הנה סיפור מעניין. כשבאו לשליט סין ואבי המהפכה הקומוניסטית במדינה, מאו דזה דונג, ושאלו אותו מה דעתו על השפעת המהפכה הצרפתית שהתרחשה כ-150 שנה לפני כן על העם הצרפתי – התשובה שלו הייתה פשוטה ומתחכמת: "מוקדם מדי כדי לדעת", אמר אחד מהשליטים הכי אכזריים בהיסטוריה.

בין אם הסיפור נכון או לא, מוסר ההשכל שלו חשוב. אנחנו לא תמיד מודעים להשפעות של תהליכים משמעותיים, גם הרבה אחרי שהם קורים. כמו אבן שזורקים לאגם, האדוות, או האפקטים, נמשכים ונמשכים. כך גם במקרה של המהפכות התעשייתיות, שכבר 250 שנה משנות את הציביליזציה שבה אנו חיים ומשנות סדרי עולם בחיי האדם – שינויים שלעיתים אנחנו כלל לא מרגישים בהם.

דוגמה מצוינת הוא תחום הבריאות והרפואה, שעבר שדרוג משמעותי ב-120 שנה האחרונות. כתוצאה מאותו מהפך, למשל, הוצאו תעשיות מזהמות ממרכזי ערים לאחר ההבנה שמבחינת עלות-תועלת, המפעלים המזהמים מייצרים יותר נזק מאשר תועלת לציבור, כשהם ממוקמים בלב אוכלוסייה אזרחית. המעבר הנוכחי של העולם לאנרגיות מתחדשות, הוא רק שלב נוסף בתהליך זה.

על 4 מהפכות תעשייתיות דיברה התורה

את המהפכה התעשייתית הראשונה אפשר למקם בסביבות 1765, כשהחל תהליך המכאניזציה, כלומר מיכון, כשמכונות רבות האיצו את היכולת לייצר מוצרים, שעד אותו הרגע נעשו בעיקר בעבודת יד. המהפכה לא רק השפיעה על תהליך הייצור. היו לה השפעות נוספות, כמו תהליך עיור מואץ, לאחר שיותר ויותר אנשים שחיו בכפר או בספר, עברו לערים כדי למצוא עבודה. גם זכויות אדם הושפעו מהתהליך ומעגלי ההשפעה הם עצומים.

• ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
• איך בונים את הבית שתמיד רציתם מבלי להיתקע בבירוקרטיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדרך היו עוד כמה מהפכות תעשייתיות. השנייה התרחשה כעבור 100 שנה, עם כניסת מקורות האנרגיה של חשמל, נפט וגז, שאפשרו למכונות בעצם לעבוד 24 שעות ללא הפסקה. השלישית הייתה הכניסה של האנרגיה הגרעינית ב-1969, שהובילה גם להתחזקותו של האינטרנט והטלקומוניקציה.

אבל היו עוד כמה מיני מהפכות בדרך, כמו לדוגמה מהפכת השינוע, עם המצאת המכולות. תחשבו איך נראה הסחר הגלובלי לפני ואחרי ותבינו את השינוי המהותי בעצמכם. המכולות מאפשרות אחסון זול ויעיל, כמו גם העמסה והורדה מספינות – מה ששידרג את כל מערך השינוע הגלובלי, המבוסס בכ-90% על אוניות משא.

כיום, לפי מומחים בתחום, אנחנו נמצאים בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית. תעשיה 4.0. או בשם המקצועי IIoT. האינטרנט התעשייתי של הדברים. תעשיה 4.0 זהו מושג שנולד בגרמניה וכבר משנה את שרשרת הייצור של חברות ענק.

• בגיל 95 וורן באפט מעביר את המושכות - עידן חדש בברקשייר האת’ווי
• איטורו עקפה את הציפיות ומכריזה על בייבאק - המניה מזנקת ב־7%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

המשמעות שלו מאוד פשוטה. באמצעות בינה מלאכותית (AI), מכונות בתוך מפעלים יכולות לשוחח האחת עם השנייה, לדווח על בעיות בשרשרת הייצור, להפיק מידע רב ולייעל את כל התהליך באופן מתמיד. יותר מזה, תדמיינו שבעתיד מפעל באפריקה יוכל לשוחח בעצמו עם מפעל בסין. המשמעויות של זה הן עצומות לשרשרת הייצור העולמית ויביאו לעוד שינויים רבים בתחום בשנים הקרובות.

הכירו את וולפגנג לייטנר - האיש ששווה 1.5 מיליארד דולר

סיפור חייו של וולפגנג לייטנר, איל תעשיה אוסטרי, הוא מעניין מאוד. מאוד. אבל הוא לא אוהב לדבר עליו. לרוב, הוא לא אוהב לדבר בכלל – ובמיוחד לא עם התקשורת. אנשים שמכירים אותו, אומרים שביום יום קשה להוציא ממנו חיוך ולרוב יש לו סף נמוך מאוד ל"בולשיט".

אוסטרי בכל מובן המילה. זה בסדר. במיוחד כשההון שלו מוערך בכ-1.5 מיליארד דולר, כשהוא בעל השליטה, הנשיא והמנכ"ל של אנדריץ (סימול: ANDR.VI) – חברה שאביו עבד בה כפועל במשך 3 עשורים.

אנדריץ היא ענק תעשייתי בקנה מידה גלובלי, שזרועותיה שלוחות בסקטורים רבים – אפילו רבים מדי. לפי האתר שלהם הם מספקים מוצרים לתעשיות האלומיניום, האדריכלות, הרכב, פלדה פחמנית, כימיקלים, התפלה, תעשיית המזון, אנרגיות מתחדשות, טקסטיל, כרייה ועוד ועוד – בקיצור, הבנתם את הרעיון.

החברה, שנוסדה ב-1852, מעסיקה כ-30,000 אלף עובדים ברחבי העולם, כשהנכסים שלה מוערכים בכ-7.1 מיליארד דולר וההכנסות שלה נאמדות ב-6.8 מיליארד דולר. בקיצור, גוליית.

מטה אנדריץ באוסטריה. קרדיט: Behrendt und Rausch; © ANDRITZ

אבל אנדריץ זה לא הכובע הכלכלי היחיד של לייטנר. הוא יושב בדירקטוריונים של כמה תאגידים אירופאים בתחום התרופות והמזון, והוא גם בין מקימי חברת אוטוריו הישראלית – שבה הוא מכהן כיו"ר הדירקטוריון – שמטרתה לייצר הגנות סייבר למפעלים תעשייתיים ושימוש בדאטה לייעול הפיריון באותם המפעלים.

האמת שעל פניו הוא אדם מאוד נחמד, מאוד מעורה וטכנולוג מושבע, שסבור שאין גבול לאן שהטכנולוגיה יכולה לקחת אותנו. אחת לכמה חודשים הוא מגיע לארץ, למרות שהוא לא אוהב את מזג האוויר בכלל. חם לו מדי. אבל זה לא מה שמעניין אותו.

בימים אלה ממש הוא נמצא כאן, בשביל כנס Industry 4.0, שמארגן Start-up Nation Israel – שנחשב לארגון שמאגד את מרבית הסטארט-אפים בישראל, כ-7,000 במספר – יחד עם קרן הון הסיכון של Grove וחברת הייעוץ הבינלאומית Deloitte. הכנס עצמו נחשב לאחד הגדולים בעולם בתחומו ומושך לכאן בכירים מהתעשייה העולמית, בהם ענקי תעשיה כמו AB Inbev, סימנס והונדה העולמית.

בראיון בלעדי לעיתונות הכלכלית בישראל, לייטנר מספר על תעשייה 4.0, על היתרונות של הטכנולוגיה הישראלית, על משבר הקורונה ושרשרת הייצור העולמית וגם איך הוא משקיע בחברות. את הרוב, אגב, הוא עשה בחצי חיוך. הוא בא גם לקדם את החברה הישראלית שבראשה הוא עומד, אבל נוותר לו על זה.

בוא נדבר על תעשייה 4.0

"יש כאלה שקוראים לזה מהפכה, קודם כל, לדעתי זו אבולוציה. יכול להיות שזה מייצר דיסרפשן, אבל זה תהליך שהחל כבר לפני שנים, כשההתקדמות לעיתים הייתה איטית ובשנים האחרונות קצת יותר מהיר, בשל האינטרנט ובינה מלאכותית שהאיצו את התהליך.

איך ההשפעות של זה באות לידי ביטוי על התעשייה?

"זה הופך את תהליך הייצור להרבה יותר יעיל מבחינת משאבים והיכולת לייצר מפעלים ברי קיימא, אני לא רואה אף גורם שלילי..."

לייטנר מתעשת ומתקן את עצמו במהירות. "סליחה, יש נגטיב אחד, אם כמובן מישהו יעשה האקינג למכונות, זה יכול לייצר בעיות קשות מאוד לשרשרת הייצור. זה הפוטנציאל הנגאטיבי. אנחנו מודעים לממד הסיכון, בגלל זה פתחנו את אוטוריו הישראלית, אבל במשך תקופה ארוכה מכונות היו חסרות הגנה והיה, ועדיין, קל לייצר נזק עצום – כמו לדוגמה, תדמיין מה יקרה אם יפרצו לתחנת כוח גרעינית.

"החיבוריות יכולה לייצר הרבה תועלות אבל גם הרבה סיכונים. לכל אחד יש על המחשב אנטי וירוס, אבל במציאות מכונות הן חסרות הגנה, כך שזה מאוד קל לחדור ולייצר נזק עצום. כך שחשוב שהחיבוריות תהיה טובה, אבל למזער את הנזק האפשרי".

אם כל מכונה יכולה לדבר עם כל מכונה, בסוף מפעלים יוכלו לדבר עם מפעלים...

"נכון, אבל חייבים לייצר סדר. כי אם כל מכונה מדברת עם כל מכונה, יהיה חוסר סדר עצום וזו לא תהיה חברה אפקטיבית – בדיוק כמו שקורה אם כל עובד בחברה מדבר כל הזמן עם כל העובדים האחרים.

"התשתית הזו היא כלי שצריך להשתמש בו והכלי עצמו חסר ערך ללא כיוון ברור. מה שכולם עושים זה לבדוק איך אפשר ליישם את זה בצורה מיטבית, יש דרכים רבות לעשות את זה – כל חברה והדרך שלה".

אתה אומר שהגורם האנושי לא ייעלם כל כך מהר מהתעשייה

"צודק. התהליך יביא לצמצום בכוח אדם, אבל זה לא יעלים אותו לגמרי. באנדריץ אנחנו מפתחים טחנה אוטונומית. כרגע היא לא אוטונומית לגמרי, אבל עכשיו אנחנו מפתחים את זה הלאה, מה שאנחנו עושים זה משתמשים ב-AI כדי לפתח תוכנות שיתריעו בפני המפעילים על סטיות בתהליך וימליצו למפעיל מה לעשות.

"לאט לאט המכונה תקבל יותר ויותר החלטות, כשבסוף נגיע למצב שבו רוב ההחלטות יבוצעו על ידי המכונות עצמן. אבל אולטימטיבית בסוף ההחלטה תישאר בידי בני אדם שמפעילים את המכונה מלמעלה. מה שכן, זה שכוח האדם יהיה חשוף להרבה יותר דאטה והתהליכים הפנימיים יעברו ייעול מתמיד. התפקיד של האדם יהיה לבצע בעיקר בדיקות איכות".

איך אתה מיישם את המהפכה במפעלים שלך?

"אני מאמין שהדומיין הזה והיכולות שלנו בתחום ואיך שהמפעלים והמכונות עובדים, נוכל לנצח בתחרות נגד המתחרים. אבל זו תחרות טובה, כי עלינו ללמוד את התחום ולנצל את הטכנולוגיות, כדי להכניס ערך ללקוחותינו. עבורינו, אנחנו רוצים שהמערך יפעל מרמת המכונה, עד רמת המפעל כולו".

אילו מדינות מובילות בתחום ואיפה אתה ממקם את ישראל?

"התעשייה במרכז אירופה מובילה את התחום, אבל מה שמעניין בישראל זה שאתם מגיעים ליכולות טכנולוגיות שהן מאוד מוצלחות, היכולת היזמית שלכם וגם היכולת לייצר אקוסיסטם יזמי, שמשלבת רגולטורים והון סיכון. כשהגעתי לכאן לראשונה נורא התרשמתי מהיכולת הזו ויישמנו חלק מהתהליכים האלה לתוך המפעלים שלי. גם האגרסיביות להחדרת שוק ולבנות מודלים כלכליים מעורר את האנשים אצלנו. זה מאוד טוב לעשות עסקים בישראל. בחברה שלי אנחנו מאמינים בחדשנות פנימית ובחדשנות חיצונית".

איך לחפש השקעה מתאימה והשפעות הקורונה

"כפועל יוצא מתפקידו, לייטנר השקיע הרבה מעבר למיליארד דולר על חברות במגוון תחומים - תמיד, לטענתו, כדי להעניק לו יתרון תחרותי. ב-2018 ביצע את אחת הרכישות הגדולות של אנדריץ, כשרכש את חברת קסיריום טכנולוגיות בתמורה ל-833 מיליון דולר. בנוסף, הוא מומחה לשרשרת הייצור העולמית, כשרק 10% מעובדיו ממוקמים באוסטריה והיתר במפעלים ברחבי העולם".

אתה משקיע מאוד גדול, מה אתה מחפש בהשקעות?

"אני תמיד משקיע בתחומים שיש לי בהם הבנה מוקדמת. צריך גם שיהיה מדובר בחברות שנמצאות בתנועה מתמדת. במהלך השנים שאני בחברה רכשנו קרוב ל-80 חברות, כשחוץ ממקרה אחד, לא מכרנו אף חברה אחרת.

"אני גם אף פעם לא רוכש מתחרות שלי, כי זה מייצר חפיפה במוצרים ומקשה על סינרגיה. תמיד אנחנו מחפשים חברות שישלימו את המערך שלנו וייתנו לנו יתרון תחרותי. המטרה תמיד הייתה להפוך לספק מושלם יותר עבור לקוחותינו וכך המוצרים שלנו הופכים לחזקים יותר".

איך ישפיע וירוס הקורונה על שרשרת הייצור העולמית?

"הממשלה בסין עשתה מעשים מרשימים ופרו אקטיביים בטיפול בנגיף. אבל יהיו השלכות משמעותיות בשל גודל הכלכלה הסינית והיותה חלק משמעותי מהתמ"ג העולמי ב-15 שנים האחרונות. לדעתי זה לא יימשך זמן רב.

"אני מאמין שסין תתאושש בזמן הקרוב, אולי לא בשבוע הבא, אבל בקרוב. המצב שם מורכב, כשהצרכן הסיני תקוע בבית ולמעשה, פרט לאוכל, הם הפסיקו לקנות. זה ישפיע על הביקוש בחצי הראשון.

"בסך הכול אני מאמין שתהיה שנה חלשה יותר מבחינה כלכלית, יכול להיות שזה יקרין גם על המחצית השנייה של השנה. אבל באופן כללי, מדובר בשיהוק בשרשרת הייצור העולמי, זה לא ישנה את התמונה הכוללת בטווח הארוך, הכלכלה הגלובלית כיום זה מצב של WIN-WIN, כי גם המדינות המפותחות וגם המתפתחות מרוויחות מהמצב. בטווח הקצר, לדעתי השוק מתייחס לווירוס בהערכת חסר, אבל זה יתאזן עד סוף השנה".

לדעתך המצב החדש יביא לשינוי מהותי ולגיוון בשרשרת הייצור?

"השינוי כבר קורה בלי קשר. תמיד צריך לדאוג לגיוון בשרשרת הייצור, אסור שיהיה רק ספק אחד, צריך לדאוג שיהיו 2 או 3 ספקים. הדבר השני במשוואה הזו זו העלייה ברמת החיים בסין, שהפכה את הייצור במדינה ליקר יותר. כיום ההבדל בין סין למדינות אחרות הוא לא משמעותי, כשהעלויות של השינוע הן פחות משמעותיות. בגלל זה הרבה מפעלים עוברים לדוגמה למזרח אירופה, בגלל הקירבה הגיאוגרפית לשוק הצרכנים".

האם יש נקודה קצה שנגיע אליה מבחינה טכנולוגית בתחום ה-IIoT?