דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג
צילום: getty images, Artyom Ivanov

המועד האחרון מתקרב: האם טראמפ יטיל מכסים חדשים על סין?

המועד האחרון של ממשל טראמפ מתקרב בצעדי ענק, ובעוד שרוב האסטרטגים צופים דחייה נוספת בזמן שהשיחות נמשכות, הם לא שוללים כי הבלתי צפוי יקרה ב-15 בדצמבר
נועם בראל | (4)
נושאים בכתבה טראמפ

המועד האחרון של ממשל טראמפ להטלת מכסים חדשים על סין מתקרב בצעדי ענק. ובעוד שרוב האסטרטגים צופים דחייה נוספת בזמן שהשיחות בין המעצמות נמשכות, הם לא שוללים כי הבלתי צפוי יקרה ב-15 בדצמבר.

"זה הדבר שהכי מעסיק אותנו בחדר המסחר. אני לא חושב שטראמפ הולך להטיל את המכסים. לדעתי הם ימצאו סיבה לדחות אותם", אמר ג'יימס פולסן, אסטרטג השקעות ראשי בקבוצת לוטולד. אך הוסיף כי אופיו הבלתי ניתן לחיזוי של הנשיא דונלד טראמפ גורם לכך שאי אפשר באמת לדעת מה יקרה ככל שמתקרב המועד האחרון. "אי אפשר אף פעם להיות בטוח איתו. לא רק במכסים. זה יכול להיות כל דבר" אמר פולסן.

בשבוע האחרון אמר טראמפ כי יטיל מכסים חדשים על ברזיל, ארגנטינה וצרפת וזעזע את השווקים כשאמר שהוא יכול לחכות עד לאחר הבחירות עם עסקת הסחר עם סין. לאחר שהגדיר את עצמו  כ"איש המכסים", הזכיר טראמפ לשווקים כי הוא רואה במכסים דרך להשיג כל מה שהוא רוצה מהצד השני, וכך הבהיר גם למשקיעים כי סאגת המכסים עשויה לקחת עוד הרבה מאוד זמן.

הטלת מכסים במידה ואכן תתרחש צפויה להיות האירוע המהותי ביותר לשווקים בשבוע הקרוב, שבמהלכו תתקבל גם החלטת ריבית של הפד ביום רביעי ובחירות בריטניה שעשויות לקבוע את מסלול הברקזיט. אם לא תהיה עסקה עם סין, הדבר יכול להיות הרסני עבור שוק המניות.

על פי התחזיות, בכירי הפד לא צפויים לשנות את הריבית, אך סביר להניח שהם ידונו אם הם מאמינים שפעולות הריפו שלהם להניע נזילות בשוק המימון לטווח הקצר עוברות בצורה חלקה לקראת סוף השנה.

מדברים, אבל אין עסקה

נכון להיום, הבית הלבן לא נראה קרוב יותר להסכם עם סין, אף כי גורמים רשמיים טוענים כי השיחות מתקדמות. בחודש אוגוסט אמר טראמפ כי במידה ולא תהיה עסקה, ה-15 בדצמבר הוא המועד האחרון ולאחריו יגיע גל מכסים חדש על סחורות סיניות בהיקף של  156 מיליארד דולר, כולל טלפונים סלולריים, צעצועים ומחשבים.

דן קליפטון, ראש מחקרי מדיניות באסטרטגאס, אמר כי נראה קיימת הסתברות נמוכה שתהיה עסקה בשבוע הקרוב. "מה שהשוק מתמקד בו כרגע הוא האם יהיו מכסים שייכנסו לתוקף ב-15 בדצמבר, או לא" אמר קליפטון והוסיף, "זה נראה שכדאי להתכונן להטלה של מכסים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חנן 09/12/2019 15:16
    הגב לתגובה זו
    ההתנהלות הבלתי צפויה קשורה לאגו המנופח של קראמפ , רק אני אחליט , איך שאני רוצה , ומתי שאני רוצה . ההתנהלות הזאת כנראה טובה לעיתים לעסקים .
  • 2.
    חסר כל משמעות כל עוד הפד מזרים כספים ללא הפוגה לשוק . (ל"ת)
    מבחינת השווקים ... 09/12/2019 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלב נובח לא נושך (ל"ת)
    הוא לא יעשה כלום 09/12/2019 09:18
    הגב לתגובה זו
  • דור 09/12/2019 10:49
    הגב לתגובה זו
    הסגלגל?עוד נביא בשקל וחצי...האמת היא שאף אחד לא יודע הייתי מקצין ואומר שהנשיא בעצמו לא יודע מה הוא יעשה בדדליין...
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?