תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת תרומה: הגיוס הראשון בתורה; מודל חדש של שותפות

הפרשה פותחת בציווי למשה לאסוף כסף עבור המשכן, כל אחד לפי רצונו; מה ניתן ללמוד לימינו מהמודל החדש אות מנחיל הקב"ה לבני ישראל על שותפויות עסקיות?
איתן גרסטנפלד | (7)

פרשת השבוע שעבר, עסקה בדינים ובחוקים שניתנו לעם ישראל לאחר יציאתם ממצרים, ולאחר מעמד הר סיני. פרשתנו, עוסקת בהקמת המשכן ובצורך בתרומה מצד בני ישראל לטובת השלמת הבנייה. התרומה של בני ישראל מחד, ובקשת התרומה של ה' מאידך, יש בה בכדי ללמד על שותפויות בין אנשים.

פרשת השבוע הנוכחית, פרשת תרומה, פותחת בציווי של ה' למשה לאסוף מבני ישראל תרומות לבניין המשכן: "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִי". כאן אנחנו פוגשים, את גיוס ההון הראשון בתורה, לא באמצעות חוב וגם לא באמצעות הנפקת מניות, אלא פשוט תרומה.

על פניו, אולי נראה שציווי ה' פוגם בדימוי הכל יכול שלו. אך למעשה, נראה שיש כאן משהו מעבר לכך, עד עתה התרגלו בני ישראל שהכל נעשה בדרך נס החל מיציאת מצרים עובר בחציית ים סוף וכלה במעמד הר סיני. נדמה שבבקשת ה' יש רצון ליצור מערכת יחסים חדשה בינו לבין עם ישראל. מערכת יחסים, שמתבטאת בצורה מדויקת בפסוק "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

המודל החדש, דומה יותר לשותפות, בני ישראל משתתפים בהקמת המשכן בכדי שהקב"ה ישכון בקרבם. בניגוד לריחוק שבתקופה שלהם במצרים, הקב"ה יוצר שותפות בינו לבין עמו, שתחילתה בהתנדבות לתרום, ולקחת חלק בבניין המשכן. מרגע שבני ישראל נותנים תרומה למשכן הם למעשה נהפכים לשותפים בחוויה הדתית. עם ישראל עובר ממצב פאסיבי למצב בו יש לו חלק אינטגרלי בקשר עם הקב"ה.

למהלך הזה, יתרונות רבים, אך לצידם גם חסרונות. מחד, יש מעין פגיעה כביכול במעמדו של הקב"ה שנזקק ל"סיוע" מבני ישראל. בנוסף, ברגע שעם ישראל משתתף בבניין המשכן זה מאפשר לו לטעון ולדרוש דרישות מהקב"ה. אך מאידך, בהשתתת השותפות ביניהם, יש בה בכדי לחזק את הקשר בין הקב"ה לעם. בני ישראל, מבינים שמעתה לכל צעד שלהם יש השפעה ישירה, על היחס של הקב"ה אליהם. הקרבה יוצרת מחויבות רבה יותר על מעשיו מצד בני ישראל.

הגיוס שעורך משה באמצע מסע בני ישראל במדבר, אמנם לא דומה לגיוסים בימינו אך ניתן להשליך מהם במעט על ימינו. נראה שהעיקרון של השותפות דומה מאד לנעשה בימינו. אנחנו מכירים צורות שונות של גיוסי כספים למטרות שונות, החל מגיוס חוב, עובר בגיוסי הון בהנפקות, וכלה בגיוסי המונים. כל אלו, מושתתים על שותפות בין צד אחד שמכניס מכספו למען מטרה מסוימת בין היא למטרה נעלה  כתרומה, ובין אם היא במטרה להביא ערך כלכלי.

הפרשה מלמד אותנו ששותפות מוצלחת, יסודה בהבנה שמרגע שנעשתה העסקה נכנסים כל המעורבים לסירה אחת, ועליהם לפעול למטרה משותפת. זה לא קל, לכל צד אינטרסים ודעות אחרות, אבל בהינתן וכל הצדדים מבינים ומיישמים את העקרונות הללו, הרי שבכך נעשה צעד גדול בדרך אל ההצלחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשקיע מצדו, צריך להבין שהמנהלים הם שמחליטים (פעמים בשיתוף עם המשקיעים) ושהעיקרון שמנחה אותם הוא הצלחת החברה, ואילו המנהלים צריכים להבין שהם לא לבד בעסק, ועליהם לפעול בשקיפות מריבית במטרה להציף ערך עבור המשקיעים ולא רק עבורם.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דירה=קורת גג 28/02/2020 18:12
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 5.
    יצחק פרץ 28/02/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    מעניינן יפה
  • 4.
    א 28/02/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
    יהדות אירופה בנתה את מדינת ישראל מכספם ומכספי הפיצויים בגין השואה , איזה ערך הביאו המרוקאנים למדינה חוץ מחורבן פשע אלימות ושחיתות ? אפילו חוכמה אין בהם ? אפשר לקרוא לזה שותפות ?
  • אתה בור ועם הארץ..בין היתר.. (ל"ת)
    רונ 28/02/2020 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלון 28/02/2020 13:32
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה!
  • 2.
    תרומה 28/02/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
    מעניין ...לחיים טובים
  • 1.
    כתבה מעולה! (ל"ת)
    יורי 28/02/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומך בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי 0%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 0%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.