תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת תרומה: הגיוס הראשון בתורה; מודל חדש של שותפות

הפרשה פותחת בציווי למשה לאסוף כסף עבור המשכן, כל אחד לפי רצונו; מה ניתן ללמוד לימינו מהמודל החדש אות מנחיל הקב"ה לבני ישראל על שותפויות עסקיות?
איתן גרסטנפלד | (7)

פרשת השבוע שעבר, עסקה בדינים ובחוקים שניתנו לעם ישראל לאחר יציאתם ממצרים, ולאחר מעמד הר סיני. פרשתנו, עוסקת בהקמת המשכן ובצורך בתרומה מצד בני ישראל לטובת השלמת הבנייה. התרומה של בני ישראל מחד, ובקשת התרומה של ה' מאידך, יש בה בכדי ללמד על שותפויות בין אנשים.

פרשת השבוע הנוכחית, פרשת תרומה, פותחת בציווי של ה' למשה לאסוף מבני ישראל תרומות לבניין המשכן: "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִי". כאן אנחנו פוגשים, את גיוס ההון הראשון בתורה, לא באמצעות חוב וגם לא באמצעות הנפקת מניות, אלא פשוט תרומה.

על פניו, אולי נראה שציווי ה' פוגם בדימוי הכל יכול שלו. אך למעשה, נראה שיש כאן משהו מעבר לכך, עד עתה התרגלו בני ישראל שהכל נעשה בדרך נס החל מיציאת מצרים עובר בחציית ים סוף וכלה במעמד הר סיני. נדמה שבבקשת ה' יש רצון ליצור מערכת יחסים חדשה בינו לבין עם ישראל. מערכת יחסים, שמתבטאת בצורה מדויקת בפסוק "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

המודל החדש, דומה יותר לשותפות, בני ישראל משתתפים בהקמת המשכן בכדי שהקב"ה ישכון בקרבם. בניגוד לריחוק שבתקופה שלהם במצרים, הקב"ה יוצר שותפות בינו לבין עמו, שתחילתה בהתנדבות לתרום, ולקחת חלק בבניין המשכן. מרגע שבני ישראל נותנים תרומה למשכן הם למעשה נהפכים לשותפים בחוויה הדתית. עם ישראל עובר ממצב פאסיבי למצב בו יש לו חלק אינטגרלי בקשר עם הקב"ה.

למהלך הזה, יתרונות רבים, אך לצידם גם חסרונות. מחד, יש מעין פגיעה כביכול במעמדו של הקב"ה שנזקק ל"סיוע" מבני ישראל. בנוסף, ברגע שעם ישראל משתתף בבניין המשכן זה מאפשר לו לטעון ולדרוש דרישות מהקב"ה. אך מאידך, בהשתתת השותפות ביניהם, יש בה בכדי לחזק את הקשר בין הקב"ה לעם. בני ישראל, מבינים שמעתה לכל צעד שלהם יש השפעה ישירה, על היחס של הקב"ה אליהם. הקרבה יוצרת מחויבות רבה יותר על מעשיו מצד בני ישראל.

הגיוס שעורך משה באמצע מסע בני ישראל במדבר, אמנם לא דומה לגיוסים בימינו אך ניתן להשליך מהם במעט על ימינו. נראה שהעיקרון של השותפות דומה מאד לנעשה בימינו. אנחנו מכירים צורות שונות של גיוסי כספים למטרות שונות, החל מגיוס חוב, עובר בגיוסי הון בהנפקות, וכלה בגיוסי המונים. כל אלו, מושתתים על שותפות בין צד אחד שמכניס מכספו למען מטרה מסוימת בין היא למטרה נעלה  כתרומה, ובין אם היא במטרה להביא ערך כלכלי.

הפרשה מלמד אותנו ששותפות מוצלחת, יסודה בהבנה שמרגע שנעשתה העסקה נכנסים כל המעורבים לסירה אחת, ועליהם לפעול למטרה משותפת. זה לא קל, לכל צד אינטרסים ודעות אחרות, אבל בהינתן וכל הצדדים מבינים ומיישמים את העקרונות הללו, הרי שבכך נעשה צעד גדול בדרך אל ההצלחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשקיע מצדו, צריך להבין שהמנהלים הם שמחליטים (פעמים בשיתוף עם המשקיעים) ושהעיקרון שמנחה אותם הוא הצלחת החברה, ואילו המנהלים צריכים להבין שהם לא לבד בעסק, ועליהם לפעול בשקיפות מריבית במטרה להציף ערך עבור המשקיעים ולא רק עבורם.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דירה=קורת גג 28/02/2020 18:12
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 5.
    יצחק פרץ 28/02/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    מעניינן יפה
  • 4.
    א 28/02/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
    יהדות אירופה בנתה את מדינת ישראל מכספם ומכספי הפיצויים בגין השואה , איזה ערך הביאו המרוקאנים למדינה חוץ מחורבן פשע אלימות ושחיתות ? אפילו חוכמה אין בהם ? אפשר לקרוא לזה שותפות ?
  • אתה בור ועם הארץ..בין היתר.. (ל"ת)
    רונ 28/02/2020 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלון 28/02/2020 13:32
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה!
  • 2.
    תרומה 28/02/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
    מעניין ...לחיים טובים
  • 1.
    כתבה מעולה! (ל"ת)
    יורי 28/02/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום

פרנקל רכש  ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום

אדיר בן עמי |


אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.

שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.

לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.

ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום,  וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.

מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.



תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה

העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.