
"גב ים נסחרת במכפיל נמוך יחסית לחוזקה ולהרכב המאזן שלה"
חברת הייזום גב ים 0.66% פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020, שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של ווליו בייס, סבור כי על אף המשבר, החברה הצליחה להציג דוחות טובים, והיא נסחרת במכפיל נמוך יחסית ביחס לתוצאותיה. כשלדעתו הדוחות, יכולים להעיד על הרבעון השני ועל מצב דומה גם בחברת אמות -0.44% . לדברי ליפמן, "למשבר הקורונה לא ניכרות השפעות על גב ים בתחום המשרדים. התחום המסחרי הוא זניח יחסית בפורטפוליו של החברה. השמאים ממשיכים לתמוך בהערכות השווי הקודמות ולא מוצאים לנכון לשנות את שיעורי ההיוון או את תחזיות ההכנסות מהנכסים". אחרי הדוחות, החברה נסחרת לפי שווי של כ-4.55 מיליארד שקל, הגוזרים מכפיל של כ-1.63 על ההון. החברה ייצרה FFO של כ-64 מיליון שקל ברבעון, כך שהיא נסחרת כיום לפי מכפיל FFO של כ-14.4. לפי ליפמן, מדובר "במכפיל נמוך יחסית לחוזק החברה והרכב המאזן שלה". ליפמן סבור כי בתוצאות של גב-ים יש בכדי ללמד על דוחות אמות שיפורסמו בשבוע הבא, "ניתן להניח כי גם מגזר המשרדים של אמות לא צפוי להיפגע. בתחום המסחרי לאמות נכס עיקרי בדמות 34 סופרמרקטים, אחד מנכסי הנדל"ן המבוקשים כיום, וברמת המסחר מעניין לראות מה יהיה היקף הפגיעה באמות (התחום המסחרי ללא נכסי הסופרים הוא 21% מנכסי החברה)".
פגיעה מינימאלית ברבעון השני ליפמן מפנה זרקור לשני אספקטים מעניינים בדוחות החברה: התייחסות להכנסות ברבעון השני (חודש אפריל), והתייחסות לשווי הנכסים. ביחס להכנסות, לדבריו "החברה מדווחת כי בחודש אפריל גבתה את עיקר דמי השכירות בשיעור דומה לגבייה בחודשים שקדמו לתחילת המשבר. דמי השכירות בגין שטחי מסחר שבבעלות החברה ונסגרו בהתאם לתקנות שעת החירום, הם בהיקף של כ-2 מיליון שקל לחודש. גם אם ניקח בחשבון 3 חודשים של פגיעה, מדובר באובדן הכנסה נמוך יחסית של כ-1% מהכנסות החברה". באשר לשווי הנכסים והשערוכים, לדברי ליפמן "החברה מציינת כי אין במשבר הקורונה כדי לשנות את השווי ההוגן של נכסיה המניבים. החלטה זו מתבססת בין היתר על חוות הדעת של השמאים עמם החברה עובדת, שסבורים כי שיעורי ההיוון של נכסי החברה לא צפויים להשתנות".
- 2.משה 09/05/2020 09:15הגב לתגובה זומכפיל הון 1.7 לעומת 1.15 בקבוצת ההתייחסות, מנוף פיננסי של 2 ,אלה נתונים מדאיגים בתקופת הקורונה!
- 1.חחח 08/05/2020 22:43הגב לתגובה זולשערך למעלההההההה רק למעלה

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.