אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

ירידה חדה באבטלה: 7.1% בחישוב הרחב במחצית הראשונה של אוקטובר

במחצית השניה של ספטמבר השיעור דרך במקום על 7.8%. עתה השיעור המצומצם ירד מ-5.6% ל-5.1%, וכולל המוצאים לחל"ת, שלהוציא פלח קטן לא זכאים לדמי אבטלה, ירד מ-6.5% ל-5.6%. 70 א' שפוטרו בקורונה עדיין אינם מחפשים עבודה
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה שיעור אבטלה

ירידה חדה בשיעור האבטלה נרשמה במחצית הראשונה של חודש אוקטובר. לפי נתוני הלמ"ס שיעור האבטלה הרחב ירד מ-7.9% במחצית השניה של ספטמבר, ל-7.1% (305.4 אלף איש) בתקופת המדידה.

שיעור האבטלה המצומצם, של אלו שמחפשים עבודה, ירד מ-5.7% מכח העבודה ל-5.1%, שהם 217.4 אלף איש - ירידה של כ-23 אלף מובטלים שככל הנראה מצאו עבודה. שיעורם של המובטלים בצירוף המוצאים לחל"ת (שאינם מקבלים כבר דמי אבטלה, להוציא חלק מבני ה-45 ומעלה שמספר ימי הזכאות שלהם טרם מוצה), ירד מ-6.5% ל-5.6%. הנתון צומצם בכ-33 אלף איש, ובניכוי אותם מובטלים שמצאו עבודה, נותר פער של כעשרת אלפים איש - ככל הנראה חל"תניקים ששבו למקום עבודתם, או מצאו משרה אחרת.

השיעור הרחב אם כן כולל את כל אלה שהוזכרו, מוצאים לחל"ת ומובטלים שמחפשים עבודה, בצירוף אלו שפוטרו ממקום העבודה שנסגר בשל הקורונה - וטרם שבו לחפש עבודה, בתחומם או בכל תחום, בלשכת התעסוקה. כאן, הפער בין נתוני המחצית השנייה של ספטמבר לזו הראשונה של אוקטובר היה 30 אלף איש. המשמעות היא שבכל זאת היו מספר אלפים שדווקא עכשיו פוטרו או שמקום עבודתם נסגר, בשל השפעות הקורונה לפי תשובתם בסקר, וטרם חיפשו עבודה כשנשאלו על כך על ידי סוקרי הלמ"ס. בפרסום הקודם, במחצית השניה של ספטמבר, הנתון דרך במקום מול המחצית הראשונה, על שיעור של 7.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.