שי מרצקי
צילום: יח"צ

בונוס ביוגרופ: הבהרות אודות הניסוי לפיתוח טיפול לחולי קורונה

לדרישת הרשות לני"ע החברה מפרסמת הבהרות אודות הניסוי עליו הודיעה בשבוע שעבר; בשלב זה בונוס איננה יכולה להעריך את המועד בו עשויה תרופת החברה לקבל אישור לניסוי קליני או לשיווק מסחרי

ניצן כהן | (2)

בשבוע שעבר הפתיעה חברת בונוס ביוגרופ 9.48%  חברת ביוטכנולוגיה, המפתחת טכנולוגיה חדשנית וייחודית של הנדסת רקמות לגידול שתל חי של עצם אנושית, עם הודעה למשקיעים לפיה עם פרוץ וירוס ה-covid-19 הידוע בשם ״קורונה״ החלה בהסבה של טכנולוגיות בהן היא עושה שימוש לטיפול בחולים בווירוס וכבר החלה בניסוי שתוצאותיו יהיו כבר בחודש מאי הקרוב. עם זאת, החברה מבהירה כי בשלב זה היא איננה יכולה להעריך את המועד בו עשויה תרופת החברה לקבל אישור לניסוי קליני או לשיווק מסחרי.

לקריאה נוספת אודות בונוס ביוגרופ

> בונוס ביוגרופ החלה בניסוי פרה-קליני לטיפול בחולי קורונה

> בונוס ביוגרופ קיבלה פטנט באירופה על שתלים חיים של עצם

> בונוס ביוגרופ: השקעה של כ-48.5 מיליון שקל בפרמיה של 5.7%

> בונוס ביוגרופ: הצלחה בניסוי הקליני השני להשלמת חסר עצם בלסת

> בונוס ביוגרופ קיבלה אישור שימוש במזרק מה-FDA

> הפוטנציאל של בונוס ביוגרופ אדיר, אך בינתיים המשקיעים מסתפקים בעצמות

גבות רבות הורמו באשר לדיווח זה והמניה של החברה, כמובן, זינקה כמו כל מניה של חברה שמזכירה את צירוף המילים ״קורונה״ ו-״טיפול״.

 

גם סגל רשות ניירות ערך תמה על תוכן הודעת הבורסה של החברה כי ידוע שפיתוח תרופות וניסויים שלהם עד כדי קבלת תוצאות בעלות תוקף כלשהו לוקחים זמן, הרבה יותר משבועות בודדים ואפילו חודשים ספורים. רשות ניירות ערך פנתה לחברה ודרשה ממנה הבהרות.

 

בונוס נאלצה להיענות לדרישת הרשות לניירות ערך ופרסמה הבוקר הודעת בורסה והודעה לעיתונות בהן היא מספקת מידע נוסף אודות הניסוי שלה ומידת יכולתו לספק פתרון לחולי קורונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בהודעה כותבת החברה כי ״ביום 19 באפריל, 2020, החל ניסוי פרה-קליני בתרופה ייחודית, המכונה בחברה MesenCure, ומפותחת על ידי החברה במיוחד לטיפול במצוקה נשימתית חריפה ומסכנת חיים בחולי קורונה (COVID-19) ודלקת ריאות, ובכלל זה, דלקת ריאות חריפה.

 

״בונוס תרפואטיקה, חברה בת בבעלותה המלאה של בונוס ביוגרופ, עוסקת מאז הקמתה, בהתחדשות רקמות, באמצעות הנדסת רקמות (Tissue Engineering). בתקופה זו, מתמקדת בונוס ביוגרופ, בעצמה ובאמצעות בונוס תרפואטיקה, בפיתוח ובייצור שתל חי של עצם, לשם השלמת חסר בעצם, במגוון אינדיקציות. אבן הבניין המרכזית המשמשת לייצור שתל חי של עצם, הינה תאים מזנכימליים (MSCs), המופקים מרקמת שומן של המטופל.

 

״עם פרוץ המגפה העולמית של תחלואה בנגיף קורונה, החלה החברה לערוך במעבדותיה ניסויים באותם תאים מזכימליים, לשם שימוש ביכולתם להפחתת תהליכים דלקתיים, ובכלל זה, להפחתת דלקת במערכת הנשימה, כמו גם להפחתת סערת הציטוקינים (Cytokine storm) הנלווית לתהליך הדלקתי, באמצעות תרופה לטיפול במצוקה נשימתית חריפה ומסכנת חיים בחולי קורונה (COVID-19) ודלקת ריאות.

 

״סערת ציטוקינים עלולה להביא לפעילות-יתר של מערכת החיסון, לתקיפת תאים בריאים, ובכלל זה, גם תאי נאדיות הריאה, ולהצפתם בנוזלי הדם, בחלבונים ובחלקי תאים. בתהליך הנשימה באדם בריא, תאי דם אדומים המגיעים לקפילרות הצמודות לנאדיות הריאה, משחררים בהן חמצן, המועבר לרקמות הגוף, וקולטים מהרקמות פחמן דו-חמצני, המסולק מהגוף. בחולי קורונה ודלקת ריאות, עלולה חסימת נאדיות הריאה להביא למצוקה נשימתית חריפה ומסכנת חיים.

 

״התרופה MesenCure, עשויה מתאים מזנכימליים (MSCs) משופעלים, המופקים מרקמת שומן של תורמים בריאים. שפעולם של התאים המזנכימליים, באמצעות שילוב חדשני וייחודי של חומרים כימיים וביולוגיים ותנאים פיסקליים, טרם השתלתם בחולים, נועד לשם הגברת יעילותם של התאים, תוך שמירה על בטיחותם. לאחר עירויים לדם, צפויים התאים המשופעלים להגיע לריאות ולפעול להפחתת הדלקת, לשיקום הרקמה, ולהקלה בתסמינים הנשימתיים והאחרים.

 

״בונוס ביוגרופ מפתחת את התרופה MesenCure במיוחד לטיפול בתסמינים הנשימתיים של חולי נגיף קורונה, וזאת בעת שחברות אחרות מבקשות, לרוב, לבחון את יעילות הטיפול בחולי קורונה, באמצעות תרופות אשר פותחו במקורן עבור אינדיקציות אחרות, בהן אף כאלה שאינן קשורות למערכת הנשימה. בפיתוח MesenCure, משתמשת בונוס ביוגרופ בטכנולוגיות ייחודיות ובידע, אשר בחלקם, מפותחים כיום בחברה, ובחלקם מהווים חלק מאחוזת הקניין הרוחני העשיר של החברה, הכוללת ארבעה עשר פטנטים מאושרים ושמונה עשרה בקשות פטנט, במדינות רבות ברחבי העולם.

 

״במאי 2020, צפויה החברה לפרסם דיווח פומבי בדבר תוצאות ביניים ראשוניות של ניסוי זה שנועד להדגמת יעילות הטיפול, וברבעון השלישי של 2020, צפוי ניסוי זה להסתיים. להערכת החברה, עד להשלמת ניסוי זה, אשר צפוי להיערך במודלים אחדים של חיות, תסתכם עלות הפיתוח של התרופה MesenCure, ובכלל זה, עלות הייצור והניסוי, בסכום שלא צפוי לעלות על כ-10% מהוצאותיה בשנת 2019.

 

״התרופה MesenCure מיועדת לטיפול בדלקת ריאות, בין אם מקור הדלקת בנגיף קורונה או בכל וירוס אחר, ובין אם מקורה בחיידק או בחשיפה למזהמים אחרים, ועל כן עשויה התרופה להיות יעילה לטיפול במגוון של אינדיקציות, דוגמת דלקות בדרכי הנשימה התחתונות, מצוקה נשימתית חריפה, אסטמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית״.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עובדים על הציבור בעיניים בחסות הבורסה והרשות (ל"ת)
    טל 22/04/2020 14:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ג'ורג' 22/04/2020 13:53
    הגב לתגובה זו
    לפני בונוס, שי מרצקי הקים את פלוריסטם. למעשה מדובר באותם תאי גזע מזנכימליים כמו של פלוריסטם עם הבדל אחד - בבונוס מקורם בשומן ולא בשילייה. לכן ידוע שיש לתאים תכונות אנטי דלקתיות (אפקט אימונו-מודולטורי). לפני שמשנים אותם לתאים מייצרי עצם, זוהי תכונתם העיקרית - דיכוי תגובות חריפות והרסניות של מערכת החיסון. אם לפלוריסטם זה יעבוד - זה גם מה שיקרה לבונוס.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?