הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

קיבלתם אופציות מהעבודה? תתחילו לשלם מס גבוה

אופציות לעובדים ימוסו כהכנסת עבודה לפי שיעור מס גבוה, ולא כפי שמוסו בעבר בשיעור מס נמוך של 25%. איך זה עובד?

כל מס מבית חשבים | (1)
נושאים בכתבה אופציות אינטר רשות המסים תגמולים

אופציות לעובדים שהבשלתן תלויות אירוע אקזיט או הנפקה בבורסה ימוסו כהכנסת עבודה לפי שיעור מס שולי של העובד (שיכול להגיע לכדי 50%) ולא כפי שמוסו בעבר בשיעור מס נמוך בגובה 25% כעל רווח הוני. כך עולה מחוזר מקצועי שפרסמה רשות המסים ב-6 לדצמבר השנה (להלן – "החוזר החדש") המשנה את מדיניות המס שהייתה נהוגה עד כה.

 

אחת ממטרותיו של התגמול ההוני היא שימור העובדים לטווח ארוך. מטרה זו מושגת על ידי כך שבעיקר בחברות הייטק, נוהגים לקבוע תקופות עבודה, אשר במהלכן גדלה הזכאות לעובד להפוך לבעל מניות מן המניין, בכפוף להתקיימותם של תנאים מוגדרים וברורים, תקופות אלה נקראות "תקופות הבשלה" (vesting periods).

הרציונל העומד בבסיסו של סעיף 102 לפקודה והכללים מכוחו, הקובע את אופן המיסוי בעת הקצאת המניות לעובדים (כהגדרתן בסעיף), הוא זהות אינטרסים בין הבעלים לעובדים למען הצלחת החברה ושאינו כרוך בהוצאת מזומנים.

מהאמור עולה כי ככל שהעובד יחזיק את התגמול ההוני למשך זמן ארוך וייקח על עצמו את הסיכון וחוסר הוודאות במימוש הזכות שהוקצתה לו בתגמול ההוני, תנפק החברה לעובד עם מימוש הזכות מניות מימוש. אלו יקנו לו את הזכויות הצמודות במניות כיתר בעלי המניות הרגילות, כאשר העובד במועד המימוש יוכל ליהנות משיעור מס נמוך בשיעור של 25% במידה שההקצאה היא באמצעות נאמן בהתאם למסלול רווח הון שבסעיף 102 לפקודה.

 

לפי החוק, החברה המעבידה רשאית לקבוע תנאי הבשלה לפי שיקול דעתה. המחוקק קבע תקופה מינימלית של שנתיים, שהחל מתחילתה ועד סופה של תקופה זו התגמול ההוני צריך להיות מופקד בידי נאמן. זאת על מנת שהעובד יוכל ליהנות משיעור המס המוטב ביחס למניות המימוש.

בדרך כלל נהוג, נהוג כי תקופת ההבשלה של התגמול ההוני המוענק לעובדים, תלויה בתקופת עבודתו של העובד בחברה, והיא מתפרסמת על פני תקופה מסוימת, כאשר בסיום כל אחד מחלקי התקופה אותו חלק מהתגמול ההוני שהוקצה ומיוחס לתקופה זו מבשיל, והופך להיות קניינו של העובד. יש מקרים בהם תנאי הבשלה אינם מותנים רק בתקופות זמן, אלא גם או רק בהתקיימותם של יעדים מסוים הנסמכים על יעדי ביצוע של העובד או תנאי שוק. רק בהתקיימם של תנאים אלה יבשיל התגמול ההוני והזכויות המוקצות יהפכו לקניינו של העובד, וכך תיקבע כמות מניות המימוש המוקצות לעובד.

בחוזר החדש, פורטו הוראות לקביעת תנאים ומועדי הקצאה לפי סעיף 102 לפקודה לעובדים שהבשלתן תלויות ביצועים ושלפי הסעיף תיחשב ההקצאה כמזכה בשיעור המס הנמוך. חברות אשר לא עומדות בהוראות יכולות לפנות לרשות המסים בתוך 180 יום מפרסום החוזר בהודעה על אימוץ הסדר מס להענקה חדשה על גבי הנספח שצירפה הרשות לחוזר. במקרה כזה יראו ביום ההודעה כיום הענקה חדשה של האופציות, אשר ממנו תחל מחדש תקופת החסימה בת השנתיים הקבועה בסעיף 102 לפקודה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עיקר הדגש הוא להבהרתה של רשות המסים כי בכוונתה לשלול את שיעור המס הנמוך כאשר תנאי ההבשלה כאמור לעיל הם אקזיט או הנפקה של החברה, והיא תראה בתמורה ממימוש המניות במקרים אלה ככסף מזומן שיקבל העובד מעבודתו שייחשב כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בסוף חוץ מהמושחתים בכנסת אף אחד לא ישאר פה (ל"ת)
    תום 20/12/2018 14:14
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

להמשך הכתבה לחץ כאן
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

להמשך הכתבה לחץ כאן