העתיד הקרוב של בזק - שחיקה בהכנסות, ירידה דרמטית ברווח ובתזרים, אבל...
מניית בזק 0.43% הוסיפה 8% מתחילת השנה למחיר של 3.46 שקלים, המבטא שווי של 9.6 מיליארד שקל. בזק בעלות החדשה - קרן סרצ'לייט, רזה יותר ועם גב פיננסי חזק יותר, יצאה מהקיפאון שנבע מהסדר החוב של קבוצת אינטרנט זהב-ביקום ששלטה בה, אבל יש לה צרות אחרות.
לפני כחצי שנה הודיע משרד התקשורת כי הוא מתכנן להוזיל את דמי השימוש והמחיר לדקת שיחה בטלפון הנייח למנויי בזק ולקבע את התעריפים החדשים כמחיר מקסימלי שתוכל החברה לגבות מלקוחותיה. עדכון התעריפים המוצע צפוי להביא להקטנת הוצאות השימוש בטלפון הביתי הנייח של מנויי בזק ולחסוך לציבור כ-400 מיליון שקל בשנה - הפגיעה בשורת ההכנסות של בזק נאמדת בכ-331 מיליון שקל. זה משמעותי לבזק שההכנסות שלה בקצב שנתי של 8.8 מיליארד שקל והרווחים בקצב שנתי של 800 מיליון שקל עד 1 מיליארד שקל. אלא שבזק נותנת "פייט"
התהליך צפוי להיות ממושך - בזק שמנוהלת על ייד דודו מזרחי, תערער ותיכנס לסוג של דיונים מול משרד התקשורת, ועד שההחלטה בסוף תתקבל היא צפויה להיות פחות קשה ומדורגת. קשה להעריך מה תהיה הפגיעה ומתי, אבל למרות שנראה שהמרוויחה מהעיכוב והדיונים היא בזק עצמה, הרי שכל עוד אי הוודאות הזו לא תוסר, תהיה עננה שתעיב על המניה.
בזק נסחרת במכפיל רווח של כ-10-11. נמוך יחסית בעידן של הריבית האפסית והכסף הזול, אבל אם תסתכלו על חברות תקשורת בעולם, תקבלו תמונה לא שונה. הן יחסית זולות, בעיקר בגלל ההבנה שכדי לצמוח הן צריכות באופן שוטף להשקיע סכומי עתק בתשתיות
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בזק בתהליכי השקעות נרחבים בעיקר בתחום הסיבים האופטיים, אבל בבזק יש עוד כמה קלפים מנצחים שלא נשלפו, העיקרי שבהם הוא הפוטנציאל להתייעלות נוספת. בזק היום פזורה על פני מספר חברות (פעילות בבזק עצמה ופעילות בחברות הבנות) כשהמטרה שלה היא למזג מטות. בפועל היא עושה זאת וכך היא חסכה סכומים נכבדים, אבל ברגע שזה יגיע גם מרגולטור החיסכון יהיה גדול יותר גם בכל מה שקשור להוצאות המס (היא תוכל להשתמש בהפסדים הצבורים של יס).
מהצד השני - הפעילות המסורתית של בזק - שירותי טלפוניה קווית בשחיקה, אם כי - שחיקה איטית. כל הפרמטרים האלו יוצרים קושי בהבנת העתיד של בזק, אבל האנליסטים מסכימים כי מדובר בפרת מזומנים שגם אם תיפגע, תוכל לייצר מזומנים לבעלי המניות שלה במקביל לשירות החוב. עם זאת, על רקע האי וודאות, מידרוג שמדרגת את אגרות החוב שמה בסוג של "הולד" את הדירוג שלה, וסיפקה תרחישים לעתיד הקרוב של בזק.
נתחיל בזה שהיא סבורה שבזק יכולה להחזיר את חובותיה. הכלכלנים של מידרוג מסבירים כי דירוג אגרות החוב הוכנס לבחינה בחודש דצמבר 2020 נוכח שימוע שפורסם על ידי משרד התקשורת בקשר עם כוונת המשרד להפחית את התעריפים המפוקחים בטלפוניה הנייחת, במידה שעלולה לפגוע בחדות בהכנסות החברה ובתזרימיה לו ייושם המתווה שהוצג בשימוע.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"מכיוון שההחלטה הסופית תתקבל לאחר שתישמע ותישקל עמדת החברה, מידרוג בחנה שני תרחישים עיקריים לפגיעה הנובעת מהפחתת התעריפים למול תרחיש שאינו כולל הפחתת תעריפים", כותבים הכלכלנים וממשיכים - "הפער בין התרחישים נובע מעוצמת ההפחתה (שעשויה להיות מתונה מהמתווה המקורי) ומקצב ההפחתה (שעשוי להיות הדרגתי ביחס למתווה המקורי).
"כמו כן הערכת הפגיעה בהכנסות מביאה בחשבון כי ככל שהורדת התעריפים תתרחש, היא תקבל ביטוי בעיקר משנת 2022 וכן הערכתנו מתחשבת בקצב הירידה הנוכחי של ההכנסות מטלפוניה קווית. הפגיעה בהכנסות גוזרת פגיעה בתזרים החופשי לפני חלוקת דיבידנד לבעלי המניות, בהיקף שבין 80 מיליון שקל עד 150 מיליון שקל לשנה מלאה ראשונה, המהווים 13% עד 25% מהתזרים החופשי". זה הרבה, ובהינתן שתזרימם המזומנים הוא הבסיס לשווי החברה (ששווה את התזרימים העתידיים שתפיק), הרי שמדובר על פגיעה בשיעור דומה במחיר המניה (פגיעה שאמורה להיות גלומה באופן מלא או חלקי במחיר המניה).
במידרוג אומרים שהם הניחו יכולת מוגבלת של בזק לפצות על הירידה בתעריפים בצד ההוצאות/השקעות. בכל מקרה - "בהתחשב בכך שהתזרים החופשי נהנה מ'מגן דיבידנדים', בהנחה כי החברה עשויה לשוב ולחלק דיבידנדים בטווח הנראה לעין, מידרוג מסיקה כי עוצמת הפגיעה בתזרים החופשי וביחסי הכיסוי אינה בעלת השפעה שמובילה להורדת דירוג".
הסיבים האופטים - מנוע הצמיחה של בזק
מידרוג מעריכה כי החבירה של הוט למיזם הסיבים IBC, בו שותפה גם סלקום, תשפיע במידה משמעותית על מאזן הכוחות בענף. העמקת האחיזה בתשתית סיבים מצד המתחרות שוחקת את יתרונותיה היחסיים של בזק, כפי שמקבל ביטוי בירידה בנתח השוק של תשתית בזק במונחי קווי אינטרנט לכ-61% בסוף שנת 2020 לעומת כ-69% שנתיים קודם לכן. מידרוג מעריכה כי המשך נטישת קווים סיטונאיים מבזק לצד מעבר מנויים קמעונאיים לתשתית הסיבים (של בזק ושל מתחרותיה), יוסיפו להקטין את נתח השוק של התשתית הוותיקה של בזק בשנים 2021-2022.
בזק תשיג, להערכת כלכלני מידרוג, נתח שוק מהותי בתשתית הסיבים במהלך 2022, לאחר שהחלה בחיבורים בחודש מרץ השנה, וזאת בזכות פריסה מוקדמת רחבה המקנה פוטנציאל כיסוי לכ-1.5 מיליון משקי בית והיקף כיסוי בפועל של כ-250 אלף מנויים (Homes Passed) על פי נתוני החברה נכון למרץ 2021, ולצד יכולות הנדסה ושירות גבוהות.
בין השנים 2016-2020 הכנסות החברה ירדו בשיעור ממוצע שנתי של 3.6% בעיקר בשל תחרות אשר שוחקת את מחירי המכירה ובשל ירידה מתמשכת בשימוש בטלפוניה הנייחת. "בשנת 2020 הכנסות החברה ירדו במידה נמוכה מהערכותינו הקודמות, בשל עלייה במגזר הקווי, הודות לגידול בקווי האינטרנט הקמעונאיים והמשך עלייה בהכנסה הממוצעת לקו אינטרנט", כותבים כלכלני מידרוג, "שפיצו על המשך ירידה חדה בקווים הסיטונאיים, בעיקר לטובת תשתית הסיבים של המתחרות. לראשונה מזה מספר שנים רשם המגזר הקווי עלייה של 1.5% בהכנסות, אולם בכל יתר המגזרים נרשמה ירידה, בהמשך לשנים הקודמות.
"בשנים 2021-2022 צפויה בזק להציג ירידה של 2.5%-3.5% בהכנסותיה מדי שנה, נמוך מקצב הירידה הממוצע בשנים האחרונות, בעיקר הודות לעלייה הדרגתית בהכנסותיה של פלאפון בשנים אלו (תיקון השפעת הירידה בהכנסות נדידה בעקבות משבר הקורונה) וכן התמתנות בירידה בהכנסות די.בי.אס לעומת שנים קודמות.
"במגזר הקווי, כניסת בזק לשוק האינטרנט בסיבים תבלום את הירידה בקווים הקמעונאיים שאפיינה את השנים האחרונות (עד לשנת 2020). לכך תורמת גם הרפורמה בתחום ה-ISP שהחלה עם ביטול חובת הפיצול וצפויה להימשך עם יישום אינטרנט אחוד – אלו נושאים השפעה חיובית על בזק במגזר הקווי והשפעה שלילית על החברה הבת בזק בינלאומי. עם זאת, בתרחיש הבסיס שלנו, שיפור זה עלול שלא לפצות על המשך השחיקה בטלפוניה הנייחת גם בתרחיש של פגיעה מתונה בתעריפים, והכנסות המגזר הקווי צפויות לרדת במידה מתונה גם בהמשך.
"הירידה בהכנסות החברה תוביל לשחיקה ברווח התפעולי, בשל יכולת התייעלות מוגבלת ועלייה בהיקף הפחת. שיעור הרווח התפעולי להכנסות צפוי להערכתנו לעמוד בטווח של 17%-18% בשנים 2021-2022, לעומת 20%-21% בשנים 2020-2019. התזרים החופשי (FCF) צפוי להערכתנו לעמוד בטווח של 600-650 מיליון שקל בשנת 2021 (לעומת כ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2020 וכ-900 מיליון שקל בשנת 2019), והוא כולל גם תשלומים בגין פרישת עובדים וכן המשך מימוש נכסי נדל"ן.
"התזרים יופנה להערכתנו לקיטון בחוב הפיננסי, באופן ששיעורו מהחוב נטו המותאם בסוף שנת 2021 יעמוד סביב 7%-8% (כ-12.5% בסוף שנת 2020). בשנת 2022 אנו צופים כי התזרים החופשי יוסיף לקטון, כתלות גם בעוצמת הורדת התעריפים בטלפוניה הקווית, ויעמוד בטווח של 400 מיליון שקל עד 500 מיליון שקל פני חלוקת דיבידנדים. בהתאם לתרחיש הבסיס, אנחנו מערייכם כי התזרים החופשי של החברה יופנה בעיקר להקטנת החוב הפיננסי בשנות התחזית, וזאת בהתאם לאסטרטגיית החברה, אם כי אנו מביאים בחשבון שהחברה עשויה לחזור לחלוקת דיבידנד בשנת 2022. החברה טרם קבעה מדיניות חלוקה מאז שזו בוטלה". במידרוג סבורים אומנם שהדירוג של סדרות האג"ח לא ייפגע, אבל התחזית שלהם מדברת על חיתוך של 505 בתזרים החופשי - זה המון.
הרווח התפעולי צפוי לעמוד השנה להערכתם על 1.5 מיליארד שקל (כ-18% מההכנסות) לעומת כ-1.8 מיליארד שקל בשנת 2020 (כ-21%) - "אנו מניחים המשך שחיקה ברווח וברווחיות התפעולית גם בשנת 2022, לרמה של כ-1.4 מיליארד שקל בתרחיש של הפחתה מתונה בתעריפי הטלפוניה הקווית ולרמה של 1.2-1.3 מיליארד שקל בתרחיש של הפחתה מלאה", מוסיפים במידרוג כשהתרגום של המספרים האלו לשורה התחתונה בהינתן מימון ומסים הוא לרווח של כ-600-800 מיליון שקל בהערכה גסה. בהינתן המספרים האלו, לא בטוח שבזק היא בתמחור סביר, אם כי צריך לזכור עניין אחד חשוב - הנהלת בזק לא קופאת על השמרים. נכון, יש שחיקה בפעילות הקווית, נכון שהרגולטור הולך לחתוך את התעריפים, אבל השליטה של בזק בתשתיות ופרויקט הסיבים לצד שירותים חדשים, לרבות התקדמות "הבית החכם", מייצרים לה מנועי צמיחה חדשים שיקזזו את הירידה-שחיקה בהכנסות וברווחים.
- 4.עוזי 06/05/2021 19:36הגב לתגובה זוכשיש כתבה תמיד תעשה הפוך
- 3.יוסי בכינור 06/05/2021 09:28הגב לתגובה זומתקשה לזוז בסבך הרגולטרי ובתוך עצמה עם כל האינטרסים הפנימיים
- 2.משה 06/05/2021 08:19הגב לתגובה זוקצת מצחיק לקרוא על סיבים אופטיים ומהירות גלישה גבוהה כאשר במשך שנים תשתית האינטרנט של בזק באזורנו (בגן יבנה) היא 40 בלבד ללא שום שינוי לטובה
- 1.הכי יקרנית לכן נטשו אותה לקוחות (ל"ת)בזק 06/05/2021 06:36הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?