צילום: Istock

פיץ' אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה

על פי סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית, הדירוג של ישראל מאזן בין חשבונות חיצוניים חזקים, כלכלה מגוונת בעלת ערך מוסף גבוה וחוסן מוסדי, לבין יחס חוב-תוצר גבוה וסיכונים פוליטיים וביטחוניים מתמשכים

ערן סוקול | 23/04/2020 15:49 (7)

נושאים בכתבה דירוג אשראי ישראל

חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch) אישררה היום את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה. על פי החברה, דירוג האשראי של ישראל מאזן בין חשבונות חיצוניים חזקים, כלכלה מגוונת בעלת ערך מוסף גבוה וחוסן מוסדי, לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר שעודנו גבוה ביחס למדינות הייחוס וסיכונים פוליטיים וביטחוניים מתמשכים.

האנליסטים של פיץ' צופים כי הצעדים שנועדו להתמודד עם מגפת הקורונה העולמית יביאו לקיטון של 5.6% בתוצר הריאלי של כלכלת ישראל בשנת 2020. עם זאת, להערכתם בשנת 2021 הצמיחה תעמוד על 5% במצב של נורמליזציה של המשבר הבריאותי בישראל ובעולם, אך מוסיפים כי קיימים סיכונים מהותיים לאור אי הוודאות סביב היקף ומשך התפרצות הנגיף. כמו כן, הם צופים כי לאחר שנת 2021 הצמיחה בישראל תעמוד על 3% בממוצע וצופים כי שיעור האבטלה יוותר על 10% בסוף שנת 2020.

"המשמעת הפיסקלית התרופפה בשנים האחרונות"

בהודעת סוכנות הדירוג צוין כי המצב הפיסקלי של ישראל עודנו מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות 'A'. בהתאם לתחזיות, גירעון הממשלה יעלה על 10% מהתוצר בשנת 2020, כאשר יחס חוב-תוצר יגדל ויעמוד על 77% לעומת 60% בסוף השנה הקודמת, הרבה מעל הנתון החציוני של המדינות המדורגות 'A' שעומד על 56%. יחד עם זאת נכתב כי ישראל התמידה בהורדת נטל החוב, אך המשמעת הפיסקלית התרופפה בשנים האחרונות ומטילה ספק ביכולת ובנכונות הרשויות להתמודד כראוי עם המגמה של העלייה בחוב.

על פי ההודעה, חלקו של החוב החיצוני הינו נמוך (8% מהתוצר), ומדינת ישראל נהנית מגמישות מימונית גבוהה. למדינה שוק מקומי עמוק ונזיל הנתמך על-ידי תכנית רכישות האג"ח של בנק ישראל בסך 50 מיליארד שקל, גישה טובה לשווקי ההון הבינלאומיים, תכנית פעילה של מכירת אגרות חוב ליהודי התפוצות וכן תכנית ערבויות ממשלת ארה"ב במקרה של זעזוע בשווקים.

החברה מציינת כי החשבונות החיצוניים של ישראל נותרו חזקים. לישראל עודף בחשבון השוטף בכל שנה מאז 2003, והציפייה היא שהעודף בחשבון השוטף ימשיך בשנים 2020-2021. החולשה במאזן הסחר מאוזנת אל מול הצמיחה הגבוהה של ייצוא השירותים. רזרבות מטבע החוץ הגיעו לרמה של 126 מיליארד דולר במרץ 2020. פיץ' טוענת כי מעמדה של ישראל כמלווה נטו בשנת 2019 ירדה מעט ל-44% מהתוצר, אך נותר ברמה גבוהה משמעותית מהרמה החציונית של מדינות המדורגות 'A' ואף 'AA'.

האנליסטים של פיץ' מציינים כי ישראל עדיין פועלת ללא תקציב רשמי בשל היעדר ממשלה ותחת מגבלת הוצאה של 1/12 בכל חודש. הקשיים המתמשכים בהרכבת ממשלה מאז הבחירות באפריל 2019 הובילו לדחיית כל צעד פיסקלי. עם זאת, למרות היעדר ממשלה, הכנסת הצביעה על גידול של 50 מיליארד שקל בתקציב כדי לממן צעדים ספציפיים שפורסמו על ידי הממשלה, בנוסף ל-40 מיליארד שקל תוספת לגירעון מעל זה שתוכנן תחת התקציב ההמשכי ומגבלת 1/12.

בהתאם החברה צופה כי הגירעון יוותר גבוה בשנת 2021 ויעמוד על 4.5% מהתוצר. בהודעה מציינת החברה כי בהסכם הקואליציוני נקבע כי תקציב לשנים 2020 ו-2021 יועבר בתוך שלושה חודשים, מה שאמור להצביע על סדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה לאחר משבר הבריאות, אם כי הקואליציה נראית שברירית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חוסר היציבות בסוריה וסיכונים מאיראן, ממשיכים לאיים על ישראל

בנוסף, צופים האנליסטים של פיץ' כי דירוג האשראי של ישראל ימשיך להיות מוגבל על-ידי סיכונים פוליטיים וביטחוניים, אולם פרופיל הדירוג שלה הוכיח חסינות אל מול עימותים תקופתיים וזעזועים פוליטיים. נכון לעכשיו המתיחות האזורית נראית שקטה לאור משבר הבריאות העולמי אך ככל הנראה תתפרץ מחדש. לטענתם, חוסר היציבות בסוריה וסיכונים גיאו-פוליטיים נוספים שבמרכזם איראן, ממשיכים להוות סיכונים לישראל. פיץ' מניחה כי לא תהיה פריצת דרך כלשהי בתהליך השלום.

על פי החברה, המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל, למרות פערים באיכות בין קבוצות דמוגרפיות, הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת עם מגזר היי-טק חדשני. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הינם גבוהים מהחציון של מדינות הייחוס.

בפיץ' מעריכים כי התקדמות מחודשת משמעותית בהפחתת יחס החוב הממשלתי לתוצר או הקלה מתמשכת בסיכונים הפוליטיים והביטחוניים יביאו לשיפור בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל. לעומת זאת, דירוג האשראי של המדינה עלול להיפגע במידה והתמודדות עם מגמת העלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר תיכשל, או במצב של הרעה משמעותית בסיכון הפוליטי והביטחוני.

שר האוצר, משה כחלון: "אשרור דירוג האשראי של ישראל מעיד על האמון הרב של המערכת הכלכלית העולמית כי מדינת ישראל תצלח את המשבר העולמי בעקבות נגיף הקורונה. מדובר במהלך שנותן תקווה לאזרחי ישראל כי המשק הישראלי ישוב לאיתנותו הכלכלית כפי שהיה ערב המשבר".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "אשרור הדירוג בתקופה של משבר עולמי חסר תקדים מלמד על אמון החברה בכלכלת ישראל ומדגיש את החשיבות בשמירה על משמעת פיסקלית בעודנו מתמודדים עם השלכות הקורונה בישראל".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
רועי 24/04/2020 16:26
הגב לתגובה זו
אחראי שהקריסה תבוא הם יורדו דרוג או שהם טיפשים או שהם פושעים
5.
ד.א. 24/04/2020 15:04
הגב לתגובה זו
מצב כל המדינות התדרדר מבחינה כלכלית. באופן יחסי בהחלט יכול להיות שישראל התדרדרה פחות. את זה נדע רק בעוד חודשיים , שלושה ואילך, כשנראה איזה עסקים חזרו לעבוד ואיזה הפסיקו ונגזרת מכאן כמה מובטלים יהיו. אני מעריך שאם יהיו פחות מ400000 ומידי חודש המצב ישתפר קצת, הרי איכשהוא נצא מהמשבר הקשה הזה
4.
שגיא 24/04/2020 11:14
הגב לתגובה זו
משבר שעדיין לא רואים את סופו, גירעון ענק, מפעלים ועסקים רבים נסגרים, מעל למיליון מובטלים, ירידה בצמיחה, חובות משקי הבית עומדים על למעלה מחמש מאות מיליארד שקל כשחלקם הגדול יהפכו לחובות אבודים, חברות הייטק שמתחילות לפטר עובדים, מצב ביטחוני רגיש... שכחתי משהו? מעניין מי משמן את הכיסים של חברת דירוג האשראי פיץ' כדי שהיא לא תוריד את דירוג האשראי של ישראל.
3.
מוטי 23/04/2020 18:59
הגב לתגובה זו
בטח חברת הדירוג מקבלת תשלום מהמדינה. כמו חברות הדירוג בארץשנותנות "פתק" ללקוחות שלהם בדירוג גבוה
הכיוון הוא למעלה מעלה....... (ל"ת)
דודו 23/04/2020 19:52
הגב לתגובה זו
2.
בדיחה (ל"ת)
ברוש 23/04/2020 16:05
הגב לתגובה זו
1.
פיץ לא נתנו לעובדות לבלבל אותם. (ל"ת)
רבקה 23/04/2020 16:03
הגב לתגובה זו

שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה

מערכת ביזפורטל | 28/12/2025 09:39

נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:

התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל | 28/12/2025 16:00

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל

סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.

חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.

מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

להמשך הכתבה לחץ כאן