תחום המחר? בעלי לורדסטאון מכר מניות כדי להשקיע בחוות עופות למאכל
את ריץ' שמידט, בעלי חברת הטנדרים החשמליים LORDSTOWN MOTORS CORP (סימול: RIDA) שנקלעה לקשיים, לא תמצאו מגדיל בעת הזאת החזקות במניה. הבעת אמון? את זה אפשר להשאיר למשקיעים מקרב הציבור אם בא להם להיות אופטימיים כרגע. הוא עצמו אופטימי לגבי מיזם אחר שלו, חווה לגידול תרנגולי הודו למאכל, ובמטרה להשקיע בו הוא מכר מניות לורדסטאון, כך לפי הדיווח בוול סטריט ז'ורנל שאושר על ידי נציג של לורדסטאון. רכב חשמלי? עולם המחר? ESG? שמידט לוטש עיניים לאחד העסקים הכי מסורתיים שאפשר להעלות על הדעת.
שמידט, לצד ארבעה בכירים נוספים, מכרו לאורך שלושה ימים בפברואר מניות לורדסטאון בהיקף 8 מיליון דולר. זאת, לפני שחשפו במרץ את התוצאות הגרועות של החברה ב-2020. בפולו-אפ לסיפור שפורסם בינתיים לורדסטאון מסרו כי "כל אחת מהעסקאות הללו נעשתה מסיבות שאינן קשורות בביצועי החברה".
בכל אופן, מאז העסקאות ההן וכן הדיווח על תוצאות 2020, רק נוספו עוד חדשות שליליות – בדוחות הרבעון הראשון ציינה כי עקב בעיות בהון החוזר היא צפויה לחתוך את ייצור המשאיות המתוכנן בחצי. זמן לא רב לאחר מכן, האנקדוטה הזאת היה מהותי דיו (ומצב הדברים לא השתנה אם כן) כדי להפוך לדיווח נפרד על כך שלחברה יש "ספק משמעותי" באשר ליכולתה להמשיך לפעול בשנה הבאה בגלל אותן בעיות במימון הייצור.
את הרבעון הראשון של 2021 סגרה עדיין ללא הכנסות ועם הכפלה של פי 9 בההפסד התפעולי, מ-12 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד ל-106 מיליון דולר בתקופה הדוח. ההפסד בשורה התחתונה עמד על 72 סנט למניה, עמוק מציפיות השוק שהיה ברמה של 25 סנט למניה. הוצאות המחקר והפיתוח גדלו לסך של 91 מיליון דולר והשפיעו לרעה על התוצאות. כך, ההון החוזר עמד בסוף התקופה על 546 מיליון דולר.
- הטבעוני מקיבוץ להב שיגדל חיות לטובת תהליך חינוכי-טיפולי עם נוער בסיכון
- חובבי רכיבה? 4 הסוסים שאתם פשוט חייבים להכיר!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בששת החודשים האחרונים נחתך שווי החברה בחצי לכ-1.8 מיליארד דולר. האירוניה היא שבמטרה לעודד את המשקיעים, ממש במקביל לפרסום על שמידט והחווה בטנסי, בלורדסטאון פתחו את מפעל הייצור באוהיו (זה שקנתה מג'נרל מוטורס רגע לפני סגירתו) בפני המשקיעים במהלך שיוחצ"ן בתקשורת האמריקאית. "אנחנו רוצים שתראו את זה בעצמכם ושתחוו את זה", אמרה אנגלה סטראנד, ממלאת מקום המנכ"ל וחברת דירקטוריון, שהוסיפה "אנחנו מחויבים ליעד שלנו להיות הראשון שיוציאו לשוק טנדר חשמלי לגמרי ובגודל מלא".
בלורדסטאון עמלים על 4 דגמי 4X4 חשמליים שונים ויעד הייצור הנוכחי של החברה הוא אלף משאיות בסך הכל עד סוף השנה, כשההשקה מתוכננת לספטמבר. הבעלים שמידט אמר באחרונים כי יש הזמנות "מוצקות" לדגמים שייוצרו השנה וב-2022 – מה שאילץ את החברה לדווח על הבהרה לדבריו. "על אף שהסכמי המכר מספקים לנו אינדיקציה משמעותית לביקושים, הם לא מייצגים הזמנות מחייבות – אלא הם הסכמים שבאופן כללי מציינים תקופת אספקה מתוכננת לאורך שלוש עד חמש שנים, שעשויה להיות מבוטלת על ידי מי מהצדדים בהתראה של 30 יום".
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
