-206 מיליון שקל בשנת 2020. תזרים המזומנים בשנה עלה בכ-14% לכ-287 מיליון שקל, בהשוואה לכ-252 מיליון שקל בשנת 2020, והושפע לחיוב בעיקר מהגידול האמור ברווחים, כך לדברי וואן.

 

סך המזומנים ושווי המזומנים של החברה הסתכם בכ-302 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה הסתכם בכ-564 מיליון שקל ומהווה כ-29.0% מסך המאזן. הגידול בהון העצמי נבע בעיקר מהעלייה האמורה ברווח הנקי בקיזוז חלקי עם חלוקת דיבידנד בסך של כ-83 מיליון שקל ששולם במהלך שנת 2021 ובהתאם למדיניות חלוקת דיבידנד בשיעור של כ-66% מהרווח הנקי בכל רבעון.

 

במקביל לפרסום הדוחות, הכריז דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-24.8 מיליון שקל.

 

וואן טכנולוגיות מוסיפה כי הדו"חות הכספיים מלמדים על צמיחה בהכנסות, הן מצמיחה אורגנית והן מצמיחה בגין רכישת חברת טלדור וכי במהלך 3 השנים האחרונות החברה צמחה בקצב דו-ספרתי בכל שנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.