מה ככל הנראה פספסתם בהודעת הריבית של הפד' אתמול
השבוע פורסמו בסמיכות תרשומת דיוני הריבית האחרונים שנערכו בבנק ישראל (לפני ההודעה על הותרת הריבית על רמה של 0.1 אחוז) והחלטת הריבית (והתחזית הכלכלית החדשה) של ה-Fed מאתמול.
הנתון המעניין לדעתי, אם משווים את מיקומו של בנק ישראל למיקומו של ה-Fed בספקטרום של התגובה להתאוששות הכלכלית בשני המשקים, הינו שבעוד בנק ישראל מדווח, השבוע, על כך שבהצבעה על הריבית תמכו חמישה חברים בהשארתה ללא שינוי, אך חבר אחד חשב שהריבית צריכה לרדת, עקב עוצמת המשבר ופגיעתו החריגה בשוק העבודה המקומי, הרי ה-Fed, בהודעתו אתמול, נקט כיוון הפוך: מספר החברים שסברו כי הריבית צריכה לעלות, דווקא גדל מ-7 ל-13 (ככל שמדובר בשנת 2023) ומ-4 ל-7 (ככל שמדובר כבר בשנה הבאה). לא זו בלבד, כל החברים שם תמכו פה אחד בהותרת הריבית על כנה. מכל מקום, ככל שזה המצב, ניתן להעריך כי בישראל יתפנה בנק ישראל להרהר אם להעלות את הריבית לא לפני שנת 2024, הערכה תומכת, לאורך זמן, באפיק השקלי הלא צמוד.
לא בכדי הדבר: בארצות הברית עלה מדד המחירים לצרכן 5% ב-12 החודשים האחרונים, ואילו בישראל עלה המדד 1.5% "בלבד".
בנפרד, ה-Fed בחר לא לשנות את תכנית רכישות איגרות החוב שלו ואף לא רמז על כך בהודעת הריבית. לפי דברי היו"ר פאוול, הנושא נידון, אך נכון להיום אין כוונה לשנות את התכנית ובכלל-הן התוכנית והן הריבית אינם במוקד סדר היום שלו, משום שהדרך עד להתבססות ההתאוששות הכלכלית והתעסוקתית עדיין ארוכה מאוד. אם הדברים הללו נאמרים שעה שתחזית צמיחת התוצר של ה-Fed ל-2021 עולה מ-6.5% ל-7.0%, נראה כי גם אצלנו אין לבנק ישראל, שנוקט מתחילת המשבר גישה זהירה ואחראית, כוונה לשנות את תכנית הרכישות שלו בתקופה הקרובה. הנושא נמצא כיום במחלוקת בין הכלכלנים ולפחות דעתי- לא מן הנמנע כי התוכנית תוארך, או תוגדל, אם מצב שוק העבודה יצריך זאת.
ואכן אם רוצים להצביע על גורם נוסף המבדיל, כיום, בין המציאות הכלכלית במסגרתה פועל ה-Fed לבין זו של בנק ישראל, ניתן למצוא זאת במצבו של שוק העבודה. ה-Fed מעריך כי שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-3.8% מכוח העבודה האזרחי כבר בשנה הבאה – והלא זו תעסוקה מלאה. אצלנו, שיעור הבלתי מועסקים בהגדרתו המצומצמת עומד על 5.1%, שיעור גבוה משמעותית שאף עלה בחודש מאי ואנו עוד נמצאים לפתחה של נקודת מבחן חשובה – איך יושפע שיעור הבלתי מועסקים מסיומה של תכנית החל"ת?
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת ההשפעות על שוק ההון והמט"ח.
עקום התפזורת של הערכות חברי ה-Fed לגבי הריבית מצביע על הקדמה של ההעלאה הראשונה מ-2024 ל-2023. אך טבעי הוא שתשואת הפדיון על treasury ל-10 שנים עלתה מ-1.51% ל-1.57% והדולר תוסף מול האירו מ-1.2120 ל-1.1993 (השער הנמוך ביותר של האירו זה חודש ימים) בעקבות ההודעה. אצלנו, עשויות תשואות הפדיון לעלות גם כן, בשל הזיקה בין השווקים, אך סביר להניח כי עלייתן תהייה מדודה יותר.
אשר להודעת ה-Fed, אני סבור כי הפתיח השונה בין ההודעה מאתמול להודעה הקודמת, מסוף אפריל, עושה את ההבדל במבט להמשך. ההודעה הקודמת החלה בכך שהנגיף גורם נזק אנושי וכלכלי חמור הן בארה"ב והן בארצות הברית. ההודעה מאתמול פותחת בכך שההתקדמות החיסונית הפחיתה את התפשטות הנגיף ברחבי המדינה. אם כן, כלכלת ארצות הברית מתאוששת הן בהשוואה לחודשים קודמים והן בהשוואה לכלכלת העולם.
מאוד מעניין לציין כי בהודעה מאתמול שב ה-Fed וכתב כי האינפלציה עדיין נמצאת מתחת ליעד ארוך הטווח שלה, על אף שבחודשיים האחרונים היא זינקה, כאמור, לשיעור כפול מכך. הדבר מצביע על כך שה-Fed לא מתרגש מהעליות האחרונות, סבור כי הן זמניות (וכוללות השפעות קצה) וכי תתקזזנה בהמשך. לא זו בלבד, להערכתו תשכך בקרוב עלייתם המהירה של מחירי הסחורות וזאת לאחר שההיצע יתאושש וידביק את הגידול בביקוש, במהווה בעצמו תוצאה של היציאה מהסגרים ופתיחת הכלכלה
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
בשל כך, אין צורך להתרגש כלל ועיקר מכך שתחזית האינפלציה החדשה שלו ל-2021 קפצה מ-2.4% ל-3.4%. זה הרבה, אך מלמד יותר על הקושי לתת תחזיות כאלו בתקופה של אי וודאות ומעבר ממיתון לצמיחה. מכל מקום, חשוב הרבה יותר שהתחזית לשנים 2022 ו-2023 עומדת על 2.1% ו-2.2%, בהתאמה. לא זו בלבד שהאינפלציה תרד עד מהרה בחזרה, היא גם צפויה להתכנס ליעד האינפלציה של ה-Fed. מובן כי בשווקים לוקחים זאת בחשבון.
בשורה התחתונה, יש כאן מקרה מעניין שהנתון שתפס את העין הכי הרבה וגרם לתגובה השלילית המידית של השווקים-העלאת תחזית האינפלציה ל-2021 מ-2.4% ל-3.4%-הוא גם הכי פחות חשוב. חשוב יותר שה-Fed בכלל לא מוטרד מעלייה של קצב האינפלציה לטווח הקצר ולכן ימשיך עם תכנית הרכישות והריבית הנמוכה, וכי לשיטתו כבר בשנה הבאה תחזור כלכלת ארה"ב למצב "נורמלי": אינפלציה של 2%, צמיחה של 3% ותחילת תהליך של נרמול הריבית. זה, לדעתי, המסר העיקרי (והנוח) מהודעת הריבית של אתמול ולכן אני סבור כי השווקים ישובו לעלות, תוך התמקדות בהמשך הצמיחה, שתתבטא גם בדוחות הכספיים.
זה לא אומר שה-Fed לא יכול לטעות ויש כאן סוג מסוים של הימור (ותקווה) כי הוא לא ימצא את עצמו רץ אחרי האינפלציה (מה שנקרא behind the curve).אנו גם מכירים את לדעתה של שרת האוצר דהיום והנגידה בעבר ילן-שלנוכח ההרחבה הפיסקאלית העצומה לא נורא אם הריבית תעלה קצת. ואולם בינתיים, ניהול המשבר ע"י ה-Fed היה טוב ומקצועי ואין לשווקים סיבה לפקפק כיום בהשקפותיו ומהלכיו.
- 8.ניר 17/06/2021 23:31הגב לתגובה זוהפד מפספס בגדול הגירעון עצום. חצי מתקציב המדינה (לפני ההגדלה ) מופס על ידי הפד ולא מבוסס על הכנסות ממיסים. החוב מעל 28 מיליארד. הגירעון בסחר הוא הגדול ביותר שביב אי פעם. ארהב הפסיקה לייצר ופשוט מייבאת בדולרים מודפסים שעוד לא יהיו שווים כלום.
- 7.טל 17/06/2021 14:40הגב לתגובה זוכי השוק מתחיל להפנים ריבית וסוף תכנית רכישות
- 6.אמיר 17/06/2021 12:40הגב לתגובה זומונעת ניפוח של נכסים. זה כמו לא לתת לילדים ממתקים הם לא אוהבים את זה אבל זה לטובתם. מעיד על חזרה לפסים בריאים
- 5.כלכלן 17/06/2021 11:46הגב לתגובה זושינוי המדיניות ייעשה בהדרגה על מנת לא לגרום למפולת בשוק והשלב הזה יהי הפסקת רכישות האגח שיוביל לזינוק בתשואות אגרות החוב הממשלתיות
- 4.פער הריביות בדרך להתהפך. הדולר בדרך ל 3.5 (ל"ת)דולר 17/06/2021 11:02הגב לתגובה זו
- 3.איציק 17/06/2021 09:58הגב לתגובה זוהכתב מתעלם מבועת האשראי, במשבר בשנת 2008 הפד הזרים 700 מיליארד דולר, במשבר בשנת 2020 הפד הזרים 7 טריליון דולר.... הפד לא יכול להקטין את המאזן שלו כי אז שוק המניות יקרוס מיידית, שוק הון שבנוי על הזרמות של הפד הוא שוק חולה
- כולם מתעלמים מזה לא ברור למה (ל"ת)איתן 17/06/2021 14:41הגב לתגובה זו
- 2.כלכלן 17/06/2021 09:51הגב לתגובה זוהריבית האפסית לאורך הזמן גורמת לבועות מטורפות בנדלן במניות באגח ובהרבה זבל שלא שווה כלום- אי העלאת הריבית רק תגביר הקריסה שתגיע. מפולת1929 לא רחוקה
- 1.דניאל 17/06/2021 09:39הגב לתגובה זווורן באפט

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
