בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
בנק מזרחי טפחות 0.05% מדווח על רווח של 1,842 מיליון שקל בשנת 2019, לעומת 1,206 מיליון שקל בשנת 2018 - גידול של 52.7%. הרווח ברבעון הרביעי של השנה: 440 מיליון שקל, לעומת 202 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018 - עליה של 117.8%. ללא השלכות החקירה האמריקאית הסתכם הרווח בשנת 2018 ב-1,647 מיליון שקל וברבעון הרביעי של אותה שנה ב-378 מיליון שקל. עדיין שיפור נאה ב-2019 לעומת שנה קודמת. התשואה להון בשנת 2019: 11.9%. התשואה להון ברבעון הרביעי - 11.5%. אתם יכולים לעשות תשואה כזו להון? ממש לא בטוח. זו תשואה נהדרת שמבטאת את השגשוג של הבנקים בשנים האחרונות על רקע המצב הכלכלי הטוב ועל רקע הדאגה של הפיקוח על הבנקים לאיתנות הבנקים - שמירה על יציבות ואיתנות הבנקים זו שמירה על הרווחים שלהם, על התשואה שלהם להון. הרי מה אלו בנקים - גופים שלוקחים אשראי של פי 10 מההון שלהם ומשיגים עליו תשואה שגבוהה מהריבית שהם משלמים. עסק במהותו מאוד מסוכן, עסק רגיש מאוד לכל פיפס, ועל זה אחראי הפיקוח על הבנקים - למרות המינוף הגדול, הוא דואג ליציבות. במילים אחרות - עסקים מסוכנים מעבירים את הסיכון מהם לציבור בחסות החוק, ובעזרת הרגולטור. במצב כזה, התשואה על ההון מרשימה ככל שתהיה היא סוג של "משחק מכור" ועדיין - גם בין הבנקים הקיימים יש בנקים עם ניהול טוב ויש עם פחות. מזרחי טפחות הוא בין הטובים בשנים האחרונות. על רקע התוצאות, יחלק הבנק דיבידנד של 176 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון הרביעי. היעדים הושגו: הבנק ישיק השנה תוכנית אסטרטגית חדשה בסוף שנת 2016 פרסם הבנק תוכנית אסטרטגית לשנים 2021-2017. מנתוני הדוחות לשנת 2019 עולה כי שנתיים לפני תום התוכנית, עומד הבנק ביעדים שקבע לסוף שנת 2021 - התשואה להון הגיעה בשנת 2019 לשיעור של 11.9%, לעומת יעד של 11.5% בסוף 2021; יחס היעילות הגיע בשנת 2019 ל-54.6%, לעומת יעד אסטרטגי של 55%; נתח השוק של הבנק בישראל באשראי לציבור, נכון לסוף ספטמבר 2019 הגיע ל-20.1% בהשוואה ליעד של 20%, ונתח השוק בפיקדונות הציבור עמד על 17.6% לעומת יעד של 17.5%, בסוף 2021. איך עושים את זה - אלדד פרשר המנכ"ל מסביר את האסטרטגיה - "בניגוד לבנקים האחרים, אנחנו לא מתיימרים להקטין את ההוצאות. אנחנו מגדילים אותן, אבל מגדילים את ההכנסות יותר. הלכנו נגד הזרם, עם מודל של בנקאות היברידית - שילוב של בנקאות אנושית ודיגיטלית, במטרה לקרב את הלקוח לבנקאי ולא להרחיק אותו. כשמביטים הלאה - המיזוג עם איגוד יביא למקפצת מדרגה נוספת". לאור השגת יעדי התוכנית האסטרטגית, הנחה דירקטוריון הבנק את ההנהלה להיערך להכנת תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2021-2025, ולהביאה לאישור הדירקטוריון כבר במהלך הרבעון השלישי של שנת 2020. היערכות ליישום עסקת אגוד הבנק הקים מספר צוותים המכינים תכניות אופרטיביות ליישום המיזוג, על כל היבטיו. הנהלת הבנק מסבירה כי לכשיושלם, יגביר המיזוג באופן משמעותי הן את כושר התחרות של הבנק הממוזג והן את רמת התחרות במערכת הבנקאית, ויהווה אחד ממנועי הצמיחה של התוכנית האסטרטגית הבאה. המשך הרחבת הפריסה הסניפית מזרחי טפחות בניגוד למגמה הרווחת במערכת הבנקאית של סגירת סניפים וצמצום השירות האנושי והפרונטלי, ממשיך להרחיב את הפריסה הסניפית שלו. בשנת 2019 פתחה קבוצת מזרחי-טפחות 5 סניפים חדשים ובסך הכול מחזיקה הקבוצה ב-198 סניפים, ובהם 53 סניפים של בנק יהב. אלדד פרשר, מנכ"ל הבנק אשר הודיע על כוונתו לפרוש לפני ימים ספורים אמר על רקע התוצאות: "התוצאות לשנת 2019 משקפות נתוני שיא וצמיחה בקצב מהיר מהמתוכנן; הבנק ישיק השנה תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2021-2025 "התוצאות הכספיות לשנת 2019 משקפות הגעה לשיאים חדשים במגוון הנושאים והפרמטרים המרכזיים של פעילות הבנק, תוך התרחבות מואצת וצמיחה בקצב מהיר אף מהתוכניות שלנו. הודות לכך, הצלחנו להקדים בשנתיים את לוחות הזמנים של התוכנית האסטרטגית הנוכחית, שיצאה לדרך בשנת 2017, ולהגיע כבר כיום ליעדים שהצבנו לעצמנו לסוף שנת 2021. "הדוח הכספי לשנת 2019 משקף נתוני שיא בהכנסות בכלל - 7,306 מיליון שקל, בהכנסות המימון מפעילות שוטפת בפרט – 5,466 מיליון שקל. עליה נוספת נרשמה בנתחי השוק של קבוצת הבנק בישראל, ביחס לארבע הקבוצות הבנקאיות הגדולות: באשראי לציבור מחזיק מזרחי-טפחות ב-20.1% מהפעילות בתחום, ובפיקדונות הציבור עומד חלקה של קבוצת הבנק על 17.6%. הישגים אלה הם תוצאה של צמיחה מתמשכת ועקבית לכל אורך תקופת התוכנית האסטרטגית. "לתפיסתי, בנקודת זמן משמעותית שכזו, נכון להעביר את ההובלה למנכ"ל אחר, שיישם, יחד עם אלפי המנהלים והעובדים המעולים שלנו, את התוכנית החדשה שתתווה את המשך נתיב ההתפתחות של הבנק לשנים הבאות. לכן, הודעתי בימים אלה על כוונתי לפרוש מהבנק בחודשים הקרובים, וזאת לאחר כשבע שנים בתפקיד המנהל הכללי. "תפיסת השירות המבודלת של מזרחי-טפחות ממשיכה להניב פירות ולהוות גורם מרכזי בהצלחת הבנק בקרב לקוחות קיימים וחדשים כאחד. על חוות דעתם של לקוחות מזרחי-טפחות מן השירות שלו הם זוכים בבנק, ניתן ללמוד משני סקרים אובייקטיביים שביצע בנק ישראל ב-2019, שבהם נבדקה מידת שביעות הרצון של לקוחות הבנקים מקרב משקי הבית והעסקים הקטנים. בשני הסקרים הגיע מזרחי-טפחות למקום הראשון בשביעות הרצון מהבנק בכלל ומהשירות בסניפים בפרט, וכן בנכונות של לקוחותיו להמליץ עליו בפני אחרים. מעגל הלקוחות שלנו המשיך לגדול גם אשתקד, עם הצטרפותם של עשרות אלפי לקוחות חדשים".
- 5.דני 18/06/2020 00:07הגב לתגובה זוגועל נפש כספי האזרחים מגיעים לבנקים שעושים מיליארדים על חשבון צרכני אשראי שלא מסוגלים לסגור את החודש המהפכה הבאה תיהיה אכזרית
- 4.הכל בזכות פרסומת שאנשים לא בודקים מתחרים ללא הפרסומת (ל"ת)ארי 25/02/2020 13:16הגב לתגובה זו
- 3.אלי 25/02/2020 12:38הגב לתגובה זופשוט נתנו לכם את הצרכן הישראלי על מגש של כסף ואתם, 4 הבנקים הגדולים חוגגים לכאורה על הציבור והכל בחסות המנהיג הגדול לכאורה! שמדבר גבוהה גבוהה על שוק חופשי קפיטלסטי, בינתיים בכל תחום יש אוליגפול או מונפול. מתי נתעורר ממאחז העיניים של השלטון!?
- 2.ג'ק 25/02/2020 10:38הגב לתגובה זוביבי קח דוגמא . צריך לדעת לפרוש בזמן . אם היית מתנהל כך לא היית מגיע לבתי משפט ואולי גם לא לבתי סוהר .
- 1.שמעון 25/02/2020 09:44הגב לתגובה זויחס משפיל לנכים אצלהם נכה הוא חצי בן אדם לא מוכנים לתת יחס שווה כמו לכולם
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
