פנאקסיה בתחזית הכנסות של 19 מ' ש' ומעלה ברבעון הראשון
פנאקסיה חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל מפרסמת אומדן הכנסות של כ-19 מיליון שקל לכל הפחות ברבעון הראשון של 2021 שזה עתה הסתיים. מדובר ברמות שיא עבור החברה, המשקפות צמיחה על כ-56% על פני רבעון מקביל (12.2 מיליון שקל), או של כ-12% מול רבעון קודם, קרי הרביעי לשנת 2020 (17 מיליון שקל).
לפי החברה, לצד גידול בפעילות בשוק המקומי, התחזית מבוססת על הכנסות מהייצוא של מוצרי החברה לגרמניה שהחל בסוף הרבעון הרביעי של 2020, ועל הייצוא המסחרי לקפריסין שהחל בסוף הרבעון החולף, אחרי שנבחרה כספק ע"י הממשלה הקפריסאית.
מה שבשלב זה לא צפוי להשפיע על התוצאות, אך החברה עתידה לראות ממנו פרי בעתיד הוא חלקה, ללא תמורה, בתוכנית הניסיונית של ממשלת צרפת לאסדרת ענף הקנאביס הרפואי במדינה (תכנית בה היא משתתפת לצד חברות מובילות בתחום דוגמת טילריי ואורורה). במסגרת זאת מוצרי פנאקסיה מופתים ב-42 בתי מרקחת בצרפת.
"תוצאות הרבעון משקפות את הפירות הראשונים במימוש אסטרטגיית היצוא של פנאקסיה, עם תחילת מכירות של מוצרי הפרימיום שלנו בגרמניה ובקפריסין", אמר דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה ישראל. "מדובר בשני שווקים מעוטי שחקנים, אשר כמקובל ברב מדינות אירופה, מוסדרים על ידי רגולציה מחמירה ומחייבים הנפקת מוצרי קנאביס רפואי למטופלים על פי מרשם רופא למותג ספציפי. אנו ממוקדים בהעמקת החדירה ברבעונים הבאים לשווקים אלה ולשווקים נוספים באירופה, לצד התמקדות בייצור מוצרים למגזר הפרימיום לשוק המקומי".
- שי ברק נכנס לבורסה - בדלת האחורית ועם שווי מנופח; מי הפראיירים שיקנו במחיר הזה?
- פנאקסיה: ההכנסות צמחו 34% ל-22.5 מ' ש' - מעט גבוה מהתחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון הרביעי של 2020 הציגה החברה צמיחה של כ-154% לעומת הרבעון המקביל, לרמת הכנסות של כ-17 מיליון שקל כאמור. ההפסד התפעולי צומצם בחצי לכ-9 מיליון שקל לעומת 20.7 מיליון שקל שנה קודם לכן. הצמיחה מיוחסת לגידול במספר המטופלים ובמכירות, בין היתר עקב שירות ההפצה עד הבית תחת האסדרה החדשה בתחום, והן מגידול משמעותי בהיקף המוצרים שנארזו ועובדו במפעל החברה.
בשנה כולה ההכנסות עמדו על כ-60.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-16.7 מיליון שקל ב-2019. ההפסד התפעולי השנתי דווקא העמיק בכ-22% לסך של כ-35.3 מיליון שקל לעומת 29 מיליון שקל אשתקד, וזאת עקב גידול בהוצאות הנהלה וכלליות ובהוצאות מכירה ושיווק, המוסבר בכך שחלק מהותי מהן נובע מהיערכות ובניית תשתית מסחרית ומשפטית ליצוא וכניסת החברה לשווקים הבינלאומיים.
- 1.יפתח 27/06/2021 20:40הגב לתגובה זואז למה המניה ממשיכה לרדת ?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
