מכון מיגל בגליל, דיווח שבוע שעבר על פתרון אפשרי לווירוס הקורונה. זו בשורה גדולה, וחשוב להדגיש כי מרכזי מו"פ וחברות נוספות נמצאים במירוץ אחרי התרופה. נכון שהווירוס מתפשט, ונכון שאף אחד לא יודע כיצד זה יתפתח בהמשך, אבל סיכויים טובים שבמקביל ללמידה וההתמודדות עם המחלה, לצד ירידה בתמותה, תגיע התרופה המיוחלת, ואולי מהגליל תבוא הבשורה. אז מה יש להם במכון מיגל, שבתמיכת משרד החקלאות והכלכלה, להציע לעולם? שיחה עם ד"ר חן כץ, המוביל את המחקר בתחום הקורונה. "אנחנו לא פיתחנו חיסון, אנחנו פיתחנו טכנולוגיה של חיסונים", אומר ד"ר כץ ומוסיף, "יצא במקרה שבדקנו את אותה טכנולוגיה על וירוס קורונה של עופות, בעצם יצא לנו ללמוד את הווירוס הזה ולדעת איזה חלקים ממנו אנחנו צריכים, כדי שהטכנולוגיה שלנו תעבוד".   "המודל שבחרנו בהתחלה היה מודל וטרינרי. זה הרבה יותר קל לבדוק. מבחינת רגולציה וניירת וכל מה שנדרש. בדקנו את זה, אמנם על עופות, אבל הטכנולוגיה היא טכנולוגיה כללית שמתאימה לעופות כמו שהיא מתאימה ליונקים. מאז שפרסמו את הרצף הגנטי של הווירוס החדש, אנחנו בשלב של התאמת המערכת לרצפים החדשים. זה ייקח שבועות". זה אומר שיכול להיות שיהיה לנו טיפול אפקטיבי כבר תוך כמה שבועות לווירוס קורונה? "תראה. יש את החלק שלנו ויש את החלק של הרגולטור. אנחנו נדע לייצר חלבונים רלוונטיים לבדיקה תוך כמה שבועות. אחר כך צריך לעבור את כל מה שצריך לעבור מבחינה רגולטורית, וזה כבר מחוץ לתחום שלנו". במה שונה הקורונה מהסארס, הבנתי שיש ביניהם דמיון של 80%? "באופן עקרוני, יש סוגים שונים של קורונה. כל הווירוסים של הקורונה, יש בהם את אותה מערכת גנטית, ואת אותם חלבונים שמשרתים את הווירוס. אחד החלבונים הכי פופולאריים בווירוס, זה החלבון מעטפת, שנקרא חלבון הפאיק. זה חלבון שבולט מהווירוס והוא נותן לו את המבנה הזה שהרבה פעמים רואים בציורים של וירוסים של קורונה - עגול עם מלא פומפות עליו". "הפומפות זה איזה שהוא חלבון, כל המאפיינים המבניים הם בעצם דומים מאוד בכל הקורונות, אבל החלבונים קצת שונים".   >>>עדכונים על התפשטות הקורונה והשפעתה על השווקים יש מקום לדאגה מהווירוס החדש - יכול להיות שהוא סוג של נגיף איקס שיכול לייצר בעיות ברמה הגלובלית? "אני חושב, שאנחנו לא יודעים. מצד אחד יש אפשרות שהוא יעלם כמו שהוא הופיע, זאת אומרת יהיה איזה שינוי של מזג האוויר, ייווצרו איזה שהם תנאים שלא מתאימים להפצה שלו. והוא ייגמר. יחד עם זאת, הנתונים עכשיו הם נתונים בעייתיים". אתה חושב שהתגובה של השווקים, והלחץ בכלל מוצדקת או לא מוצדקת? "באופן כללי אני חושב שלחץ זה דבר גרוע. אנחנו יודעים ברמה הביולוגית הכי בסיסית שלחץ מחליש את מערכת החיסון, והופך אותנו ליותר רגישים להדבקות. במובן הזה חד משמעית הלחץ הוא בעייתי, מצד שני, אנחנו התחלנו להתרגל כחברה לפעול רק במקרים של לחץ גבוה. אז אנחנו מייצרים לחץ כדי לפעול. בעוד שאידיאלית היינו צריכים לפעול כאילו שיש לחץ, אבל להיות רגועים כאילו שאין.  איך בעצם פתרתם את הבעיה? "התחלנו לפני ארבע שנים פרויקט גדול של פיתוח טכנולוגיות חדשות לחיסון. במסגרת הפרויקט הזה שמעורבות בו כמה קבוצות מחקר שונות, ושמומן על ידי משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, השקנו כמה טכנולוגיות חדשות. בכל טכנולוגיה בדקנו וירוס אחר. יצאנו בעצם עם ארבעה וירוסים שונים של עופות במקרה הזה, ופיתחנו ארבע טכנולוגיות שונות, אחת הטכנולוגיות מתאימה במיוחד לווירוסים מהסוג הזה – קורונה. זה וירוס שעל מנת לטפל בו בעצם נדרשת הפעלה של מערכת החיסון הרירית". "יש לנו בגוף שתי מערכות חיסון, אחת ששומרת על הכניסות, זאת אומרת שומרת על הרקמה הרירית במערכת העיכול, ומערכת הנשימה ובעיניים. ומערכת אחת שהיא יותר פנימית, אותה אנחנו מכירים יותר. בדרך כלל כשמדברים על חיסון מדברים על המערכת הזאת. עכשיו, אם אנחנו מזריקים חומר לתוך הגוף, יש הפעלה חזקה של מערכת החיסון הפנימית בלי הפעלה של מערכת החיסון הרירית, אז אין הגנה על החדירה של הווירוס. הוירוסים האלה, במשפחה של הקורונה הם וירוסים שדורשים בעיקר הפעלה של מערכת החיסון הריריתף ובעצם הטכנולוגיה שלנו היתה מכוונת לשם. מההודעה שלכם אני יכול להסיק שאם בעתיד יתפתח וירוס חדש ממשפחת הקורונה אז תוכלו גם... "להתאים אליו חיסון מהר". להתאים אליו מהר, זה אומר שבעצם אנחנו יכולים לראות עתיד ללא וירוסים כאלה. אפשר שיהיה עתיד ללא קורונה? "אמת. בוא נגיד כך - אם אנחנו נדע לטפל בבעיה הזאת כנראה נדע לטפל גם בבעיות נוספות אם יבואו כשיבואו". אלא אם יהיה שינוי גנטי מהותי שיהפוך אותו לשונה מכל הרצפים האחרים? "אם זה יהיה ממש, ממש שונה. תמיד יכולים להיות קשיים, אבל צריך לזכור - אנחנו בעיקר מתעסקים במבנים של החלבונים, ואפילו אם הרצף שלהם הוא מאוד שונה המבנה הוא מאוד ברור. זאת אומרת קשה להאמין שאנחנו נגלה קורונה בלי פומפה. אלה מבנים שחייבים להתקיים ואנחנו בעצם מווסתים את הטכנולוגיה שלנו על המבנים האלה, ולכן זה מאוד הגיוני שנדע לטפל בכל סוגי הקורונה. אגב, שהתחלנו עם פיתוח המערכת זאת היתה מערכת שהמטרה שלה להגיב לשוק הווטרינרי ששם כל שנה יש נגיף אחר. היא פותחה להיות מאוד, מאוד דינאמית". איך בעצם הקורונה עברה מחיות לבני אדם? "אני לא וירולוג ואני לא מומחה למחלות, אבל אני מסתובב בין כאלה אז אני אוכל קצת לענות. יש לכל חיה לכל ייצור, איזה שהיא מערכת וירוסים, שאנחנו חיים איתם בשיווי משקל. זאת אומרת אותו וירוס שעושה בלגן גדול בבני אדם, בחיה שממנה הוא הגיע, הוא לא עשה כלום, או כמעט כלום. הוא חי והוא משתמש בחיה בשביל להתאים את עצמו. יש מצבים של קפיצות וירוס מחיה לאדם. אנחנו מכירים את זה גם בשפעת, וגם בווירוסים אחרים. במקרה שיש קפיצה של וירוס מיצור מסוג אחד ליצור מסוג אחר, אז ראשית - זה מאוד, מאוד לא טריוויאלי. וירוס שמחזור החיים שלו מותאם לחיה מסוימת, צריך להצליח להתאים את עצמו גם לחיה אחרת, שהתנאים, הסביבתיים מבחינתו הם שונים. זה לא קורה הרבה. זה מאוד, מאוד נדיר. אבל כשזה קורה זה יכול לעשות בלגן גדול. "זה כמו תהליך של מינים פולשים. פתאום מגיעה חיה או איזה צמח שמתנאים מסוימים, עבר לתנאים אחרים, התנאים האלה טובים לו, מצד אחד ומצד שני אין משהו שמדכא אותו, אין שם שיווי משקל". כמו עכברושים שהביאו הספינות של מגלי העולמות שהחריבו את הכל. "בדיוק. זה ממש אותו מודל. אפשר להניח שאנחנו כבני אדם נחשפים הרבה מאוד לווירוסים ממקור של חיות, זה פשוט שרובם ממש לא רלוונטיים. לא מצליחים להתאים את עצמם לגוף שלנו. ובאופן מקרי אם יש וירוס כזה שפתאום הוא מתאים אז יכול להוביל לבלגן".