חברת קבסיר שפיתחה פלטפורמה ללימוד מקוון של קורסים אקדמיים בתחומי המדעים המדויקים בדרך לגייס כסף מהציבור בבורסה בת"א. ההנפקה תהיה לפי שווי של 200 מיליון שקל לפני הכסף (280 מיליון אחרי הכסף), אולם מצגת המשקיעים וכן טיוטת התשקיף מעלות סימני שאלה ביחס לבשלותה בנקודת הזמן הנוכחית. החברה(פועלת רק רבעון לפי המודל הכלכלי שפיתחה, אז למה אצה לה הדרך לגייס? פשוט - מגייסים כשאפשר, ועכשיו אפשר בקלות - הבורסה בת"א מקבלת בחום חברות שעד לא מזמן לא היו יכולות להיכנס. במקביל, השווים בהנפקות, במקרים רבים, מטורפים.   

סימני השאלה רבים - גיוס לפני 8 חודשים ברבע מהשווי הנוכחי וגיוס לפני שנתיים בעשירית מהשווי הנוכחי; יכולתה לגבור על המתחרים, ההתכנות הכלכלית של הפעילות הקיימת - שייתכן ותאלץ אותה לפנות לאפיקים נוספים, וכן כמה סתירות פנימיות, כמו שיעורי הנשירה אותם היא מבקשת להפחית בזמן שהם מאיימים עליה בעצמה, אזכור חובות הסטודנטים בארה"ב ושכר הלימוד הגבוה בעוד שהיא למעשה מבקשת שאלה ישלמו עוד עבור השירותים שלה ועוד.

קסביר מפעילה את המותג ProPrep שפועל בשלב זה בארצות הברית ובאנגליה. החברה מעסיקה מרצים שהופכים את סילבוס הקורסים מחוגי המדעים המדויקים, ההנדסה, מדעי המחשב והמתמטיקה (STEM) לכדי סרטונים קצרים ופשוטים, וכן תרגולים שיכסו את כלל החומר הנלמד. כך, סטודנט יכול להזין את האוניברסיטה בה הוא לומד ואת הקורס הנלמד וללמוד דרך הפלטפורמה של ProPrep. יצוין כי לא מדובר בהרצאות פרונטליות מצולמות, ראשים מדברים אם תרצו, אלא במעין הנפשה משולבת אפקטים ודיבוב של החומר הכתוב. באמצעות ביג דאטה החברה מסוגלת להתאים במהירות את התוכן המוצע לשינויים שנעשים בקורסים, יתרון טכנולוגי שנזקוף לזכותה, כשיש שיגידו שכאן גם טמון הפוטנציאל.

החברה פועלת בתחום ה-Education Technology, שרק ברבעון האחרון של 2020 גייס 12 מיליארד דולר ב-269 עסקאות, לעומת 3 מיליארד דולר שגייס בתקופה המקבילה ב-2019, זאת ב-163 עסקאות. חברת Chegg שפועלת בתחום נסחרת כיום לפי שווי של 12 מיליארד דולר, אחרי שב-12 החודשים האחרונים מנייתה עלתה בכ-130%. Chegg נסחרת במכפיל של 16.8 על ההכנסות. מכפיל דומה אגב, ייתן לקבסיר שווי של מיליונים בודדים (לכל היותר).

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רגע לפני שנסתכל על הצמיחה של החברה, נבדוק ראשית באיזה מצב היא נמצאת כעת, כשהיא מבקשת כסף מהציבור. ההכנסות ב-9 החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו ב-78 אלף שקל, רובן מפיצוי בגין פרויקט שהופסק בניגריה, הוצאות המכירה והשיווק עמדו על 1.2 מיליון שקל והחברה רשמה הפסד תפעולי של 6.5 מיליון שקל. לאחר הוצאות מימון, רובן מיוחסות להוצאות הפרשי שער, עמד ההפסד הנקי בתקופה על 7.2 מיליון שקל.

קבסיר אכן מציינת בתשקיף שהיא נמצאת בשלבי חדירה ראשוניים בלבד לשוק באנגליה ולשוק בארה"ב, בשניהם החלה לפעול רק בשנת הלימודים 2019-2020. בעוד שבמצגת למשקיעים היא מציגה כביכול את הפוטנציאל כשהיא מציינת שבאנגליה לומדים מעל ל-2.2 מיליון סטודנטים, וב-ProPrep יש נרשמים (לא בהכרח משלמים) מכ-100 מתוך כ-140 אוניברסיטאות במדינה, המשקיעים יצטרכו לסור לתשקיף כדי לקרוא שמספרית, מדובר על 3,700 סטודנטים מתחילת שנת הלימודים בספטמבר האחרון ועד עכשיו - פי 2 ויותר לעומת התקופה המקבילה.

כך גם לגבי ארה"ב – במצגת צוינו 22 מיליון הסטודנטים במדינה וכ-4,000 מוסדות לימוד, אולם רק בתשקיף צוינו המספרים העדכניים: כ-500 רשומים, לעומת 200 בתקופה המקבילה, פי 2 גם כן. בחברה מציינים כי משבר הקורונה האיץ את הדיגיטציה בתחום הלימודים ומהווה הזדמנות צמיחה עבורה, אבל ניתן היה לצפות למספרים גבוהים עוד יותר.

• מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים
• בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

בהקשר זה יצוין כי במרץ 2020, ועד סוף שנת הלימודים 2019-2020, פתחה קסביר את השירות לשימוש בחינם, ככל הנראה במטרה לתפוס נתח שוק בחלון ההזדמנות הייחודי שנוצר. מהלך מתבקש והגיוני, אלא שגם לאחר ההנחה שנת הלימודים 2019-2020 הסתיימה עם כ-6,000 משתמשים בבריטניה ו-622 משתמשים בארה"ב בלבד.

כאמור, הכוונה ללקוחות נרשמים אינה בהכרח שהם משלמים. ההגדרה מתייחסת לכאלה שפתחו משתמש באתר. מתוך אותם 3,700 נרשמים באנגליה, 19%, שהם כ-700 איש, אכן עשו שימוש בפלטפורמה ומוגדרים משתמשים. בארה"ב מדובר על 30% מתוך ה-500, שהם 149 סטודנטים. אבל רגע, גם הם אינם בהכרח משלמים. כמה לקוחות משלמים כן יש? לא צוין, אולם קבסיר כן גלויה לגבי כך שההכנסות מלקוחות משלמים הן בסכומים זניחים.

עלות המנוי ללקוחות משלמים באנגליה עומדת על כ- 15 ליש"ט לחודש בתוכנית חודשית מתחדשת, כ-36 ליש"ט בתוכנית רבעונית מתחדשת וכ-120 ליש"ט בתוכנית שנתית. עלות המנוי ללקוחות משלמים ארה"ב עומדת על כ- 15 דולר לחודש בתוכנית חודשית מתחדשת, כ-36 דולר בתוכנית רבעונית מתחדשת וכ-120 דולר בתוכנית שנתית.

בשלב זה, קבסיר מפסידה על כל סטודנט שהיא מגייסת. כלומר, סכום ההוצאה על שיווק פר לקוח נמוך מדמי המנוי שזה משלם (על בסיס חודשי/רבעוני/שנתי). בחברה מסבירים כי רק ברבעון הרביעי של 2020 עברה למודל לפיו הנרשמים הופכים ללקוחות משלמים באופן אוטומטי, וזאת אחרי התנסות בת שבועיים. ניתן לתהות מדוע רק אחרי רבעון בודד של פעילות לפי המודל הכלכלי שגיבשה החברה כבר פונה לגייס כסף מהציבור.

לא חסרות החברות המפסידות שפונות להנפקה עם תוכניות גדולות לצמיחה מהירה, וניתן היה למחול על ההפסד בשורה התחתונה אם קבסיר הייתה בשוק די זמן כדי להוכיח לפחות כי מאמציה לגייס לקוחות חדשים נושאים פרי ומצדיקים את ההוצאות הגדולות על שיווק. עוד סימן שאלה עולה אם כך סביב הבחירה להפסיק את ההפעלה החינמית, שגם בשנת הלימודים הנוכחית יכולה הייתה לעזור לה לתפוס נתח שוק.

אגב אותם מאמצים להגדיל את מצבת הלקוחות – קבסיר בהחלט משתמשת בכל התחמושת: הסכמים מול מוסדות השכלה גבוהה, אגודות סטודנטים, ארגונים ועמותות, וכן הפצה ישירה לסטודנטים באמצעים דיגיטליים, ותוך שיתופי פעולה עם משפיעני רשת. כל אלה כדי להפוך בסופו של דבר לשם הראשון שיעלה בשיחה בין סטודנט לחברו על כלי עזר מקוון ללמידה.

אלא שהחברה פועלת בסביבה תחרותית ביותר, וחלק מהשחקניות בה מציעות שיעורים פרטיים וכן הכנה לקראת בחינות קבלה, וכן שירותי חינמי לחלוטין. קבסיר אינה מציעה שירותים שכאלה, אולם מנועי צמיחה אפשריים שלה הם מיזוגים ורכישות של חברות מן הסוג הזה. על כך אפשר לומר נהדר, יש אופק להתרחבות, או מנגד – ייתכן שהפעילות הקיימת לא תחזיק מים לבדה. מנוע צמיחה נוסף כמובן הוא התרחבות לטריטוריות נוספות, ובחברה בוחנים כניסה לשוק הסיני. כמו כן, החברה מפתחת תכנים בערבית וספרדית.

ייאמר שבשונה מהמתחרות, מאחורי התכנים שב-ProPrep עומד כאמור סגל אקדמי, ולא תוכן שנוצר ע"י סטודנטים. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שיש סטודנטים שיסתפקו בחומרים שיספקו להם חבריהם לספסל הלימודים, או אותן פלטפורמות חינמיות שבשוק ולא ירצו לשלם על תוכן שהכינו מרצים.

עניין נוסף ששווה לקחת בחשבון הוא קריאת ההשכמה שקיבלו האוניברסיטאות בעקבות משבר הקורונה, שגרם להן להאיץ את פיתוח התכנים המקוונים. בעצם הסגל שמעסיקים בקבסיר מתחרה במובן מסוים במוסדות האקדמיים תחתם הוא פועל. ייתכן שבעתיד האוניברסיטאות יחייבו את המרצים ליצור את אותו התוכן שמציעים ב-ProPrep באופן בלעדי עבורם, וכחלק מהתמורה לשכר הלימוד אותו משלם הסטודנט.

אף ייתכן שאוניברסיטאות יסכימו לשלם עוד בשביל שהמרצים יעשו כך, וההצעה תהיה אטרקטיבית מזו של ProPrep. כל התוכן שיצרה ProPrep עד עכשיו שייך לה ותוכל לסחור בו, כך שיש כאן אפיק נוסף להכנסה, אולם אם התרחיש שציינו יתממש כבר לא תוכל לייצר תוכן חדש באמצעות מרצים שעובדים במוסדות להשכלה גבוהה.

בקבסיר מזכירים בתשקיף את שכר הלימוד הגבוה בארה"ב וחובות הסטודנטים המאמירים. ההיגיון המנחה הוא כי הסטודנטים יסכימו לשלם על כלי עזר ללמידה, ולו כדי לא לנשור מהלימודים ולהפסיד את ההשקעה כולה. יש שיגידו שב-ProPrep בעצם בונים על חולי בעולם ההשכלה הגבוהה, לפיו סטודנטים לא מקבלים בתמורה לשכר הלימוד שלהם כלים מספקים כדי לצלוח את התואר. החולי הזה יכול להמשיך להתקיים עוד שנים רבות, אך כמובן שהאידאל הוא שאף סטודנט לא יצטרך לשלם עוד על פתרון כמו של ProPrep.

קסביר טוענת כי הפלטפורמה שלה מאפשרת "שיפור בהישגים הלימודים והורדת שיעור הנטישה של הסטודנטים", אך לא מציגה את שיעור הנשירה מתוך משתמשיה ביחס לשיעור הנשירה הכללי באותם הקורסים, וכן לא סיפקה נתון על ממוצע הציונים של משתמשיה לעומת אלה של עמיתיהם לכתה.

מבחינת שוק העבודה, יצוין כי לפי נתונים שמפרסמים בקבסיר, החברה בחרה נישה מבוקשת לפעול בה: ב-2019 הביקוש לבוגרי לימודי STEM עמד על 1.9 מיליון איש, וביקוש זה צומח בקצב גבוה ביותר. בחברה מציגים סטטיסטיקה לפיה אחוז הנשירה של סטודנטים למדעים באוניברסיטאות בארה"ב עומד על 40%. ProPrep מבקשת לפתור את הבעיה הזאת, אך עשויה להיפגע גם כן מסטודנטים שיחליטו לעזוב את התואר בשל חוסר עניין, גם אם יבינו את החומר טוב יותר.

מעבר לכך, בסופו של דבר שיעור הנשירה גם תלוי ברמת המבחנים במוסדות האקדמיים ובשיעורי הכשל בהם. ProPrep יכולה להסביר טוב יותר את חומר הלימוד – אך אין לה כל שליטה על רמת המבחן שנקבעת בסוף על ידי המרצים. אם מלכתחילה כוונת הסגל לנפות סטודנטים כדי להעלות את רמת הבוגרים, לא בטוח ש-ProPrep תהיה זו שתפריע להם. אוקסימורון נוסף במצגת של קבסיר הוא שבעוד שנטען כי התכנים הנלמדים אינם רלוונטיים, למעשה היא מציעה לסטודנטים את אותם תכנים בדיוק – רק באופן שמקל על הלמידה.

את קבסיר ייסדו סימי אפרתי, שהקים וניהל את חברות ההשקעה בטכנולוגיה סמוראי השקעות ו-Ventures-S (סימיטק), ואיתי קופל, שמשמש כמנכ"ל החברה והיה בעבר מנכ"ל  QLI, החברה הבת של קווינקו.

ProPrep מתהדרת בצוות פדגוגי מכובד, אולם צריך לזכור שהאנשים האלה מקבלים ממנה שכר. מ-2018 גייסה החברה כ-4.6 מיליון דולר, ובין משקיעים נמנות חברת רם און (מבעלות השליטה בפולירם), רוני פייפר (שמשקיע בין הייתר באורקאם ובאקווריוס), האקסלרטור LearnLaunch, קיבוץ חצרים (ממקימי נטפים), המדען הראשי של מובילאיי ד"ר גדעון שטיין, והיזם איתן סטיבה, שותף-מייסד בקרן ההשקעות Fund Capital Vital.