נשיא אלביט בצלאל מכליס
צילום: יח"צ
ראיון

"פרויקטים בתחום הביטחון הם מנוף מעולה לייצור מקומות עבודה"

בראיון לאחר פרסום הדוחות בצלאל מכליס מנכ"ל אלביט מערכות ממשיך לשדר ביטחון לגבי ההמשך, מתייחס להשפעות  מגפות הקורונה על החברה ושוקל להגדיל פעילות בתחום הרפואי 

לאחר פרסום תוצאות הרבעו הראשון של אלביט מערכות 2.21%  נשיא ומנכ"ל החברה בצלאל (בוצי) מכליס, מסביר בראיון לביזפורטל מדוע התוצאות מלמדות על העוצמה של החברה,ועל המקום הטוב בה היא ממוצבת לקראת האתגרים שיוצרו כתוצאה מהמשבר.   

במסגרת הדוחות, הציגה החברה שיפור הן בשורה העליונה והן בתחתונה ברבעון הראשון, ההכנסות גדלו ב-5% לכ-1.07 מיליארד דולר, הרווח הנקי המתואם צמח ב-9% לכ-1.3 דולר למניה, וצבר ההזמנות של זינק לשיא של 10.79 מיליארד דולר. עם זאת, החברה פספסה במעט את צפי האנליסטים שציפו להכנסות של 1.1 מיליארד דולר.

לדברי מכליס, "אנחנו מסכמים סה"כ רבעון טוב, וממשיכים לעשות עסקים ולהגיע להישגים. במקביל, אנחנו נערכים ללא נודע בכל הקשור למשבר הקורונה, לא כל כך ברור איך כל האירוע ישפיע עלינו. הבשורות הטובות הם שאנחנו יושבים על צבר שיא, ושיש לנו בסיס לקוחות רחב, עם עשרות חברות בנות ברחבי העולם מה שמעניק לנו עצמה.

"בנוסף, שמנו דגש ברבעון הנוכחי על נזילות, ולקחנו את קווי האשראי שיכולנו, כדי לוודא שאין לנו בעיה בתחום. בנוסף, אנחנו נוקטים צעדים של זהירות וחסכנות, הורדנו את הדיבדנד ואת שכר המנהלים בחברה באופן זמני. כל אלו יאפשרו לנו להתמודד עם הבלתי נודע בצורה טובה".

באילו תחומים ראיתם חוזקה ובאילו פחות?

"במכירות בארה"ב יש המשך צמיחה יפה שנבעה ממכירות גבוהות ללקוחות העיקריים שלנו, בנוסף לרכישה שביצענו בתחום של ראיית הלילה. ביתר התחומים, היה שינוי קטן אבל באופן כללי כולם היו בכיוון חיובי".

"נוסף על אלו, בהקשר של הקורונה, הקמנו מערכות ניהול ובקרה בשבע בתי חולים בארץ, ואנחנו מייצרים מכונות הנשמה. החברה שלנו בארה"ב מתעסקת גם בייצור מכשירים רובוטיים לבדיקות קורונה. השתדלנו לתרום למאמץ ולמנף את קווי העסקים שלנו סביב הביקושים בשוק בנושא".

כיצד הקורונה השפיעה על החברה?

"כרגע היא לא פגעה בכלום, למעט העובדה שאנחנו לא יכולים לפגוש את הלקוחות שלנו בחו"ל אבל מערך החברות בנות שלנו בקשר עם הלקוחות גם בעת הזאת. בסה"כ בנקודת הזמן הזאת אין השפעה משמעותית, כזו או אחרת על העסקים או האספקה שלנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"מה יהיה בטווח הארוך מוקדם לדעת, אני לא חושב שמישהו יודע, כולל בשווקים. פועלים פה כוחות לכמה כיוונים, מצד אחד יש מדינו שנכנסו לחובות, ויכלו להיות שההוצאה הממשלתית תקטן. מנגד, פרויקטים בתחום הבטחון הם מנוף מעולה לייצור מקומות עבודה לטווח ארוך, במובן הזה יש לפריסה הרחבה שלנו יתרון. כרגע אני לא רואה שינוי אבל בגלל החוסר ודאות נהגנו בשמרנות בכדי להיות ערוכים לכל תרחיש".

האם המשבר הנוכחי הביא אותכם לשנות מיקוד בתחומים מסוימים?

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יעקב 29/05/2020 20:23
    הגב לתגובה זו
    מחזיקים עובדים בחל"ת, מקצצים בתשלומים לעובדי הקבלן והופ! רווחי שיא. בושה וחרפה
  • 10.
    ליאת 28/05/2020 18:55
    הגב לתגובה זו
    אם הכל כל כך טוב, למה צריך היה לפגוע ב 300 איש ? למה אף אחד לא שואל את המנכ"ל שאלות ? אתם כל פעם מעלים ידיעה על אלביט ומעלותיה בלי לשאול אותו שאלה כל כך פשוטה
  • 9.
    עובד אלביט בחל״ת 27/05/2020 14:03
    הגב לתגובה זו
    אבל לא הכל טוב
  • 8.
    האשם והקורונה 27/05/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
    בתקופה שכזו פיטר עובדים והוהציא לחל"ת למרות שעובד לפי פוייקטים ארוכי טווח
  • 7.
    אנונימי 27/05/2020 12:17
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו נסיון לנצל את המצב בשביל להרוויח עוד כמה גרושים על חשבון החלשים
  • 6.
    הגדלת רווחים על חשבון יצי חופשה של העובדים וקבלת פיצוי מהמדינה על הוצאת עובדיםנלחל״ת???? (ל"ת)
    27/05/2020 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוסי 27/05/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    מחברה כזו גדולה עם הכנסות ענקיות אתה לא מצפה לראות תננהגות כזו איך שהתחילה הקורונה ..הוצאו עובדים לחלת כאילו אין מחר..אחר כך פיטרו עצרו תשלומים לספקים ועכשיו הכל דבש נכנסו לפאניקה .. או דפוס פעולה ?
  • 4.
    בקיצור- הבן אדם רוצה שהממשלה תשלם לו שיקח עובדים (ל"ת)
    h 27/05/2020 07:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ליצור מקומות עבודה?! שלחתם עובדים הביתה (ל"ת)
    נדי 27/05/2020 07:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בוצי תמשיך להצליח אנחנו מאחורייך (ל"ת)
    גידי 26/05/2020 21:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תשתיות כמו רכבת תחתית מטרו הן מנוף (ל"ת)
    שמוליק 26/05/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?