חדשנות ישראלית מקלדת עצמאות
צילום: Istock

באר שבע חדשנית: מסלול לעידוד וקידום יזמות טכנולוגית יושק בעיר

התוכנית תתוקצב ב-25 מיליון שקל לארבע שנים
לימור זילבר |

רשות החדשנות הודיעה על השקת מסלול לעידוד וקידום יזמות טכנולוגית, חדשנות ומו"פ במטרופולין באר שבע, בתקציב של 25 מיליון שקל. מסלול התוכנית הינו בדגש לקידום החדשנות והיזמות הטכנולוגית במרחב באר שבע בתחומי סייבר, דור חמישי (5G), בריאות, בינה מלאכותית ועוד. התוכנית, שתפעל גם לקידום תשתית מו"פ, חיזוק יזמות מקומית ותמרוץ הגעתן של חברות הייטק רב-לאומיות ומקומיות לאזור, תתוקצב ב-25 מיליון שקל לתקופה של ארבע שנים ומטרתה תהיה להפוך את מרחב באר שבע למטרופולין הייטק בנגב.

התוכנית לקידום יזמות טכנולוגית בבאר שבע תתבטא במספר מישורים:

1. בניית תשתית טכנולוגית ומרכזי ידע: מרכזי חדשנות בתחום הקלינטק (CleanTech), מרכז נתונים סינטטי (Sandbox) לבחינת אלגוריתמים בתחום הסייבר ועוד.

2. חיזוק קהילת יזמות: בניית סל הטבות ליזמים (תמרוץ גיוסים ותוכניות רילוקיישן), גיוס מנטורים מומחים, חיבור בין יזמי העיר והמרחב למשקיעים, קהילות יזמות, אקדמיה ולחברות מבוססות.

3. עידוד הקמת מרכזי מו"פ וחדשנות של חברות הייטק מבוססות: בניית תוכניות הון אנושי בשיתוף עם קריית התקשוב, עידוד חברות טכנולוגיה מבוססות וגופים נוספים להקמת מרכזי חדשנות באמצעי מענקי עידוד ותמיכה, שיתוף פעולה עם חברות השמה מקומיות ועוד.

4. קידום, מיתוג ושיווק אזור באר שבע כמטרופולין הייטק בנגב: קיום אירועים מקצועיים, מיטאפים וכנסים (כולל כנסים בינלאומיים), פתיחת מאגרי מידע עירוניים וקידום באר שבע כ"בטא-סייט" ליזמים ועוד. לעיר באר שבע יתרון משמעותי – היא מונה כ-220 אלף תושבים ומהווה מטרופולין המשרת כ-750 אלף תושבים באזור הנגב, בשטח שמהווה כ-60% משטחה של מדינת ישראל. עם זאת, הפוטנציאל הרב הגלום בה לא ממומש, וכיום היא מונה כמה עשרות של חברות הזנק (פחות מ-1% מסך חברות ההזנק בישראל), והיא סובלת ממחסור בתשתיות מו"פ ומרכזי ידע שמטרתם לקדם פעילות של יזמים וחברות צעירות.

על פי חוק, בשל המיקוד הגיאוגרפי דורש המסלול את אישור ועדת הכספים של הכנסת.

על רקע ההודעה, אמר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "בשנים האחרונות פועלת רשות החדשנות לטובת הובלת אסטרטגיה כלכלית מוטת חדשנות בפריפריה, שתאפשר לקדם ולהטיב עם הכלכלה ברמה המקומית והלאומית. התוכנית לקידום היזמות במרחב באר שבע תתמקד בהקמת תשתיות מחקר ופיתוח, חיזוק היזמות המקומית כמו גם תמרוץ הגעתן של חברות הייטק גדולות (רב-לאומיות ומקומיות) לאזור. ההייטק התגלה בשנה האחרונה כמנוע יציאה מרכזי מהמשבר הכלכלי, מיקוד בפריפריה בתקופה זאת עשוי להוות מנוף אמיתי להתחזקות הכלכלית שנדרשת באזור".

"מטרותיה של התוכנית הן להביא לגידול במספר חברות ההזנק ומספר המועסקים בחברות הזנק במרחב באר שבע" אמרה אניה אלדן, סמנכ"ל וראש זירת הזנק ברשות החדשנות "גידול בפעילות מרכזי מו"פ וחדשנות של חברות טכנולוגיות מבוססות, גידול מרכזי הידע והחדשנות בעיר,  גידול מספר חברות הטכנולוגיה בעיר שמעסקיות 100 עובדים לפחות,  גידול מספר היזמים באוכלוסיות בתת-ייצוג, עידוד יזמים טכנולוגיים והקמת חברות הזנק בעיר ועוד" מדגישה אלדן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?