ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו

על פי ההמלצות, תינתן לבתי ההשקעות האפשרות לטפל בהעברת תיקי ני"ע מהבנקים, ינתנו הקלות לפתיחת חשבונות מסחר דרך האינטרנט ובביצוע הליכי זיהוי הלקוח. בנוסף, תקודם חקיקה שתאפשר השוואת עמלות מסחר בני"ע בקלות
ערן סוקול |

צוות משותף של רשות התחרות ורשות ניירות ערך פרסם היום את המלצותיו בנוגע לעידוד התחרות בשוק הברוקראז' – שירותי מסחר בניירות ערך. על פי ההמלצות, בין היתר, תינתן לבתי ההשקעות האפשרות לטפל בהעברת תיקי ניירות הערך מהבנקים, ינתנו הקלות לפתיחת חשבונות מסחר דרך האינטרנט, מתן הקלות בביצוע הליכי זיהוי הלקוח וקידום חקיקה שתאפשר השוואת עמלות מסחר בני"ע בקלות.

על פי הדיווח, הצוות מצא כי 97% מהלקוחות הפרטיים הסוחרים בניירות ערך מעדיפים לעשות זאת באמצעות הבנקים, על אף שעמלות הבנקים במרבית המקרים גבוהות יותר מאלו שמציעים חברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים), המספקים שירותי מסחר בניירות ערך (ברוקרים). 

אז למה הציבור סוחר דרך הבנקים?

בין הגורמים המרכזיים לתופעה זו, הוזכרה הנטייה של לקוחות הבנקים לבצע מסחר בני"ע בבנק בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם (נוחות), בנוסף לכך שהבנקים נתפסים כיציבים יותר ביחס לבתי ההשקעות. 

בנוסף, בעוד הבנקים מספקים שירותי ייעוץ השקעות, בתי ההשקעות יכולים על פי חוק לספק רק שיווק השקעות (שירות כמעט זהה במהותו), אולם לרוב, בתי ההשקעות אינם מציעים את השירות.

גורמים מרכזיים נוספים הינם, פריסת סניפים מצומצמת (יחסית לבנקים) של בתי ההשקעות, מתן הנחות משמעותיות בעמלות ללקוחות שמבקשים לעזוב את הבנק לטובת בתי השקעות וקושי בהשוואת העמלות אשר גובים הגופים השונים בשוק.

המלצות להגברת התחרות בטווח הקצר

השלמת חקיקת חוק ברוקר דילר – בימים אלה רשות ניירות ערך מקדמת יחד עם משרד האוצר חקיקה אשר נועדה להגביר את ההגנה על ציבור המשקיעים ומתוך כך להגביר את אמון הציבור בפעילות זו.

מתן אפשרות לגוף הקולט להעביר את תיק ניירות הערך – הטיפול בכל ההיבטים הקשורים להעברת חשבונות הלקוח מהספק הנוכחי שלו אל הגוף אליו הוא מעונין לעבור יתבצע על ידי הגוף הקולט, תוך חיוב הגוף המעביר במסגרת זמנים ברורה להעברת החשבון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקלה על פתיחת חשבון ניירות ערך באופן מקוון – אפשרות להקל על חברי בורסה שאינם בנקים בעת פתיחת החשבון באמצעות ביצוע תהליכי "הכר את הלקוח" באופן מקוון, תוך הסתמכות על אמצעי זיהוי, כגון: חתימה דיגיטלית, שיחת ועידה מצולמת, העברה בנקאית מחשבון המקור ואמצעים נוספים.

שיפור המערכת הסגורה והליך העברת פעילות חשבון הלקוח – המערכת הסגורה מאפשרת לחש"בים לפתוח חשבון  תוך מתן פטורים מביצוע הליכי זיהוי ואימות פרטי הלקוח שנעשו כבר בחשבון מקור ובתנאי שהכספים וניירות הערך מועברים רק אליו וממנו.

שינויים נוספים במערכת הסגורה עשויים להקל על הליך המעבר של לקוחות בין הבנקים לחש"בים ובין החש"בים לבין עצמם. שינויים אלה כוללים: הסדרת המידע המועבר לגוף הפיננסי אליו מבוצעת העברה בנקאית, באופן שיכלול מידע מלא על זהות המעביר; מתן האפשרות גם לבנקים לפתוח חשבונות במערכת זו; והרחבת המקרים בהם ניתן לעשות שימוש במערכת, כמו העברת חשבון שנפתח במערכת זו בין גופים שונים.

בנקאות פתוחה – קידום חקיקה שמיישמת את המלצות ועדת שטרום לעניין זה (API), במטרה להקל על ציבור הלקוחות בביצוע השוואת מחירים ובבדיקת כדאיות מעבר לגורם מתחרה.

המלצות להגברת התחרות בטווח הארוך

סכמת פיצויים ללקוחות – הקמת צוות בין-משרדי לצורך בחינת הקמתה של קרן ביטוח שיתופית אשר תעניק ביטוח למשקיעים במקרים של הונאה או רשלנות בתחום שירותי המסחר. הקמתה צפויה להגביר את יציבות המערכת הפיננסית, כמו גם את תחושת הביטחון בקרב המשקיעים שיעשו שימוש בשירותי המסחר של חברי הבורסה שאינם בנקים.

הנפקת אמצעי תשלום – מתן היתר לחברי הבורסה שאינם בנקים להנפיק אמצעי תשלום ישירות מחשבון המסחר של הלקוח. היתר ההנפקה ייתר את הצורך בהעברות כספים לחשבון הבנק של הלקוח לצורך שימוש בהם, ויקל על התנהלותו הפיננסית של הלקוח.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "יישום ההמלצות בטווח הקצר, יחד עם הרגולטורים הרלוונטיים, יאפשר את הסרת החסמים שכיום מגבילים את הציבור מקבלת שירותי מסחר בניירות ערך איכותיים, זמינים ובמחירים תחרותיים. לצד השחקנים הקיימים, אנו מעודדים שחקנים נוספים מתחום הפינטק להצטרף לשוק ולהגביר את התחרות בכלים טכנולוגיים מתקדמים אשר בוודאי יעניקו לציבור שירות יעיל, נגיש וזול יותר ביחס לקיים היום".

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין: "הרשות פועלת מזה שנים לקידום התחרות בתחום הפיננסי באמצעות פירוק סל השירותים הבנקאיים לשירותים נפרדים, שבכל אחד מהם יכולים לפעול גורמים חוץ בנקאיים ולהציב תחרות משמעותית לבנקים. עבודת המחקר בשוק הברוקראז' ומסקנות הדו"ח בעקבותיו הם צעד נוסף בכיוון זה. אימוץ ההמלצות יאפשר ללקוחות לצרוך שירותי קנייה ומכירה של ניירות ערך והחזקתם באמצעות גורמים שאינם בנקים ויאפשר לכל צרכן בישראל ליהנות מעמלות נמוכות יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.