פוטין
צילום: יוטיוב
מלחמה באוקראינה

השקעה ברוסיה - בעד ונגד

כשיש דם ברחובות זה בדיוק הזמן לאסוף מניות. המדדים ברוסיה נפלו כ-50% והתארכות הפלישה לצד סנקציות נוספות, תפגע בכלכלה הרוסית ובמדדי המניות. אבל, קיימת גם אופציה אחרת - סיום מהיר וחזרה מהירה ליחסים נורמליים עם המערב, אז הבורסה הרוסית עשויה לתקן משמעותית
נתנאל אריאל | (20)

נפתח באזהרה: שוק המניות הרוסי הוא מסוכן, אפילו מסוכן מאוד. הוא תנודתי הרבה יותר משווקים מערביים וגם תלוי לא מעט בגחמות השלטון. ככה זה כשמדובר במדינה שהיא לא באמת דמוקרטיה, והנה השליט מחליט לפתוח במלחמה נגד מדינה שכנה. לפעמים ירידות שערים הן לא הזדמנות - לא מזמן, היו נפילות במניות הסיניות בגלל שהממשל הסיני החליט להפגין מולם כוח ולהראות מי בעל הבית. הוא דרש מהם מסים נוספים, הוא הכביד על ההתנהלות שלהם מול משקיעים ודרש את מחיקתן מוול סטריט. רבים חשבו שהכלכלה תנצח במקרים של החברות הטובות - מאז הירידות המשיכו, כי הממשל הסיני לא באמת חזר בו והוא ממשיך להקשות על חברות הטכנולוגיה. 

השקעה שתלויה בממשל - סין וגם רוסיה, היא השקעה בעייתית. אתם לא יודעים ויכולים לדעת את התמונה המלאה. חברות טובות תחת ממשל דיקטטורי, הן סכנה למשקיע, ההשקעה תלויה בגחמות של השליטים. ועדיין - יש גם סיכוי. זה הולך ביחד. המניות הרוסיות התרסקו בחודש האחרון, אולי זו הזדמנות.    

ביום חמישי, יום הפלישה, הגיב השוק הרוסי בצניחה של 50%, אחר כך הבורסה נכנסה להפסקת מסחר ואז הירידות נחלשו והיא ירדה 'רק' ב-20-30%. למחרת, ביום שישי הבורסה הרוסית קפצה ב-20-26%. רק תזכרו שזינוק של 26% לאחר נפילה של 50% אומר שהמדד נמצא עדיין במינוס של כ-35% לעומת אותה צניחה. 

בכל מקרה, החרפת סנקציות מצד העולם, כמו הדיבורים על ניתוקה של רוסיה ממערכת התשלומים הגלובלית, ה-SWIFT, עשויה כמובן לפגוע בשוק הרוסי. מי שכמובן נפגעים מכך בצורה החריפה ביותר הם הבנקים ברוסיה. בנק Sberbank of Russia (סימול: SBRCY) מחק יותר מ-80% מערכו ביום חמישי (ואז זינק בשישי ב-23%) וסגר את יום המסחר האחרון בשווי של 33 מיליארד דולר בלבד (במקום 165 מיליארד דולר). המטבע הרוסי, הרובל, התרסק לשפל של כל הזמנים ביחס לדולר, המדדים העוקבים אחרי רוסיה כמו  VANECK VECTORS RUSSIA ETF (סימול: RSX) וגם  ISHARES MSCI RUSSIA CAPPED ETF (סימול: ERUS) ב-40% ו-35% בהתאמה. השקעה בקרנות סל היא במקרים רבים מועדפת כי היא כוללת השקעה במניות רבות, אתם מקבלים חשיפה לשוק הרוסי. השקעה במניה אחת מסוכנת יותר כמובן, כי אתם חשופים גם לתחום עצמו, לניהול עצמו, לחברה אחת ספציפית. 

אז יש סיכון גדול וגם סיכוי גדול. הכל יכול להיות. מצד אחד ירידות לרוב הן זמניות, מצד שני, אי אפר לנבא איך המלחמה תתפתח ומה יחליט פוטין לגבי ההמשך

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אסף 27/02/2022 13:42
    הגב לתגובה זו
    נחמד לחשוב על שיקולי רווח והפסד וכדאיות השקעה . מה עם הסיכון מעצם היותה של רוסיה מדינה טוטאליטרית הנתונה לגחמיו של דיקטטור ? מי מבטיח לנו שלא יתהפך על כל המשקיעים הזרים וילאים את כספם ?
  • 18.
    זה כסף על קרן (ל"ת)
    צבי 27/02/2022 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    לא משקיעים אצל קומוניסטים. (ל"ת)
    רז 27/02/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    דור 27/02/2022 11:12
    הגב לתגובה זו
    אולי לך תקנה את המדד הרוסי וספר לנו בעוד חודשיים איך היה?
  • 15.
    עד התשפ"ג הפיצו רעל (ל"ת)
    77 שנה לגבורות 27/02/2022 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    רק כסף וחסה רכושך אמיד זרע קאפו יציב 7 מיליון לא קם בית (ל"ת)
    77 שנה לגבורות 27/02/2022 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    77 שנה לגבורות 27/02/2022 11:06
    הגב לתגובה זו
    אין
  • 12.
    77 שנה לגבורות 27/02/2022 11:04
    הגב לתגובה זו
    מאדם במחנות פולין
  • 11.
    ערב רב ארורים ביזפורטל יכה וישמיד מן שמיא אש ?? אחזה (ל"ת)
    77 שנה לגבורות 27/02/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    77 שנה לגבורות 27/02/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
    לא מגנים אימא רוסיה חברה טובה
  • 9.
    גזרת מחנה פולין שלמה שבבים זעירים עצמות מרוסקות (ל"ת)
    בעד ברנדון רוסי חזק 27/02/2022 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שמאל ימין שמאל 27/02/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
    יש סנקציות על רוסיה ויש סיבה טוב לסנקציות האלה. להשקיע כסף ברוסיה יהיה פשע מוסרי.
  • 7.
    בעד ברנדון רוסי חזק 27/02/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
    קדוש ה' מלך המשפט
  • 6.
    בעד ברנדון רוסי חזק 27/02/2022 10:50
    הגב לתגובה זו
    דם
  • 5.
    בעד ברנדון רוסי חזק 27/02/2022 10:49
    הגב לתגובה זו
    ותחזוקה
  • 4.
    שייחנקו עם עצמם 27/02/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
    רק לא רוסיה סין צ.קוריאה!!!!
  • 3.
    מעננין איך היית מגיב שהגרמניה הנאצית שרפה יהודים ו 27/02/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    מעננין איך היית מגיב שהגרמניה הנאצית שרפה יהודים והשוק המניוצ שלה נחלש? הייתה קונה? כותב ?
  • 2.
    מעניין איך היית מגיב אם היו כותבים פוסט כזה כשגרמנ 27/02/2022 10:31
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך היית מגיב אם היו כותבים פוסט כזה כשגרמניה הנאצית שרפה יהודים והשוק המניוצ ירד שם?
  • 1.
    סליחה אבל מגעיל אותי להתעסק ברווחים שאנשים כל כך סובלים (ל"ת)
    משקיע 27/02/2022 10:29
    הגב לתגובה זו
  • נא לא לשכוח את דמאניוק ויתר הצוררים האוקראינים (ל"ת)
    פולק 27/02/2022 10:49
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.