למה הבורסה לא מנעה את התנודה הכפולה במדדים?
מחיקת סודהסטרים מהמדדים אשר התקיימה אתמול הובילה לביקושי ענק של כ-600 מיליון שקל במדדים המובילים ובהתאם, לתנודה חדה במדדים בהם נכללה. מנגד, היום (ה') בשלב הנעילה, במסגרת עדכון המדדים החודשי, צפויים היצעי ענק של מאות מיליוני שקלים, בין היתר, בשל כניסת מניית איי.אפ.אפ למדדים.
עקרונית, הבורסה יכלה למחוק את סודהסטרים היום מהמדדים ולנטרל את התנודה הכפולה במדדים (ביקוש כנגד היצע במסגרת שלב הנעילה), באופן אשר היה מקטין את פוטנציאל יצירת הרווחים על ידי ספקולנטים על גבם של ציבור המשקיעים בקרנות הסל ומונע את התנודה הכפולה במדדים. אז למה בעצם החליטו בבורסה למחוק את סודהסטרים דווקא אתמול?
ת"א 35 אתמול לאחר הודעת הבורסה על מחיקת סודהסטרים מהמדדים
מה רוצים הספקולנטים?
עוד מימי תעודות הסל, בהם היו מחוייבות תעודות הסל להחזיק בהרכבם המדויק של המדדים, עדכוני המדדים מעוררים עניין רב בקרב ספקולנטים אשר ביקשו להקדים את העסקאות הצפויות של תעודות הסל ולגרוף רווח קל על גבו של ציבור המשקיעים. גם כיום, לאחר שקרנות הסל החליפו את תעודות הסל, כאשר למנהלי קרנות הסל יש מרווח תמרון בהרכב האחזקות, עדיין, מנהלי קרנות הסל משתדלים להיצמד להרכבם המדויק של המדדים.
איך עובדת השיטה?
כאשר מניה מסוימת נמחקת מהמדדים, משקלן של שאר המניות במדד עולה, באופן בו נדרשים מנהלי קרנות הסל העוקבות אחר המדד למכור את המניה שיצאה מהמדד (בכל מחיר) ולרכוש בתמורה שהתקבלה את יתר המניות במדד (בכל מחיר), כך שבסופו של התהליך, שיעור האחזקה של הקרן בכל מניה יהיה זהה למשקלה (באחוזים) במדד.
מנגד, הספקולנטים ינסו להקדים את קרנות הסל ולבצע עסקאות הפוכות. כלומר למכור את המניה היוצאת לפני מנהלי קרנות הסל כדי לרכוש אותה במחיר זול יותר במעמד עדכון המדדים, ולרכוש את שאר המניות במדד לפני מנהלי קרנות הסל כדי למכור אותן במחיר גבוה יותר במעמד עדכון המדדים.
באופן דומה, כאשר מניה מסוימת נוספת למדדים, מדובר בתהליך זהה, אולם בכיוונים ההפוכים.
לא מומלץ לנסות את זה בבית
צריך לזכור, שהשיטה לא תמיד עובדת וכי גם הספקולנטים המנוסים ביותר, סוחרים מקצועיים, בעלי משאבים ואמצעי מיחשוב מתקדמים המספקים להם יתרון על פני סוחרי היום, עשויים להפסיד כסף מהמהלך, למשל במידה ותתרחש תנודה חדה במדדים.
מניעת החשיפה למניית סודהסטרים בפקיעה
במידה והיתה נמחקת סודהסטרים הערב מהמדדים, שחקני נכס הבסיס הפועלים בשוק הנגזרים, למשל מחזיקי פוזיציות "קופסא" (BOX) המחזיקים חוזים סינטטיים כנגד מניות המדד, לא יכלו להתכסות הבוקר עם פקיעת החוזים על המעו"ף (פקיעת האופציות השבועיות) והיו נותרים עם חשיפה למניית סודהסטרים, באופן אשר היה עשוי לגרום להפסדים.
פזיציות קופסא הן למעשה פוזיציות ליצירת רווחים כתוצאה מפערי ארביטראז' בין החוזים הסינטטיים לנכס הבסיס, כאשר מיד עם פתיחת הפוזיצה מקובע הרווח, תחת הנחה של סגירת הפוזיציה בפקיעה.
אז בשביל מה היה צריך את כל זה?
כאשר Bizportal העלה את השאלה בפני הנהלת הבורסה, נמסר מהבורסה כי: "הבורסה גרעה את מניית סודהסטרים מהמדדים אתמול, בעקבות הודעת החברה על אישור המיזוג. הגריעה נעשתה אתמול על מנת למנוע חשיפה של שחקני הנגזרים בפקיעה השבועית של הנגזרים על מדד תא-35 אשר חלה הבוקר. אילו סודהסטרים היתה נכללת במדד תא-35 גם הבוקר, למרות שהיא בהפסקת מסחר, שחקני הנגזרים היו חשופים לפער שנוצר בין מדד הפקיעה לבין המחיר שבו יכלו לקנות או למכור את סל מניות תא-35".
- 6.למה לא מסבירים פשוט יותר, עם פחות ז׳רגון ויותר מובן??? (ל"ת)זמבלה 08/12/2018 12:05הגב לתגובה זו
- 5.למה שמישהו מהעובדי מדינה יתאמץ להגן על הציבור??? (ל"ת)עובדים על המדינה 06/12/2018 21:09הגב לתגובה זו
- 4.kt 06/12/2018 16:17הגב לתגובה זוראו האופציות -והתנודות -דרושה בדיקה לעומק
- 3.אלי סודרי 06/12/2018 15:52הגב לתגובה זוהמניע ברור כשמש....הכנסה מעמלות ...והציבור...חחחח...הצחקתם אותם
- 2.א 06/12/2018 15:29הגב לתגובה זואני מניח שהרבה אנשים הפסידו כסף בגלל זה. האם אפשר גם להגיש תביעה נגד אנשים ספציפים ברשות שאמורים לפקח על זה ?
- 1.במילה אחת : עמלות! (ל"ת)אבי 06/12/2018 15:27הגב לתגובה זו
הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת
המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים.
מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס 6.73% צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על
רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%
חמשת הבנקים
הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות
ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה
המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות?
ומה עם מניות הביטוח
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב חדש במסחר בבורסה
היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.
בנקים קרדיט מערכתלמה הבנקים זינקו היום והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.
