אי אפשר לתזמן את שוק המניות. קשה עד מאוד לדעת מראש מתי השוק פתאום ישנה כיוון ויתחיל לרדת. מדוע? כי לא מספיק שלדעתכם השוק אמור לרדת אלא צריך שכך יחשבו גם רוב המשקיעים. אז בדרך כלל יש כותרות שצועקות 'זהירות' - ופעם בכמה זמן הכותרות גם מתבררות כנכונות. הסיבה העיקרית שמשקיעים צריכים להיות בשוק ההון היא כי מדובר בסופו של דבר במתן אמון בכלכלה ובהתקדמות הטכנולוגיה בעולם - אם אתם חושבים שהכלכלה העולמית תתכווץ, שיהיה מיתון עולמי שלא יתקן את עצמו אף פעם ושהפיתוחים הטכנולוגיים מיצו את עצמם, אז אין לכם סיבה להיות בשוק. אבל, רוב האנשים מאמינים שהכלכלה והעולם ימשיכו להתפתח. זה הגיוני וזה גם נכון היסטורית.

ההיסטוריה מראה ששוק ההון מספק בממוצע, כבר עשרות שנים, תשואה שנתית של כ-7%, ומדובר בתשואה טובה יותר ביחס לכל אפיק השקעה אחר שיש. התשואה בשנים האחרונות היא יותר מכפולה וסביר להניח שתהיה התכנסות לממוצע - כלומר תשואה נמוכה יותר בהמשך. השווקים עלו עשר שנים ברציפות (עם אתנחתא של נפילה של 30% בקורונה ולפני כן ירידות של 20% בסוף 2018) ונמצאים בשיאי כל הזמנים, אז תיקון ואפילו ירידות משמעותיות הם לא תרחיש לא סביר.

ועדיין - משקיעים לטווח ארוך צריכים להיות בשוק. השאלה אם באמת המשקיעים האלו הם משקיעים לטווח ארוך. מי יודע להגיד בעצם אם הוא משקיע לטווח ארוך? כנראה שמעטים, ואלה שמים את הכסף שלהם - בהגדרה - באפיקים לטווח ארוך. אז למרות שאי אפשר לתזמן את השוק, למשקיעים שטווח ההשקעה שלהם לא ברור, יש כנראה מקום להפחית סיכונים.   

אמרנו לפני כשבועיים שכאשר כולם אופטימיים זה הזמן להיזהר ומי שמשקיע לטווח קצר אולי צריך לשקול דווקא עכשיו את הקטנת הרכיב המנייתי. למעשה זו התזה של וורן באפט, והוא חוזר עליה הרבה: כשכולם גרידיים הוא פסימי וכאשר כולם בורחים מהשוק - הוא נכנס וקונה. זו לא תזה קלה, היא גורמת לו לשבת בינתיים על הררי מזומן ולקבל ביקורת מכל כיוון. אבל כך הוא מאמין כבר עשרות שנים, ובזכות כך הוא בנה אימפריה כמו ברקשייר האת'ווי וכך הוא צבר לעצמו הון אישי של קרוב ל-100 מיליארד דולר. 

• באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
• כמה ביל אקמן מורווח על הבורסה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מי שמשקיע לטווח ארוך לא צריך לחשוש מהירידות בשווקים. זה טבעי, שוק ההון באופן כללי עולה, אבל בדרך יש לא מעט מהמורות. מי שמסוגל באמת לחשוב על השקעה של 20-30 שנים ואפילו יותר - פשוט שיסתכל בגרפים ההיסטוריים. זה לא אומר שזה יחזור על עצמו, אבל הסטטיסטיקה ארוכת השנים מראה שזו כנראה האפשרות הטובה ביותר (הרי לשבת על מזומן בבנק או פיקדונות שנותנים תשואה אפסית ובפועל מפסידים ריאלית בגלל האינפלציה זו לא בדיוק אפשרות חסרת סיכון - אלא למעשה סיכון להפסד ודאי).

המדדים בישראל עלו פחות - ולכן יש סיכוי שגם יירדו פחות מאשר בעולם

הבעיה היא שקל לומר את זה והרבה יותר קשה לבצע. כאשר המדדים יורדים משקיעים נכנסים ללחץ ומוכרים בהפסד. כך יוצא שאמנם השווקים עלו במאות אחוזים - אבל המשקיעים לא תמיד הצליחו ליצור את התשואה הזו.

מה כן ניתן לעשות? להעריך. בשנים האחרונות המדדים בישראל הבינו תשואת חסר משמעותית ביחס לשווקים בעולם. מדד הדגל ת"א 35 נפגע קשות מההתרסקות במניית טבע, וב-5 השנים האחרונות התשואה שלו היא 41%. גם ת"א 125 כמובן נפגע כתוצאה מכך והתשואה שלו בתקופה הזו היא 68%. רק ת"א 90 הצליח ליצור תשואה תחרותית לעולם וייצר תשואה של 167% ב-5 שנים.

• גולף תרכוש את ג'אמפ ועונות תמורת 30 מיליון שקל
• העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

המדדים בעולם עלו הרבה יותר באותו פרק זמן. מדד הנאסד"ק 100 זינק ב-200% וה-S&P500 עלה ב-100%. הדאו ג'ונס עלה ב-80%.

בשנה האחרונה מדדי ת"א עלו יותר מאשר המדדים האחרים בעולם, אבל הם עדיין רחוקים מהלדביק את פער התשואות. מה זה אומר? שייתכן שכמו שהם עלו פחות כך הם גם יירדו פחות.

בינתיים, מתחילת השנה מדד הנאסד"ק ירד ב-7%, ה-S&P500 ירד ב-4% והדאו ג'ונס ירד ב-2.7%. לעומתם המדדים הישראליים עדיין נמצאים בתשואה חיובית מתחילת השנה.

ת"א 35 עלה ב-1.7%, ת"א 125 עלה ב-2.2% ות"א 90 עלה ב-4%. אז התזה הבסיסית בינתיים נכונה: מה שעולה פחות גם עשוי לרדת פחות.

האם אנחנו לקראת נפילות בשווקים? ממש לא בטוח, יש עדיין הרבה כסף, אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית וגם אם תעלה הריבית, היא עדיין תהיה נמוכה בראייה היסטורית. מנגד, הריבית בכל זאת תעלה, התשואות על האג"ח בארה"ב בעליה, האינפלציה מזנקת וגם היא תהיה זרז להעלאות הריבית (מה שאומר - פחות כסף זול בשווקים, יהיה לחברות יותר יקר לגייס כסף), חלק מהמדינות החלו כבר להעלות ריבית, וכמובן - השוק יקר בראייה היסטורית ו'רק מחכה לתיקון'.