למה מנורה לא הולכת בעקבות אלטשולר שחם ומציפה ערך בפעילות הפנסיה והגמל?
באלטשולר שחם יש אנשים חכמים. הם הגיעו כבר לפני כמה שנים טובות למסקנה שצריך לפתח את תחום הגמל. להבדיל מתחום קרנות הנאמנות, ניהול התיקים ותתי תחומים נוספים בניהול השקעות, תחום הפנסיה וקופות הגמל הם תחומים יציבים. אנשים מפקידים בהם מדי חודש, ומדובר בהשקעות לטווח ארוך, כך שאין בהן את התנודתיות של קרנות הנאמנות וההשקעות לטווח קצר ובינוני.
מעבר לכך - המגמה בפנסיה ובגמל חיובית. מה זה חיובית? ההפקדות בפנסיה מסתכמות בעשרות מיליארדים (בפנסיות החדשות מעל 40 מיליארד שקל) והיקף הקרנות החדשות (שבהן יש צבירות חדשות) מסתכם במעל 400 מיליארד שקל.
קופות הגמל שעד לפני כשלוש שנים היו מוצר מדף מדמם, קיבלו פוש גדול משר האוצר כחלון שהשיק את קופת גמל להשקעה - מוצר שחוץ מהשם הוא לא ממש קופת גמל. ניתן לחסוך בו לתקופות שונות, לעבור בין מסלולים ללא תשלום מס, ובכלל - יש בו הטבות מס אם נשארים בחיסכון עד תקופת הפנסיה. חוץ מזה יש יתרונות מובהקים לחוסכים שרוצים להגדיל את החיסכון בפנסיה לחסוך דרך קופות גמל (סעיף 190).
וגם - המוצר המוביל היום בשוק בזכות הטבות המס - קרנות השתלמות הוא בעצם תת קטגוריה של קופות גמל. אז גם קופות הגמל מגייסות עשרות מיליארדים בשנה, ויחד עם קרנות הפנסיה, מדובר בגיוסי ענק שוטפים שגם משבר, כמו המשבר הנוכחי, הוא מבחינתם מכה קלה בכנף.
- מנורה בשינוי מבני שיחזק את הקשר עם סוכני הביטוח
- מנורה משכה 90 אלף שקל מקרן הפנסיה של מורה - מה הסיבה ולמה בית המשפט גער בה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז באלטשולר שחם התמקדו בשוק הגמל, ובזכות ביצועים טובים ושיווק כבשו את השוק עם היקף נכסים מנוהלים שעולה על 100 מיליארד שקל; והכי חשוב, השכילו להציף ערך דרך הנפקת הפעילות של הגמל והפנסיה (לפני פחות משנה). אלטשולר שחם גמל שווה היום בבורסה 2.4 מיליארד שקל, למרות שקצב הרווחים הוא באזור ה-120 מיליון שקל. החברה נהנית מגיוסים בתחום הגמל, חדירה לתחום הפנסיה, והפקדות שרק הולכות וגדלות. זה יכול כמובן להשתנות, אבל נכון לעכשיו הכיוון חיובי.
אבל האמת שממש לא התכוונתי להחמיא לאלטשולר שחם, אלא בעיקר לשאול - למה מנורה מבטחים לא עושה מה שעשו באלטשולר. למנורה מבטחים יש את קרן הפנסיה הגדולה ביותר, עם ההפקדות הגדולות ביותר, עם הרווחים הגבוהים ביותר.
מנורה מבטחים מנהלת קרנות פנסיה בהיקף של 137 מיליארד שקל כשהיא גדלה בקצב של 20% בשנה. פעילות הפנסיה מכניסה מעל 550 מיליון שקל בשנה ומרוויחה לפני מס כ-190 מיליון שקל. וזה, ככל הנראה, רק יילך ויגדל, למרות שפה ושם יהיו משברים בשוק.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
וזה עוד בלי לקחת בחשבון את פעילות הגמל - שלרוב "יושבות" באותו החברה. למנורה יש פעילות גמל עם היקף של מעל 30 מיליארד שקל. במילים אחרות, מדובר בגוף הדומיננטי ביותר בשוק הפנסיה, וגוף חזק גם בגמל. גוף כזה, אם יונפק בבורסה, בהינתן המגמות בו, עשוי להיות שווה הרבה כסף. ייתכן שיותר מאלטשולר, למרות שתחום הפנסיה, כמו בכל תחום אחר, לא נטול סיכונים. הסיכון כנראה הגדול הוא "מלחמה" על דמי הניהול, גם דרך תחרות מצד קרנות הפנסיה ברירת מחדל.
ועדיין - כשמסתכלים על מנורה שהיא בראש וראשונה חברת ביטוח עם פעילות רחבה בתחום ביטוח החיים, ביטוח כללי, ביטוחים בכלל, ולצד זה פעילויות השקעה - בנוסטרו וגם ניהול השקעות - פנסיה, גמל, ומוצרים נוספים, עולה שאלה - למה הם לא מציפים ערך ועושים בעצם מה שעשו באלטשולר - מנפיקים את "החלק הטוב" שלהם? זה עשוי להציף ערך למשקיעים, במיוחד שכל מנורה נסחרת ב-2.8 מיליארד שקל. על פניו, פעילות הפנסיה והגמל עשויה להיות גדולה מכל השלם.
- 14.שמתי לב שכשתמיד יש שם מאבקים בהנהלה,התשואות גרועות 10/05/2020 10:02הגב לתגובה זושמתי לב שכשתמיד יש שם מאבקים בהנהלה,התשואות גרועות. ככה זה השנה מינואר עד מאי. ככה היה לפני 2-5 שנים. אני הולך לעבור לחברה אחרת. גם היום שומעים קבוע על מאבקים ואינטריגות. נמאס לי.
- 13.בן ארי 07/05/2020 21:27הגב לתגובה זואלטשולר תותחים ומקצועיים בתחום.ממליץ בחום
- 12.גיגי 07/05/2020 12:30הגב לתגובה זולא ברור למה מאפשרים בכלל להנפעק חברת גמל? הרי כך כל הסיכון יורד מאלטשולר ועובר לציבור החוסכים והמשקיעים. יקח סיכונים ויציג תשואות גרועות? אין בעיה. כך או כך הציבור ישלם. הרגולטור הישראלי במלוא תפארתו. מישהו שמע על חברת ניהול פנסיה סחירה בארהב?
- 11.למה הלמן אלדובי לא מנפיק את הגמל? (ל"ת)PAN 06/05/2020 20:11הגב לתגובה זו
- 10.אם היית בודק תשואות מנורה היית מביו... (ל"ת)אורנה 06/05/2020 18:28הגב לתגובה זו
- 9.לרון 06/05/2020 18:23הגב לתגובה זוהנפיקו הגמל היתה השאלה כאן בביז למה הם מנפיקים מה שהם לא היו קונים....
- 8.הלל ב. 06/05/2020 17:13הגב לתגובה זוהכיצד שקרנות ההשתלמות של מנורה מבטחים הפסידו/עבדו מערכן ב 2020 כ 15% ? בקרנות סולידיות של בני 60+ ????
- 7.פנסיונר 06/05/2020 17:11הגב לתגובה זולמקבלי פנסיה.המודל הסיציליאני לא תופס לפנסיונרים?החודש הפנסיה שלי נחתכה ב10%.למעשה קיבלתי בדיוק אותו סכום כמו בעתהיציאה לפנסיה לפני 8 שנים.פחד.
- 6.עמוס 06/05/2020 17:09הגב לתגובה זוהסבר בבקשה למושג להציף ערך.
- 5.אנונימי 06/05/2020 14:54הגב לתגובה זומנורה לא תהיה כמו אלשולר בגלל הניהול הכושל שלה בהובלתו של יהודה בן אסאייג. כל מקום שהיה הוא נכשל בו החל ממנורה גאון, מנורה בית השקעות ומנהל אגף ביטוח חיים במנורה. מנורה שבויים בקונספציה של בינוניות ולכן לא מצליחים.
- מומי 06/05/2020 17:22הגב לתגובה זותשעה אחוז הניבו לי מאמצע 2018 עד היום אין לי טענות אצל אלטשולר אני מושקע בסכום קטן יותר ואני מאוכזב .אני ממתין לתיקון עקב הירידות של מרץ עובר למנורה
- מנורה הפסידו 06/05/2020 19:48ספגו את הירידות הכי חדות. אתה כנראה עובד מנורה.
- מישהו כאן ממורמר?! (ל"ת)אנונימי 2 06/05/2020 16:32הגב לתגובה זו
- עובד מנורה 06/05/2020 16:14הגב לתגובה זומדובר על מנורה פנסיה. קצת הבנת הנקרא. וחוץ מזה בן אסייאג מנהל מעולה
- 4.בני 06/05/2020 14:53הגב לתגובה זואנשי מנורה לא מסוגלים לתפוס שחברת הפנסיה טובה יותר
- 3.מנורה לא תהיה כמו אלטשולר כי אין לה את יכולות הניה 06/05/2020 14:53הגב לתגובה זומנורה לא תהיה כמו אלטשולר כי אין לה את יכולות הניהול של אלטשולר. הם שבויים בקונספציה של בינוניות שמוביל אותה יהודה בן אסאייג ולכן לא יצליחו לעולם. יש להם יתרון כל כל גדול בהיקף הנכסים שלא מנצלים אותו. יהודה בן אסאייג נכשל בכל מה שעשה כמו מנורה גאון ומנורה בית השקעות.
- 2.אני 06/05/2020 14:48הגב לתגובה זואני מניח שגם לכלל ביטח
- 1.עופר 06/05/2020 13:40הגב לתגובה זושאלה טובה. מדוע לא טרחת לשאול את החברה את השאלה הזו כדי לשמוע את תגובת החברה והסבריה?

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
