יבאוניות המזון הגדולות שנלחצו מהכעס הציבורי על העלאת המחירים הודיעו על דחיה של העלאת המחירים בכמה חודשים - ובממשלה והכנסת חוגגים. בינתיים אלה חגיגות מוקדמות מדי (כי הרי קל יותר להגיד 'אחרי החגים' מאשר לפתור את הבעיה באמת).

מי שהצטרף היום לחוגגים הוא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר שאמר היום בוועדה כי "הפקעת המחירים מצד הספקים הגדולים נבלמה בפעולה נחושה של שר האוצר ושרת הכלכלה, שהעבירו מסר מאוד משמעותי לשחקנים האלה, לצד מחאה חברתית וההד התקשורתי".

בדיון בוועדה בנושא העלאת המחירים הציג קושניר את הנתונים הברורים, לפיהם החברות שאשמות בנושא יוקר המחיה - הן היבואניות כמו שטראוס 2.62% ולא רשתות המזון, כפי שחשפנו כאן לראשונה בביזפורטל, ואושררו גם בנתוני משרד האוצר. אבל במקום לתקוף את היבואניות - גם קושניר הוא תקף גם את הרשתות כמו שופרסל ורמי לוי. לדבריו "אנחנו לא יכולים להסתפק בזה, כי אף אחד מאתנו לא צריך לבקש טובות מאותם שחקנים טובים שמנסים במשך הרבה מאוד שנים להרוויח על גב האזרחים. כשבוחנים את הנתונים ברור שכל זה נובע מכשל שוק מבני, לכן חייבים לשנות את המצב דרך מבנה שוק תחרותי שייצר הוזלות מחירים לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך".

קושניר הוסיף: "אנחנו רואים מדו"ח מבקר המדינה שמדינת ישראל הרבה יותר יקרה משאר  המדינות, ואיך לאורך  השנים הפערים הולכים וגדלים, אחד הנתונים המדהימים שרואים בדו"ח ה-OECD, הוא שאחוז יבוא המזון בישראל הוא בסך הכול 1.4% מהתוצר, ולומדים מכך שישראל בכשל שוק והעדר תחרות מתמשכים. אין ספק צריך להגדיל את הייבוא ולהוריד את המכסים, התחלנו לעשות את זה, אבל אני חושב שצריך להגדיל ולהמשיך לעשות זאת. במדד מחירי הפירות והירקות אנחנו רואים עלייה של 20% במחירים, זה כשל שוק. שופרסל 0.03% ורמי לוי 2.57% מהווים יותר מ-50% מתוך השחקנים הגדולים, מדובר ב-44% מסך הרשתות הגדולות, אין ספק שזה כוח מונופוליסטי מתגבר".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ע"פ דו"ח מבקר המדינה 3 החברות הגדולות בתחום המזון (תנובה, אוסם/נסטלה, שטראוס) מחזיקות בקטגוריות רבות בהן יש להן נתח שוק משמעותי של מעל 10%, ובעשרות קטגוריות שולטות החברות הגדולות ב-50%, 80% ואף במעל מ-90%.

הדו"ח של הכלכלנית הראשית באוצר אישר כאמור את חשיפת ביזפורטל וקבע כי הרווחיות של עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים, רובן חברות פרטיות, עומדת על מעל 12%, כאשר הרווח של השחקנים הגדולים עומד על פי 2 עד 3 לעומת היבואנים הקטנים. לדברי קושניר "מדובר בשוק מונופוליסטי ששולט ללא כל עוררין על כיס הציבור, עלינו לדעת איך לטפל גם בדברים האלה.

לקריאה נוספת:

>>> הצביעות של היבואנים: הדולר נפל ב-16% ב-3 שנים. למה להעלות מחירים?

• המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
• הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

ח"כ יסמין פרידמן ציינה כי צריך גם לטפל "בריכוזיות בשוק הבקר והצאן, יש פה חוסר צדק מובנה. על המשלוחים החיים יש אפס מס, ועל הבשר המצונן הבריא יותר יש 12% מס, כבר אנחנו בכשל שוק. בשוק המשלוחים החיים שולטים 2 יבואנים, דואופול מובנה כבר עשור, ואף אחד לא מטפל בו".

הפתרון - לפתוח את השוק ליבוא - וגם שהיבואניות הפרטיות יחויבו לפרסם דוחות

ח"כ ולדימיר בליאק הסביר כי הפתרון נמצא בפתיחת השוק ליבוא: "הדרך היא לפתוח את השוק ליבוא, אבל צריך לקחת בחשבון גם את האינטרסים של התעשייה הישראלית. לא מספיק לפתוח את השוק ליבוא, צריך לדאוג גם ליבוא מקביל של היבואנים הקטנים. בתוך המונופולים יש חברות פרטיות כגון אוסם שהיא חלק מנסטלה העולמית, אבל בסוף היא חברה פרטית, והיא לא חייבת לפרסם את הדוחות לציבור, אולי הגיע הזמן שהחברות הגדולות שהם חלק ממונופולים יפרסמו את הדוחות, כדי שגם הציבור וגם התקשורת יוכלו לחוות דעה".

לדבריו הצטרף גם ח"כ שלמה קרעי שאמר כי "המחאה הציבורית סייעה מעט, אבל המחירים עדיין גבוהים מבעבר. אני בעד לפתוח לתחרות, לבטל מכסים, ולקדם רכישה בלי מותגים".

ח"כ אימאן חטיב-יאסין ביקשה מהממשלה לפעול ולא רק לדבר "אני חושבת שלממשלה ולגוף המחוקק צריכה להיות אמירה שתתורגם לפעולה, אחרת נשאר באותו מקום. יש לתת תמריצים לקטנים כדי שיוכלו להתחרות בזכיינים הגדולים, ולבוא לגדולים ולמצוא את הדרך החוקית להחזיר חלק מהרווחים לאותם אזרחים".

יו"ר הוועדה קושניר הוסיף כי "היום קיבלתי פטור מחובת הנחה לחוק שמגביל את שטח המדף עבור הזכיינים הגדולים ל-50%, חקיקה שעברה ב-2015, בהוראת שעה ולא הוארכה אפילו פעם אחת. נצטרך לתת ליבואנים הקטנים ולסוחרים הקטנים מקום על המדף בסופר".

אוריאל סיטרואן, סגן הממונה ברשות התחרות: "אנחנו מודעים לבעיה במקטע ספקי המזון. עלו כל מיני רעיונות לאוויר, אנחנו חושבים שחלקם דורשים פעילות ממשלתית של הרבה גופים, שזה דבר חיובי. אנחנו מקדמים חוק של יבואן ישיר, כך שנוכל להטיל קנסות על יבואנים ישירים שמנסים לסכל יבוא מקביל. הרפורמה ביבוא זה כיוון מצוין להפחתת כוח של היצרנים הגדולים, אבל הוחרגו תחומים רבים. לגבי קמעונאות אנחנו סוברים שראוי שיראו בחשבונית איפה באזור של הצרכן, יש סל מוצרים זול יותר, אנחנו בעד הפחתת מכסים ומיסים על מוצרים, לצד צעדים נוספים".

עלות יבוא תה פחות מ-13 שקל אבל הוא נמכר ביותר מ-400 שקל

יעקב פולג, סמנכ"ל שחר חוץ ושת"פ בינ"ל במשרד החקלאות הציג דוגמאות שונות לעוולות כתוצאה מהריכוזיות גם בשוק היבוא: "תה אנחנו לא מייצרים כידוע, אנחנו מייבאים אותו. עלות היבוא היא פחות מ-13 שקל לקילוגרם, והוא נמכר ביותר מ-400 שקל לקילוגרם.  לדבריו "משרד החקלאות מקדם את הרפורמה אולי הגדולה ביותר שנעשתה בשוק המזון ומוצרי הצריכה, קבענו את העיקרון של הגברת התחרות ברפורמה הזו, אנחנו שוקלים מודלים שונים, בגלל הערות החקלאים וחברי הכנסת אנחנו מקיימים דיונים ופועלים תוך שקילת כל השיקולים. הרפורמה לא תתרחש בבת אחת, אלא בשלבים, תוך שמירה על כושר הייצור והתחרות של החקלאים הישראלים, יינתנו להם 2.7 מיליארד שקל בתמיכות, בפיתוח מחקר ומישורים נוספים".

מרב דוד, לובי 99: "מטריד שהממשלה לא באה עם רעיונות חדשים, הייתה פה רפורמת היבוא בקרונפלקס שכשלה, כי בסוף היא תמכה בחזקים. החשש הוא שגם הרפורמה הנוכחית תכשל, כי היצרנים הקטנים לא יצליחו להיכנס למדף. הקמעונאים נהנים גם הם מהמצב ולא מכניסים אחרים למדף. אכיפה היא דבר קשה, במיוחד במבנה שוק כל כך ריכוזי ובעייתי שהוא חריג בכל העולם. אנחנו מציעים לפרק את המונופולים במזון, זה מאוד לא פשוט, מהלך שדורש התגייסות של כל הממשלה, לא יכול להיות מונופול גם בפסטה, גם בקפה וגם בתחליפים מהצומח גם יחד, זה נותן להם כוח גם מול הקמעונאי. בלי פירוק של הריכוזיות, שום דבר לא יקרה. רשות התחרות לא עושה את זה, הם לא מודדים גודל מדף. אנחנו רואים שהציבור ממש לא מסתפק בבלימת העלייה, אנחנו קוראים לכנסת לקרוא לממשלה ללכת לצעדים שלא ראינו קודם, ולפרק את הריכוזיות בתחום המזון".

רז הילמן, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "הרשות דוגלת בתחרות, כך פעלנו לאורך השנים, זו הדרך הנכונה גם לגבי הריכוזיות, אבל שלא נשכח שיש גם תחרות בישראל, בין יבואנים ליבואנים, ליצרנים ואחרים. סיפר לי בימים האחרונים יבואן שרוצה להתחרות בשוק המים, ש-3 שבועות הוא ממתין שיגיעו ממשרד הבריאות לבחון את הסחורה, והוא משלם על הספינה את כל התקופה הזו, ומפסיד עשרות אלפי שקלים, ומאד את האפשרות להתחרות. גבינות – רוצה יבואן להתחרות בקטגוריה של פטה ובולגרית, אז הוא מגלה שיש מכס גבוה, והוא משלם את המכס גם על המים שבהם, כך הוא משלם מכס כפול. עד כה רשות המיסים לא הרימה את הכפפה. הרפורמה ביבוא מאוד משמעותית, אבל נותרו לא מעט נושאים שיש לטפל בהם. לאבקת כביסה העלו למשל דרישות מיוחדות, ומונעים את האפשרות לייבא חלק מהאבקות".