אדוארדו אלשטיין
צילום: סיון פרג'

אלשטיין מבקש זמן מבעלי האג"ח: "מקווה שנגיע להסכמות"

אי.די.בי נמצאת בסביבה של חדלות פירעון, עם ערך נכסי שלילי, אבל יש לה כמה שפנים בכובע. אלשטיין בהתייחסות לחלק מהשאלות הבוערות ביותר
ערן סוקול | (7)

האם אי.די.בי בדרך להסדר חוב שני? מחר יבחרו מחזיקי החוב אם להתקדם לעבר הסדר חוב, או לספק לחברה זמן.

אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין, נמצאת בגירעון של מעל 440 מיליון שקל ויש לה ערך נכסי נקי שלילי משמעותי. המספרים האלו מלמדים על מצוקה מאזנית ובמקביל עלולה להיות כבר בקרוב מצוקה תזרימית - חוסר יכולת לשלם את החוב. במילים אחרות, החברה עמוק במצב של חדלות פירעון (לכתבה המלאה). אז האם הדרך הטובה ביותר היא ללכת להסדר?

בתגובה למצב החברה, מפרסם היום אלשטיין התייחסות לחלק מהשאלות הבוערות ביותר. להלן דבריו של אלשטיין:

דרישת חלק מבעלי האג״ח לביצוע הזרמות נוספות

אנחנו מאמינים שיש לנו פתרונות טובים לניהול נכון יותר של האתגרים העומדים בפנינו. לצערי במקביל, למציאת פתרונות, בעלי עניין מסוימים פועלים בצורה מכוונת ליצירת אקלים נגטיבי על מנת לקדם אינטרסים צרים וזרים שלהם. הם חייבים להבין שהם לא פוגעים רק בנו אלא גם בעצמם, אני מקווה שההיגיון הבריא יכריע והם יפסקו מכך.

 

עם זאת, אני קשוב ומבין לליבם של בעלי האג״ח. אני מאמין שהם פועלים מתוך אחריות.  הם חשים בימים אלה חוסר בטחון ומתפקידי להיות רגיש לזה. אני עושה כמיטב יכולתי על מנת לבנות עימם בסיס איתן של אמון הדדי. אני והצוות שלי נמצאים עימם בדיאלוג פתוח ורציף.

 

למרות זאת, אני מקווה שנגיע כולנו לבסיס משותף של הסכמות, כך שנוכל להזיז את המכשולים ולהתמקד בניהול סוגיות דחופות וחשובות.

 

עם זאת, בצד התלהטות הרוחות והלחץ האסרטיבי מצד מחזיקי האג״ח, אסור לשכוח כי במשך 7 השנים האחרונות, השקענו כ-2.7 מיליארד שקלים בחברה, כסף שהגיע מחוץ לישראל לטובת המשק הישראלי. עמדנו בכל התחייבויותינו ושילמנו לכל בעל חוב את חובו. פעלנו להפחתת הדיבידנדים, ואף הפסקתם במקרים מסוימים, על מנת שהרווחים ישובו ויושקעו בחברות עצמן, זאת מתוך רצון לחזק את המבנה הפיננסי שלהן ולהגדיל את היקף ההשקעות תומכות הצמיחה, קיבלנו אותן במצב של צימאון על גבול ההתייבשות – והובלנו אותן להשקעות שיכריעו את עתידן, קחו לדוגמא את שופרסל, סלקום וגב ים.

 

אין זה סוד שבחיי העסקיים עברתי משברים רבים, חלקם בארגנטינה וחלקם בארה״ב. משברים הם חלק בלתי נפרד ממחזור העסקים, פעם זה כתוצאה מגורמים חיצוניים ופעם קשור בטעויות שלנו – החוכמה היא לעבור את המשבר תוך שאתה עומד במלא ההבטחות שלך לבעלי העניין, ובנושא הזה הוכחתי בעבר לא רק במילים אלא גם במעשים.

 

גיוס הנהלה חדשה וחזקה

אני פועל נמרצות למינוי מנכ״ל לקבוצה שיהיה בעל איכויות מתאימות כמו ניסיון, הבנה מעמיקה של השוק ודמות שבהחלט יכולה להרכיב את קבוצת הניהול המתאימה עבורנו.

 

ועדת הדירקטוריון המיוחדת לאיתור מנכ״ל, כבר שכרה חברת ייעוץ חיצונית ואנו עובדים יחד בהגדרת הפרמטרים הנדרשים מהמנכ״ל החדש, גיבשנו רשימה של מועמדים מתאימים, אנו בשלב של ניתוח והערכה. אני חייב לציין, כי הופתעתי מהרשימה של המועמדים הסופיים, שכוללת מועמדים ומועמדות רציניים מאוד, שיש להם עניין רב בתפקיד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עסקאות בעלי עניין

למרות הביקורת, שברובה איננה עניינית ואינה מקצועית, אני עדיין מאמין שהעסקאות שהבאנו היו מצוינות עבור כלל בעלי העניין. אני באמת ראיתי כיצד עסקאות אלה מביאות ערך אמיתי לכולם. ואני ממש מצטער שהן לא יצאו לפועל.

 

אני מבין שאינני יכול לשחות נגד הזרם בנושאים אלה ולהתעמת עם מחזיקי עניין רבים, שמונעים באופן רפלקסיבי נגד עסקאות בעלי עניין, זאת מבלי שבחנו אותן.

 

הרצון לבחון ולבצע עסקאות אלה מצד החברות, יצרו אווירה של עוינות וחוסר אמינות כלפינו. זהו אקלים הרסני לפיתוח עסקים, ואנו שמים את כל זה מאחור, עם הפקת לקחים מתאימים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מה זה אלשטיין מפרסם?? זה לא דווח לבורסה (ל"ת)
    לא הבנתי..... 30/06/2019 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עינים בראש.. 30/06/2019 16:53
    הגב לתגובה זו
    למה אתה מושך זמן תמכור נכסים לא חסר..היגיון בריא..
  • 3.
    תביא כסף, תקבל זמן. לא תביא - לא תקבל! (ל"ת)
    זמן עולה כסף! 30/06/2019 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תפסיק לבלבל את השכל ותביא כסף או שניקח לך את המושכות (ל"ת)
    גיבוב מילים ריקות 30/06/2019 15:14
    הגב לתגובה זו
  • הניהול הכושל שלו גמר את כל הכסף שהביא. בעיה שלו! (ל"ת)
    ניהול כושל 30/06/2019 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איפה אלשטיין פירסם את מה שנכתב בכתבה? (ל"ת)
    tjs 30/06/2019 14:49
    הגב לתגובה זו
  • פרסם לתקשורת (ל"ת)
    מיכאל 30/06/2019 23:27
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.67%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.44%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.