אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock

העתיד שלכם נמצא בידיים שלהם

הטענה על הפעלת לחצים מצד  אלפרד אקירוב ואייל לפידות על מנכ"ל כלל ביטוח - יורם נווה כדי לקבל החלטות השקעה לטובתם היא תמרור אזהרה אדום להשקעות שלנו בפנסיה. האם אפשר לפתור את הבעיות המבניות ולמה בסופו של דבר הכל תלוי בעמוד השדרה של המנכ"ל ומנהלי ההשקעות 
ניצן כהן | (9)
נושאים בכתבה אינטר כלל ביטוח

הרכילות סביב הניסיון לפטר את יורם נווה, מנכ"ל כלל ביטוח היא מאוד עסיסית, אבל היא בסופו של דבר - רכילות. הסיפור המרכזי בכל הסאגה שעדיין לא נגמרה הוא ההשפעה של בעלי מניות עם ניגודי עניינים בהחלטות השקעה של קרנות הפנסיה שלכם. 

נתחיל (בקצרה) ברכילות - השחקנים בהצגה הם - בעלי מניות המיעוט, אלפרד אקירוב, מורי ארקין ואייל לפידות; יו"ר הדירקטוריון, דני נווה ומנכ"ל החברה - יורם נווה. בעלי מניות המיעוט הם אולי מיעוט, אבל חשוב להסביר שכלל ביטוח של קבוצת אי.די.בי היא גוף ללא שליטה (מסיבות שונות וידועות - אדוארדו אלשטיין בעל הבית באי.די.בי לא רשאי לשלוט בגוף פיננסי לצד החזקותיו בחברות ריאליות). לכן - המיעוט, הוא לא מה שעשוי להישמע - "מיעוט מקופח וחלש...". אלא ההיפך. המיעוט הזה חזק, חזק מאוד. 

אז המיעוט הזה רצה להחליף את המנכ"ל. דני נווה יו"ר הדירקטוריון הצדיק אותם כשהטיעון המרכזי - החברה לא ייצרה ערך - לא בשוק, לא בתוצאות. כלל ביטוח היא מהחלשות בתוצאות השנים האחרונות מבין חברות הביטוח. אז הלכו להודיע למנכ"ל שיודיע שהוא מתפטר. זה לא עבד. המנכ"ל נווה לא מוכן להתפטר. לדעתו אין סיבה אמיתית לפיטורים. בינתיים הסיפור מסתעף - מריבות, עורכי דין, התערבות של המפקח על שוק ההון והבטיח. כולם מאשימים את כולם.   

האמת - כמו תמיד - היא לא שחור ולבן. נכון - כלל ביטוח עם תוצאות חלשות, מצד שני - פעילות ההשקעות שלה (ניהול השקעות - פנסיות, ביטוחי חיים, גמל וכו') במצב מאוד טוב והתשואות ביחס לעבר מרשימות. חוץ מזה - התוצאות של כלל ביטוח וחברות ביטוח בכלל, לא תלויות כמעט בניהול. המיליארדים שהפסידה כלל בשנים האחרונות הם בגלל שינויים בריבית, שינויים חשבונאיים ואקטוארים - בקיצור, להנהלה אין השפעה עליהם, אם כבר - אז להנהלות קודמות שיצרו את תיקי ביטוחי החיים, יש אחריות עליהם.

עד כאן פיקנטרייה. הסיפור הגדול הוא הטענה של המנכ"ל שאלפרד אקירוב הפעיל לחץ מלמעלה כדי שקרנות הפנסיה והגמל של כלל ביטוח יצביעו באספות של החברה בשליטתו - אלרוב כפי שהוא רוצה. כמו כן, נטען כי בעלי מניות המיעוט - אקירוב ולפידות עניינו את החברה בהשקעות וניסו שקרנות הפנסיה והגמל יכנסו להשקעה/ השקעות מסוימות. הלחץ הופעל דרך דני נווה היו"ר שהיה מעין "המתווך". היו"ר דני נווה מכחיש זאת מכל וכל. המנכ"ל יורם נווה טוען שהרצון להחליפו נובע גם מהסיבה הזו - הוא לא הסכים להתכופף.

  

חברים יקרים. כתבנו בעבר על הבעיות הגדולות של הפנסיה שלנו - מיליארדים, עשרות מיליארדים, מאות מיליארדים, מעל טריליון נמצאים אצל סדר גודל של 10 גופים שנשלטים על ידי גורמים שיש להם אינטרסים. למי הרי אין אינטרס. תמיד ובלי קשר למקרה הספציפי הזה - יש לחצים. בכל מקום בעולם, למרות הפיקוח, למרות הרגולציה. גם בישראל. החשש הגדול שדיברנו עליו היה השליטה בידיים זרות - כשהסינים שולטים בהפניקס, האם הם לא יכולים להפעיל יד נעלמה שתאשר איזו עסקת נדל"ן באירופה, ארה"ב מכספי החוסכים ותטיב עם  איזה גורם שהם רוצים להטיב איתו.

מי יידע על זה? מי יישמע על זה? איך אפשר בכלל לבדוק ולפקח? תדמיינו איזו הצעה שמגיעה לשולחן של מנהלי ההשקעות - המספרים נראים טוב, ומלמעלה אחד או שניים ימשכו בחוטים שהעסקה תצא לפועל, למרות שת'כלס זו עסקה לא טובה. מה זאת עסקה לא טובה - במקום לשלם 300 מיליון דולר ישלמו 400 מיליון דולר, אבל מה זה 100 מיליון דולר לקרן פנסיה גדולה. זה נבלע בפנים בלי בעיה, במיוחד שגם אם יגלו שזה הפסד (ויגלו אחרי תקופה), הוא יימתח על פני שנים - החוסכים לא ירגישו את זה - מדובר בשברירי אחוזים להשקעה הכוללת. 100 מיליון דולר יכולים לעבור בקלות מיד ליד על חשבונכם. מדברים על פיקוח בקרה, דירקטוריון, וועדת השקעות - שטויות. מי שרוצה לעשות את זה יכול. אנחנו חששנו כאן בעיקר מחברות זרות. אבל מה אנחנו מגלים - בעלי מיעוט ישראלים לא מתביישים לכאורה לעשות את זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הטענות של יורם נווה מאוד מטרידות. הטענות האלו מראות שאתם תלויים, תלויים מאוד במנהלי החברות ומנהלי ההשקעות שלכם. הטענות האלו מוכיחות שוב שהעתיד שלכם תלוי במנהלי חברות הביטוח. לא בפיקוח - הרי מנפנפים לנו כל הזמן שהפיקוח נהדר וזו הסיבה שהסכימו למכירת הפניקס לסינים. הפיקוח קיים אבל לא יכול למנוע הכל. מה שיכול למנוע ניגודי עניינים הוא עמוד השדרה של מנכ"ל. תתפלאו, אבל עוד פיקוח, עוד רגולציה כמו שמציעים לא תעזור. בסופו של דבר זה אנשים. בסופו של דבר יש נושא על הפרק ומישהו צריך לקבל החלטה - כן לאשר בונוס בחברה ציבורית או לא, כן לקנות נכס באירופה או לא. 

אז יכול להיות שהסכסוך בכלל ביטוח הוא הזדמנות לפיקוח לעלות שלב במגבלות על השקעות הפנסיה בניגוד עניינים, אבל בסופו של דבר הכל תלוי בעצמאותו של דרג ההשקעות. האם דרג ההשקעות יכול להיות עצמאי? אני לא בטוח. תחשבו על מנהל השקעות בכיר ככל שיהיה שיודע מה טובת בעל הבית שלו. האם הוא לא יבין רמזים? האם הוא לא יפעל על פי רוח המפקד? זה תלוי באדם עצמו - יהיו כאלו שיתכופפו. יהיו גם כאלו שלא. נקווה שהם יהיו הרוב, אבל שלא תטעו - נוגסים לכם בפנסיה.   

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מאיר עיניים. לכן אני בנדלן. זה שלי (ל"ת)
    פנסיונר 13/05/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כל מילה בסלע! (ל"ת)
    צודק 13/05/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אדיס אבבה 13/05/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    טוב שאת בזק { המרשימה כרגע יש לומר } לא מכרו בזמנו לגורמים בעיתיים....
  • 6.
    מרטין שולר 13/05/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד,הכל אינטרסים לפיקוח לא איכפת מכלום כתבה מצוינת .
  • 5.
    אייל 13/05/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
    עד שלא יאפשרו לבעל המאה ובעל הדעה לשלוט בכספי השקעתו בפנסיה ובביטוחי המנלים בשיטת IRA כפי שניתן בקופ"ג וההשתלמות אין לבעל הפוליסה אפשרות לעשות כלום אלא לבכות על מר גורלו אך זהו הפתרון האפשרי היחיד ללקוח.
  • 4.
    הגיע הזמן לניהול קרנות פנסיה בניהול עצמאי -IRA (ל"ת)
    אדם 13/05/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל 13/05/2020 12:55
    הגב לתגובה זו
    מושחתים נומאסתם!!!
  • 2.
    דן 13/05/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
    ולמה אתם לא מציעים פתרונות אפשריים ?
  • 1.
    מדינה מושחתת מהיסוד (ל"ת)
    13/05/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

שוב אנרגיה מתחזקת 5%, משק אנרגיה 1.4%; הביטוח מתאושש ב-0.5% - יציבות במדדים

אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.


זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  


הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה באזוא ה-0.1% והאנג סנג בהונג קונג יציב. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.


בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2% לרמה של כ-42,711 נקודות, העלייה השבועית החדה ביותר מאז סוף נובמבר, עם תשואה שנתית של כ-14.5%. מדד S&P 500 התחזק ב-1.2% וננעל סביב 5,930 נקודות, עם תשואה של כמעט 25% מתחילת השנה, ונאסד"ק הוסיף 1.4% לרמה של כ-19,593 נקודות, המשקפת עלייה שנתית של מעל 31%. 

השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.