3 מנהלים בפועלים אי.בי.אי מרוויחים יותר ממנכ"ל בנק
שוק החיתום היה מצויין בשנה שעברה - הגאות בשווקים עשתה טוב לחברות החיתום המעטות יחסית שיש בישראל. פועלים אי.בי.אי, בעבר חברת החיתום הגדולה בישראל סבלה בשנים האחרונות מטלטלה משמעותית לאחר שמנהלי החברה והיועצים המובילים שלה פרשו והקימו חברה מתחרה.
למרות הטלטלה, החברה הצליחה לייצב את הספינה כשגייסה את עופר גרינבאום ושי נבו מלאומי פרטנרס (שבתורה עוברת טלטלה בשל עזיבות אלה) לנהל את פעילות החיתום שלה. החברה דיווחה על הכנסות של 63.4 מיליון שקל לעומת הכנסות של כמעט 50 מיליון שקל ב-2018 ורווח תפעולי של 40 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 21.1 מיליון שקל ב-2018. בשורה התחתונה הרוויחה החברה בקצב של 30 מיליון שקל. השאלה - מה יהיה השנה, והאם הקורונה תעצור את שוק החיתום?
החברה רכשה ניירות-ערך במסגרת פעילות החיתום ואלה הניבו לה רווחים בשנה החולפת בהיקף כספי כולל של 7.13 מיליון שקל וזאת לעומת הפסדים של כמעט 4 מיליון שקל בשנת 2018.
שורת הוצאות החברה מגלה שכר משמעותי ששילמה למנהליה, שכר חודשי של 80 אלף שקל לכל אחד מהמנהלים (עופר גרינבאום ושי נבו) אליהם מצטרפים בונוסים על עמידה ביעדים כך שכל אלה ביחד הניבו למנהלים שכר של 3.7 מיליון שקל כ"א (גם היועץ המשפטי של החברה ירון מוזס קיבל שכר זהה) גבוה יותר משכר של מנכ"ל בנק.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה החולפת שילמה החברה ליועצי הנפקות שכר של 3.4 מיליון שקל והוצאות ההנהלה שלה הסתכמו בסה"כ ב-27.6 מיליון שקל שרובו ככולו משמש לתשלום משכורות לבכירי החברה.
יש לציין כי שוק החיתום מאופיין במיעוט של שחקנים אך בתחרות עזה בין אלה שקיימים בשוק. השנה צפויות היו החברות בתחום להציג תוצאות טובות לא פחות מאלה שהציגו ב-2019 בעיקר בשל העובדה כי הפירמות, מעבר לפעילות גיוסי החוב, מנפיקות גם מניות שעמלות המשולמות בגינן גבוהות יותר מאלה שמשולמות על גיוסי חוב. בד"כ פעילות של הנפקת מניות מלווה בחיתום, כלומר התחייבות של החתם לרכוש מניות אם אלה אינן נמכרות בשוק, שמלווה בעמלות נוספות אך מחייב את חברת החיתום לרתק הון לטובת ההנפקות. עם זאת, על רקע הקורונה, השוק יכול להשתנות...
- 6.לא מתחום החיתום 25/02/2020 14:36הגב לתגובה זואל תתבלבלו, אין משמעות לחברת חיתום אם המנהלים לא שם. החברה תהיה שווה לא שליש פחות אלא הרבה פחות מזה. המשקיעים צריכים להגיד תודה שהמנהלים מוכנים לתת להם 2/3 מהרווח ולא לוקחים את הכל
- תודה (ל"ת)אאא 25/02/2020 22:02הגב לתגובה זו
- 5.מני 25/02/2020 11:19הגב לתגובה זולמה לא להשאיר כסף לבעלי המניות? המשקיעים? הרי אותם שכירים לא לוקחים שום סיכון
- 4.אנונימי 25/02/2020 11:17הגב לתגובה זווכי מה זאת חברת חיתום? הון אנושי נטו... לא ישלמו להם יעזבו ויקימו חברה משלהם (ע"ע גולדשמידט)
- מגיב 25/02/2020 18:45הגב לתגובה זווראו איזה פלא גם בלעדיו ידעו לצמוח ולהרוויח, ילכו אלו יבואו אחרים
- 3.ספרטקוס 25/02/2020 11:11הגב לתגובה זוולצאת למלחמה נגד העובדים הסוציאלים, ולהציף דפים של המסכנים ביותר בחברה הישראלית
- 2.מני 25/02/2020 11:10הגב לתגובה זובחברת החיתום
- 1.מגיע להם 25/02/2020 10:48הגב לתגובה זובארהב חתמים לוקחים משכורות של עשרות מיליוני דולרים לשנה לא מיליון שח משכורת ו 2.5 מיליון שח בונוס וזה הצמרת של עולם החיתום המקומי
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 2% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
