קרפור
צילום: Google Street View/Gaurav Marmat
פרשנות

הצעד המסוכן של אלקטרה: תולה את יהבה במיתוג של קרפור. האם זה נכון?

אלקטרה צריכה קיבלה את הזכיינות לרשת המזון השניה בגודלה בעולם. השוק מקפיץ אותה ומוריד את המתחרות. בהכנסות מסניפי יינות ביתן ומגה כיום ינגסו דמי זיכיון והשקעות בשיפוץ. כדי להצדיק זאת דרושה צמיחה עודפת. במותגים הפופולריים אין יתרון ועל המותג הפרטי תכבידנה עלויות יבוא
איתי פת-יה | (10)

חברת אלקטרה צריכה -0.09% רואה בינות ביתן ובמגה מותגים כושלים ולכן מחליפה אותם בשותפה החדשה רשת הענק מצרפת קרפור, שנסחרת באירופה לפי 14 מיליארד יורו. השוק קרא על העסקה ואמר את דברו: אלקטרה צריכה קופצת 8% בעוד שטיב טעם יורדת 3.5%, רמי לוי 0.46% ב-0.7%, שופרסל -2.34% ב-1%, יוחננוף 1.45% ב-3.3% ו  ויקטורי 0.17% ב-2.6% - יותר ממדד היחוס ת"א 35 שרק נוטה לירידות נכון לזמן כתיבת שורות אלה. לקרפור מותג פרטי חזק ומגוון והסכמים מול ספקים בחו"ל. על פניו החשש הקיים בשוק: תנאי סחר טובים יגולגלו למחירים זולים יותר לצרכן הסופי, ובשילוב כח של המותג עצמו שיקרוץ לישראלים התוצאה תהיה עלייה בנתח השוק על חשבון המתחרים. לכן המשקיעים קונים את מניית אלקטרה צריכה, ומוכרים את האחרות. האם החשש מוצדק?

בינתיים ולא במקרה - ענקיות הקמעונאות העולמיות לא כאן. וול מארט עשתה קולות שהיא נכנסת לכאן, אבל זה עוד לא קרה. השוק בשבילם כנראה קטן מדי. במקרה של קרפור היא נכנסת דרך פעילות קיימת, כך שהיא מקבלת על ההתחלה, נקודת פתיחה חזקה. ועדיין - מה לקרפור ולישראל ומה לצרכן הישראלי ולקרפור?

נראה שבאלקטרה צריכה בונים במידת מה על פרובינציאליות של הצרכן הישראלי. אם במסעותיו לחו"ל פגש במותגים קרפור וסבן אילבן, חוויית הקנייה וה"אפיל" שלהן כנראה ימשוך אותו יותר מאשר לקנות ברשתות עם הרשתות ע"ש רמי לוי, משפחת יוחננוף וכהנה וכהנה.

כלומר, הגם שמדובר באותם נכסים נדל"ניים שכבר עתה משמשים את רשת ינות ביתן הקורסת של נחום ביתן שנרכשה ע"י אלקטרה צריכה, הפניקס -0.97% ואחרים, הנחת היסוד היא שהמיתוג המחודש יצור פוטנציאל. ייתכן כי יתברר שצדקו, אך כבר עתה השוק "זורם" עם הגישה בטרם נבחנה בפועל הנחת היסוד הזו. רמי לוי, שופרסל ויוחננוף הם שמות מוכרים כאן. השם קרפור לבדו לא ירשים חלק גדול מהישראלים.

אם צוללים עוד יותר עמוק לפרטי העסקה צריך להזכיר גם את המשא ומתן שטרם הושלם על השיעור מההכנסות שתצטרך אלקטרה צריכה לשלם רק בעבור הזכיינות. היום אם כן אינה משלמת על מגה ויינות ביתן. לאלקטרה צריכה נכונות עוד השקעות בשיפוץ הסניפים ובמיתוג המחודש - ולאחריהן הצמיחה הודות לזיכיון על כל היתרונות העסקיים שבאים איתו, תצטרך להיות בשיעור עודף על המתחרים, כדי שגם לאחר דמי הזיכיון אפשר יהיה לומר שהמשקיעים קיבלו פה פרס, ולא רק מוניטין להתהדר בו. 

עד כאן לגבי הטייטל, אך מה לגבי המהות? כנראה שהלקוחות יקנו באותו הסניף אליו יתרכלו. אם זה היה יינות ביתן ועכשיו ישנה לקרפור, היינו הך. אם הם גם ככה קנו בשופרסל, אל תצפו מהם לעזוב את הרשת - אלא אם כן באמת תהיה הצעת ערך בקרפור. 

בעיקר בתקופה זו בה המודעות הצרכנית חזרה לכותרות בצל התייקרויות המוצרים והאינפלציה בכלל, נשאלת השאלה האם המחיר הוא שיכריע את בחירת הצרכן – ומולה עד כמה הנאמנות, או אם תרצו הדבקות, במותגים מוכרים גדולה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על כן, לבד מהמיתוג של קרפור באלקטרה צריכה ירצו להשתמש הן בכח הייצור שלה והן ביחסים עם ספקים בחו"ל. מובילת שוק המותג הפרטי היא שופרסל עם נתח של כ-30% ממכירות הרשת (בדרך היו הרפתקאות לא מוצלחות כמו קטגוריית המזון לתינוקות), ואחריה רמי לוי עם 20%. קרפור אם כן לא תצטרך להקים פעילות מותג פרטי מ-0.

ובכל זאת לפני שממהרים להניח שקרפור תוכל לנגוס בנתחי השוק, לפחות במותג הפרטי של האחרות, יש לבחון האם גם לאחר עלויות השינוע והיבוא מחו"ל, בקרפור יוכלו, או בכלל ירצו למכור, את מוצרי המותג הפרטי במחיר נמוך משל המתחרים. ייתכן שהחיסכון בעלויות הייצור הודות ליתרון הגודל יקזז עלויות אלה ושהתשובה חיובית, אך לא בהכרח.

צריך להבהיר שאולם הדבר נקרא "מותג פרטי", אך לא מדובר במקבילה ל"חלב שופרסל", "קפה רמי לוי", וכדומה, למוצרים הללו של קרפור מיתוג משלהם, הם פשוט בבעלות החברה. למעשה יש לה 20 מותגים שונים של מוצרי מזון, היגיינה, ניקיון ועוד, הכוללים 14 פריטים. אלה לא מותגים המוכרים בכל בית בישראל.

כוחה של קרפור יהיה אם כן בגזרת המותג הפרטי. בגזרה האחרת, ובהתייחס ליחסי הכוחות מול מותגים מובילים בשוק המזון, לא בטוח שהתמונה תשתנה. כח הקנייה נמדד לפי תנועת הלקוחות בסניפים, שתלוי כמובן במספר הסניפים עצמם. ובו אין שינוי.

קרפור היא אמנם רשת קמעונאות המזון השנייה בגודלה בעולם, אך אין המשמעות שתוכל לרכוש סחורה מנציגות של יוניליבר או פרוקטר אנד גמבל בחו"ל ולמכורה כאן בארץ – אחרת יהיה זה יבוא מקביל, פרקטיקה שנעשית מול עסקים ש"נתקעים" עם מלאי ולא ישירות מול היצרן או נציגיו. סביר שגם קרפור תצטרך להתנהל מול הנציגות המקומיות של התאגידים שהזכרנו, שהן שסטוביץ ודיפלומט, בהתאמה. אלה ישאלו אותה, ממש כמו היום: "כמה אתם קונים?" ולא "איך קוראים לכם?".

אם בכל זאת תרצה ללכת בנתיב היבוא המקביל תצטרך לאתר אותם בכל פעם מחדש. אמנם יהיה לה קל יותר עקב הנוכחות הקיימת בחו"ל, אך זהו אינו סידור קבוע אלא צעד נקודתי.

בתקופת הקורונה, כשחנויות צעצועים לדוגמה נסגרו בסגרים הראשונים, רשתות המזון והפארם עטו על הקטגוריה במהלך שהצדיק את עצמו. אך בעתות שגרה לא בטוח שבאמת יש טעם לנצל את הפעילות של קרפור בקטגוריות כמו ביגוד, ספורט, רהיטים ועוד. בסופו של דבר עבור כל אלה יש לפנות שטח על חשבון מוצרים אחרים – שבשבילם נכנסו הלקוחות לסניף.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה 06/03/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    נקווה שרשת לידל גם כן תיכנס לישראל ואז תהיה תחרות מחירים אמיתית.יוגורט סויה בקרפור 1 ש''חבכל הרשתות בארץ 4.9אין סוף לחזירות
  • 6.
    דרור 06/03/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
    מדובר בליגת העל . מקווה שהתחרות תשתפר ואזרחי ישראל ירוויחו ממנה .
  • 5.
    יבוא עוקף את חזירי אסם ושסטוביץ.. תענוג (ל"ת)
    חמור מאוד 06/03/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמואל 06/03/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    קרפור ידועה כרשת זולה ואיכותית.קניתי אצלה בפריז וגם באיסטנבול. הם לא צריכים את דיפלומט או שוסטקוביץ כי הם עושים יבוא עצמי זול מאחרים.אף יצרן לא ימנע מקרפור יבוא ישיר או מקביל בגלל גודלם. מגוון המוצרים שלהם גדול מאשר הרשתות המקומיות לא רק באוכל.לכן הכותב טועה בכתיבתו ושוכח לצערי גם את אלמנט התחרות.
  • 3.
    רפי 06/03/2022 13:39
    הגב לתגובה זו
    ללא נתונים, רק ספיקולציות של הכותב!
  • רן 06/03/2022 14:04
    הגב לתגובה זו
    הסבירו מה היתרונות ומה החסרונות של רשת כזאת בישראל. היתרונות שלה , לא יבואו לידי ביטוי משמעותית ולכל גם אני נוטה להאמין שהרשת תפעל בישראל בלי יכולת להיות רווחית ותעזוב. יש יתרון משמעותי לרמי לוי ושופרסל מול רשתות חדשות
  • דוד 06/03/2022 15:50
    רשת שמתנהלת ב47 מדינות יהיה לה בעיה מול רמי לוי, שופרסל ושאר ארכי פרכי?
  • 2.
    דין 06/03/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    הרבה קשקש מבלי לרדת לשורה התחתונה, מה שיקבע הוא המחיר לצרכן ואז תהיה נהירה מרשתות הקמעונאיות הישראליות. מאחל לכניסתן של טסקו, לידל ועוד
  • רן 06/03/2022 14:05
    הגב לתגובה זו
    השוק פה קטן מדי
  • 1.
    רועה חשבון 06/03/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
    המהלך יכניס את העסק לסיחרור שאף קוסם לא יחלץ.כנראה שהוא הצעיר לבית זליקנד הולך להפסיד מפעל חיים.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?