נחושת
צילום: unsplash

האם המגפה תוביל לתור הזהב של הנחושת?

המתכת הוותיקה, שיחד עם הזהב נחשבת לברומטר של הכלכלה העולמית, צפויה ליהנות מבום של הזמנות בשל הצפי להשקעות גוברות באנרגיות מתחדשות בסין ואירופה. ואיך קשור לעניין מערכת היחסים המתדרדרת בין סין לאוסטרליה?
ארז ליבנה |

לפני 3 חודשים כתבנו כאן על הנחושת ואיך הסחורה הוותיקה נחשבת לאחד הברומטרים החשובים בכלכלה העולמית. בפשטות, כשמחיר הנחושת צולל ביחס למחיר הזהב – שתי מתכות שדומות מאוד, הן בוורסטיליות והן באופן הכרייה ובעלויות שלה – סימן שיש ירידה חדה בדרישה העולמית וזה אינדיקטור המצביע בברור על התכווצות כלכלית, או מיתון אם תרצו.

 

בינואר עמד מחיר הסחורה על 6,300 דולר לטון מטרי. לקראת סוף מארס ירד בכ-30%, לרמה של 4,617 דולר, וכיום, יחד עם הראלי בוול סטריט והעלייה העקבית בדרישה, המחיר עלה כמעט ב-30% חזרה לרמה של 5,901 דולר. כלומר, לנחושת יש עוד 10% כדי להגיע למקום הייתה לפני תחילת המגפה.

 

אבל יש כאלה שצופים שדווקא ההתאוששות מהמגפה, בחסות השקעות רחבות היקף בסקטור האנרגיות המתחדשות, תובלי לתור זהב של המתכת הוותיקה. במכתב למשקיעים שפרסם הניג גלוישטיין, אנליסט סחורות בקבוצת אירואסיה, הוא אומר כי בנוסף לסקטור האנרגיה המתחדשת, גם השקעות בדיגיטציה, שם הנחושת היא מוצר חובה, יובילו להתאוששות במחיר.

 

"יש בום שמתקרב בדרישה לנחושת", כתב גלוישטיין. "השקעות עצומות במגמות ירוקות ודיגטיציה, בעיקר ב-5G, מכוניות חשמליות ואנרגיות מתחדשות, ובמיוחד באסיה ואירופה, ייצרו את התנאים לבום", הוסיף.

 

ראוי לציין שהנחושת חשובה במיוחד לשלושת הסקטורים הללו ומהווה נדבך חשוב בייצורם. עם זאת, ב-2020 הצפי הוא שמחיר הנחושת דווקא ירד ב-5%, בשל המיתון העולמי שנוצר בחסות המגפה. אבל הערכות הן שתוכניות התמריצים הגלובליות יעזרו להחזיר את הדרישה לנחושת למחיר שלפני המגפה ב-2021, כשהצפי של גלוישטיין הוא להתאוששות של 4%.  

 

מה חושבים בבנקי ההשקעות על הנחושת?

בבנק אוף אמריקה (סימול: BAC) העריכו מוקדם יותר החודש כי הם מצפים לעלייה של 5.4% במחיר הסחורה ב-2020, לרמה של 5,621 דולר לטון מטרי. את הצפי ל-2021 הם הותירו את המחיר ללא שינוי במחיר של 6,250 דולר לטון מטרי.

 

בתחזית שלו, קבעו האנליסטים של הבנק כי "החבילות הפיסקאליות המשמעותיות" של ממשלות העולם, מובילים לציפייה שיהיו יותר רכישות של חומרי גלם, בעת שיותר ויותר מדינות יורדיו את ההגבלות בנוצרו בשל המגפה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בבנק מורגן סטנלי (סימול: MS) גם מעריכים כי הסקטור ישוב לאיתנות במהרה ויגיע לרמות תמחור שלפני פרוץ המגפה. הסיבות הן דומות: חבילות תמריצים, השקעה בתשתיות בסין וגם בעיות בשרשרת האספקה; כולם יובילו להתאוששות.

 

השינויים שידחפו את מחיר הנחושת

בשבוע שעבר, סוכנות האנרגיה של האו"ם קראה לממשלות העולם להשקיע טריליון דולר בשנה ב-3 השנים הקרובות, כדי לסייע לעולם לצאת ממיתון. ההערכות הן שבלי קשר, ב-5 השנים הקרובות ישקיעו בסקטור 5 טריליון דולר, לאחר שב-5 השנים שחלפו הושקעו 1.5 טריליון דולר.

 

כלומר, ההשקעות בסקטור לא רק יהוו קרש קפיצה להתאוששות כלכלית אלא גם מקפצה לנחושת. לפי גלוישטיין, ההשקעות הללו יעלו את המחיר של הסחורה בעשור הקרוב ב-2.5%, מה שסביר להניח שיעלה את הצריכה של הנחושת ל-30 מיליון טונות עד 2030.

 

"ישנן שינויי מדיניות משמעותיים באסיה ואירופה, והם ישחקו תפקיד משמעותי כגורמים שידפו את ההתאוששות בדרישה ובמחיר", כתב גלוישטיין. "השינויים בסקטור התחבורה, יהיו המנוע המרכזי שיוביל לעלייה של שימוש בנחושת. התעשייה מהווה כיום 1% מסך הדרישה לנחושת העולמית, כשאנליסטים רבים צופים שעד סוף העשור המספר יעלה ל-10%", הוסיף.

 

בנוסף, כחלק מהשינויים המבניים שעוברים על החברה והכלכלה בסין, שבה חוזק מעמד הביניים יחד עם המעבר לכלכלה מבוססת צריכה ויצרנות של שירותים, ממשלת סין צפויה להשקיע מאות מיליארדים על השקעה בדיגיטציה של הכלכלה שלה – יחד עם המעבר לאנרגיות ירוקות. "הנחושת יהיה מפתח מרכזי בכל התעשיות הללו – אז ברוכים הבאים לעידן הנחושת", כתב.

 

סין עדיין מובילה עולמית, אבל המתיחות עם אוסטרליה תכריע

ככלל הכתבות כאן בעת האחרונה, ראוי להדגיש שבתקופות של חוסר ודאות – אבל באופן כללי – כדאי להתייחס להערכות של אנליסטים עם כוכבית. גם זה המקרה. אז נכון שמדינות החצי הכדור הדרומי, שבהן יש את מאגרי הנחושת הגדולים בעולם צפויות להרוויח, אבל לעולם לדעת מה המצב הפוליטי והמדיני יוביל. בדיוק כמו שקשה לדעת לאן תוביל מלחמת הסחר.

 

כאמור סין אמורה להוביל את העולם בהתאוששות של הנחושת, אבל יחסיה התמדרדרים עם אוסטרליה, מספקיות הנחושת הגדולות בעולם – כמו גם עלייה במתיחות עם כמה מדינות נוספות, בהן הודו – יכולה להשפיע על הדרישה והמחיר.

סין היא יבואנית הנחושת הגדולה בעולם, כשבשנה שעברה היא ייבאה 13 מיליון טונות של הסחורה. סין צפויה לנסות להמשיך לנגוס בכוחה של ארצות הברית ברחבי העולם ולהגביר את השפעתה על המדינות המפיקות את הנחושת. אבל עדיין, סין נמצאת בנקודה מהותית מבחינת היחסים הבינלאומיים שלה.

 

הסיפור עם אוסטרליה הוא נקודה יחסית קריטית. אוסטרליה בשנה שעברה יישרה קו עם ארצות הברית ומרבית המערב וקבעה שענקית הטכנולוגיה הסינית Huawei – הנחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם ה-5G – לא תוכל להיות חלק מהקמת התשתיות במדינה מחשש כי היא סוס טרויאני של הממשל הסיני.

 

במקביל, אוסטרליה גם הצטרפה להאשמות נגד סין על חלקה בהתפרצות המגפה, מה שהוביל להחלת מכסים על מוצרים מאוסטרליה. גם ההתקרבות של אוסטרליה להודו – שהמתיחות בינה לבין סין מרקיעה שחקים בחודשים האחרונים - כששתי המדינות הסכימו ביניהן על הגברת שיתוף הפעולה הצבאי והכלכלי.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 0.28%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

הנאסד״ק עולה ב-2%; סולאראדג׳ קופצת ב-13%, איטורו עם 8%

התקדמות לקראת סיום ההשבתה הממשלתית מעודדת גם את וול סטריט; אנבידיה מזנקת, הישראליות גונבות את הפוקוס כשמאנדיי צונחת 15% ואילו פאגאיה מזנקת בשיעור דומה ברקע התוצאות הרבעוניות; טאואר מזנקת ב-13% על רקע תחזית טובה להמשך, קמטק עם תחזית חלשה והמניה מאבדת גובה

צוות גלובל |

וול סטריט פותחת את שבוע המסחר בזינוקים. טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 14% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

הגורם המרכזי לאופטימיות בשוק  היא ההתקדמות המשמעותית בסנאט, שאישר הלילה הצעת ביניים ברוב של 60 מול 40 קולות לקראת הסכם דו-מפלגתי שיאפשר את פתיחת הממשל מחדש. שמונה סנאטורים דמוקרטים הצטרפו להצבעה בעד, אבל התהליך עוד לא הושלם ויגיע לאישור סופי בסנאט ובבית הנבחרים. לפי הערכות, ההסכם שנרקם יאפשר תקצוב ממשלתי עד לינואר הקרוב, וגם יבטל חלק מצעדי הפיטורים האחרונים בשירות הציבורי. גורמים המעורים בנושא מציינים שלמרות שהפשרה הנוכחית אינה כוללת את דרישת הדמוקרטים המרכזית להמשך סבסוד ביטוח הבריאות, היא עשויה לסלול את הדרך לפתרון רחב יותר כבר בימים הקרובים.

השווקים מקבלים את המהלך הזה באופטימיות גם בגלל שסיום ההשבתה עשוי להחזיר את פרסום הנתונים הכלכליים, שנעצר בשבועות האחרונים. השבוע צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה והאבטלה לחודש אוקטובר, ובהמשך גם נתוני המכירות הקמעונאיות ומדד המחירים ליצרן. המשקיעים מחפשים אינדיקציות שיסייעו להעריך את הכיוון הבא של מדיניות הריבית של הפד'. במקביל, תשואת האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים מטפסת קלות ל-4.15%, אחרי עלייה מתונה בסוף השבוע.

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.

מאקרו

הכסף האמריקאי עובר לטוקיו: מדד הניקיי מכה את מדדי וול סטריט עם תשואה של 30% מתחילת השנה משקיעים אמריקאים נוהרים לבורסה היפנית בקצב שלא נראה מזה עשור - הין מתחזק, הממשלה מזרימה תמריצים, ומניות יפניות הופכות לטרנד חם