כפיר נבון, מנכ"ל סופרגז
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

סופרגז: עלייה של כ-7% ברווח הרבעוני - החברה תחלק דיבידנד נוסף

הרווח הנקי ברבעון הרביעי עלה לכ-17.1 מיליון שקל, לעומת כ-16 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ההכנסות עלו בכחצי מיליון שקל; החברה תחלק דיבידנד של כ-15 מיליון שקל, בנוסף לחלוקה קודמת של כ-24 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה אלקו סופרגז

חברת סופרגז אנרגיה שבשליטת קבוצת אלקו 2.04%  (66.94%), שהונפקה לפני כתשעה חודשים מדווחת על עלייה של כ-6.9% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2020 ל-17.1 מיליון שקל, לעומת כ-16 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019. הכנסות החברה ברבעון עלו בצורה זניחה לכ-144.9 מיליון שקל, לעומת כ-144.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד.

החברה נסחרת בשער של 75 שקלים למניה, במכפיל 23.5, כאשר מאז ההנפקה לפני כ-9 חודשים איבדה המניה כ-6% מערכה. מתחילת השנה איבדה המניה כ-3.5%.

ה-EBITDA של החברה ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם לכ-39.2 מיליון שקל, לעומת כ-40.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מסבירה כי השינוי נובע מירידה ברווח התפעולי בתחום הגפ"מ בשל ירידה בכמויות הגפ"מ שנמכרו למגזר העסקי, ומשחיקה במחירי המכירה למגזר הפרטי, וכן בשל ירידה קלה ברווח התפעולי בתחום הגז הטבעי. 

 

ובחלוקה למגזרי פעילות: ההכנסות מתחום הגפ"מ ברבעון הסתכמו בכ-100.1 מיליון שקל, לעומת כ-111 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים את הירידה במחזור ההכנסות בירידה בכמויות הגפ"מ שנמכרו למגזר העסקי כתוצאה מהשפעת נגיף הקורונה וממחירי אנרגיה נמוכים יותר. ההכנסות מתחום הגז הטבעי ברבעון עלו בכ-34% לכ-44.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-33.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הרווח הנקי השנתי גדל ב-1% - ההכנסות ירדו ב-2%

החברה רשמה בשנת 2020 גידול ברווח הנקי לכ-68.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-67.3 מיליון שקל בשנת 2019. ה-EBITDA בשנת 2020 עלה בכ-4.2% לכ-160.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-154.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

סך ההכנסות לשנת 2020 הסתכמו לכ-559.9 מיליון שקל, לעומת כ-571.5 מיליון שקל בשנת 2019. בתחום הגפ"מ הסתכמו ההכנסות בכ-422.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-438.3 מיליון שקל בשנה הקודמת. בחברה מסבירים כי הירידה בהכנסות נובעת מירידה בכמויות הגפ"מ שנמכרו כתוצאה מהסגרים וההגבלות שהוטלו בעקבות נגיף הקורונה, שהשפיעו על צריכות הגפ"מ וכן מירידה במחירי האנרגיה שהשפיעה על מחירי המכירה למגזר העסקי, כאמור. הירידה קוזזה בחלקה ע"י גידול בכמויות שנמכרו למגזר הפרטי בישראל בתחום הגז הטבעי עלו ההכנסות בכ-3% לכ-137.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-133.2 מיליון שקל בשנה הקודמת. העלייה נובעת מגידול בכמויות הנמכרות (בעיקר ברבעון הרביעי) שהתקזזה בחלקה על ידי הירידה שנרשמה במחיר הנפט הממוצע השנה לעומת 2019. 

הונה העצמי של החברה, נכון לסוף שנת 2020 עלה לכ-744.6 מיליון שקל.

כפיר נבון, מנכ"ל סופרגז אנרגיה: "אנחנו מסכמים את שנת 2020 עם גידול ברווח הנקי לכ-68 מיליון שקל ושיפור ברווחיות התפעולית. נכון למועד הדוח לחברה 11 הסכמים להקמה בהיקף של כ-40 מגה וואט, ולהערכתנו חלקם צפויים להתחיל לספק חשמל וקיטור כבר במהלך השנה הנוכחית. אנו מנהלים מגעים עם מספר גורמים לקראת חתימה על הסכמים נוספים. בנוסף, החברה פועלת לחדש את פעילותה בתחום האנרגיה הסולארית ופועלת לאיתור הזדמנויות בארץ ובחו"ל".

החברה החלה לפעול בשנתיים האחרונות בתחום של ייזום תחנות כוח קטנות מבוססות גז טבעי (קוגנרציה) ומקימה כיום מתקני קוגנרציה בהספק של כ-40 מגה וואט. הקמת תחנות כוח אלה נמשכת פרקי זמן קצרים יחסית של 18-24 חודש והיא הציבה לעצמה יעד להגיע לתחנות בהספק של 70-100 מגה-וואט בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תמיד עדיף דיבידנט על הורדת מחירים (ל"ת)
    אריק 08/03/2021 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טומי 08/03/2021 14:08
    הגב לתגובה זו
    מחלקים מתנות על גבם של לקוחות מנפחים חשבונות גז בעשאות שקלים ללקוח וככה חוגגים על גבינו ללא פיכוח וזה כןלל כל החברות כולל תאגידי המים שגם גונבים כולם
  • 1.
    גז כל כך יקר עדיף לעבור לחשמל . (ל"ת)
    עוד חברה מיותרת 08/03/2021 09:29
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?