הכסף חוזר לקרנות הנאמנות; גייסו 20.7 מיליארד שקל מתחילת השנה
לאחר המכה בדמות פדיונות ענק שספגה תעשיית קרנות הנאמנות במחצית הראשונה של שנת 2020 מדווחת הקרנות על גיוס כולל של כ-20.7 מיליארד שקל לתעשייה כולה: אקטיבית (כולל הכספיות שפדו) ופסיבית. זאת אל מול המחצית הראשונה של 2020 בה התעשייה פדתה סכום עתק של כ-36 מיליארד שקל.
הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו באופן רציף, חודש אחרי חודש סכום שמצטבר לכ-16.3 מיליארד שקל, הקרנות הפסיביות גייסו סכום כולל של כ-8.1 מיליארד שקל תוך פער גדול מאוד בין הקרנות המחקות: כ-7.8 מיליארד שקל לבין קרנות הסל: 0.3 מיליארד שקל, כך על פי נתוני מיטב דש.
המנצחות הגדולות הן הקרנות האקטיביות בקטגוריה אג"ח כללי שגייסו כ-11 מיליארד שקל, המהווים כשני שלישים מסך הגיוס של הקרנות האקטיביות המסורתיות, המפסידות הגדולות הן הקרנות השקליות עם פדיון של 0.66 מיליארד שקל לדברי מיטב דש.
בחודש יוני: גיוס של 1.9 מיליארד שקל בכל התעשייה המורכב מכניסה של 2.83 מיליארד שקל לקרנות האקטיביות המסורתיות, יציאה של 0.59 מיליארד שקל מהקרנות הכספיות ויציאה של 0.33 מיליארד שקל מהתעשייה הפסיבית.
- פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
