נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.25% בהתאם לצפי בשוק

התפרצות? נגיף הקורונה בסין משרה אי ודאות באשר לפעילות הכלכלית העתידית בעולם ובישראל - להערכת בנק ישראל לא צפויה השפעה מקרו-כלכלית משמעותית בישראל
ערן סוקול | (9)

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25% ובהתאם לצפי האנליסטים. בבנק ישראל מציינים כי התפרצות​ נגיף הקורונה בסין משרה אי ודאות באשר לפעילות הכלכלית העתידית בעולם ובישראל, אך מעריכים כי לא צפויה השפעה מקרו-כלכלית משמעותית בישראל.

משבר הקורונה - לא צפויה השפעה משמעותית על ישראל

הנתונים האחרונים שהתפרסמו אודות הפעילות הכלכלית העולמית מצביעים על צמיחה נמוכה באירופה ושלילית ביפן, בעוד ארה"ב בולטת לטובה. בתחזיות הצמיחה העולמית לשנת 2020 נרשם עידכון קל כלפי מטה, וההאטה בסחר העולמי נמשכת.

התפרצות​ נגיף הקורונה בסין משרה אי ודאות באשר לפעילות הכלכלית העתידית בעולם ובישראל, ולהשפעות על האינפלציה ועל השווקים הפיננסיים. תרחיש הבסיס המנחה את ההערכות של מרבית המוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא שהתפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים, וההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת. להערכת בנק ישראל בתרחיש זה לא צפויה השפעה מקרו כלכלית משמעותית בישראל.

עם זאת, מציינםי בנק ישראל כי במידה והמשבר יתארך ויזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם ידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר. "בתרחיש כזה, עומד לרשות הוועדה מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית", מציינים בבנק.

הטון לגבי תוואי הריבית בהמשך נותר זהה

הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה.

כמו-כן, הוועדה נוקטת באמצעים נוספים על מנת להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית (כגון רכישות דולרים - ע.ס).

האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה, השקל מתחזק

מדד ינואר היה  נמוך מהצפוי, האינפלציה השנתית נותרה ברמה של 0.3%, וגם קצב האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות נותר נמוך. התמתנות האינפלציה מושפעת במידה רבה מייסוף השקל. ייתכן שבחודשים הקרובים האינפלציה תהיה שלילית, אך היא צפויה לשוב ולעלות לקרבת הגבול התחתון של היעד במחצית השנייה של השנה.

מאז החלטת הריבית התחזק השקל בכ-3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, התפתחות הממשיכה להקשות על  חזרת האינפלציה ליעד.

מדינה בהמתנה

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כריש 26/02/2020 00:46
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הגרוע בתולדות ישראל גם חדל אישים לא מבין שווקים מנותק מהמציאות פשוט דחליל הפד הולך להוריד ריבית פה המטבע החזק בעולם שלבסוף ישפיע על הצמיחה פישר עם הפרשי ריבית לרעתו העלה את הדולר ל4סתום טיפש או אטום הדביל הזה
  • 7.
    בושה של נגיד 25/02/2020 04:42
    הגב לתגובה זו
    הוא חייב להוריד ריבית בגלל שהמדד השנתי קרוב לאפס
  • 6.
    לויס 24/02/2020 21:55
    הגב לתגובה זו
    זה הכותרת של המחר
  • 5.
    שי.ע 24/02/2020 20:38
    הגב לתגובה זו
    אבל בשביל מה הוא מקבל כל כך הרבה?
  • 4.
    למה לאחזיר את האינפלציה ליעד? (ל"ת)
    Q 24/02/2020 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הנגיד הגרוע ביותר בכל הזמנים (ל"ת)
    נגיד גרוע 24/02/2020 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 24/02/2020 16:45
    הגב לתגובה זו
    שעושה הכל אבל הכל כדי לחזק את השקל הנגיד משרת את ביבי ולא את המשק מחזק את השקל כדי להבטיח את בחירת ביבי הפושע
  • פרצוף של קוקסינל (ל"ת)
    יצור מעוות 24/02/2020 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היה צריך להגיב למשבר הקורונה בהורדת ריבית (ל"ת)
    נגיד אומלל ופחדן 24/02/2020 16:24
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?