נשים מוסלמיות
צילום: Istock

הלמ"ס: שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית - הגבוה בישראל

נתוני הלמ"ס מצביעים על ריכוז גבוה בעיר ירושלים כאשר מרבית האוכלוסייה היא צעירה. אחוז מקבלי התארים מהאוניברסיטאות הגבוה ביותר באוניברסיטת חיפה
מערכת Bizportal | (5)

נתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על מגמת ירידה באחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית שירד בשני העשורים האחרונים מ-3.8% ל-2.5%. עם זאת, אחוז הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל.

בסוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.562 מיליון נפש, שהם קרוב ל-18% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של כ-38 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2016. אחוז הגידול של האוכלוסייה היהודית ​בשנת 2017 היה 1.7%, של הנוצרית - 2.2% ושל הדרוזית - 1.4%.

כמחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת בצפון הארץ (35.6% במחוז הצפון ו-13.8% במחוז חיפה). עוד 21.8% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11.0%) ובמחוז הדרום (16.6%). 1.1% גרים במחוז תל אביב.

הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים נמצא בעיר ירושלים, 329 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.5% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים 66.6 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גדול של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם (54.3 אלף ו-54.2 אלף תושבים, בהתאמה).

האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה

אחוז הילדים שגילם עד 14 גבוה ועומד על 34.4% (537.9 אלף) ואחוז בני 65 ומעלה נמוך - 4.0% (62.9 אלף). זאת כתוצאה מרמת פריון גבוהה של הנשים המוסלמיות. שיעור הפריון הכולל של הנשים מוסלמיות עלה השנה לרמה של 3.37, לאחר ירידה ממושכת בשיעור הפריון (4.74 בשנת 2000 ו-3.29 ב-2016).

בשנת 2017 נולדו בישראל 39,550 תינוקות לאימהות מוסלמיות (21.5% מכלל התינוקות שנולדו בשנה זו). שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות (3.37) גבוה מזה של נשים משאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות - 3.16, נוצריות - 1.93 ודרוזיות -2.10). 

רמת הפריון של הנשים המוסלמיות בישראל גבוהה מזו הקיימת בחלק ניכר מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון כדוגמת טורקיה -2.1 ולבנון - 1.7, ודומה לרמת הפריון במדינות כדוגמת מצרים וירדן - 3.3.

קיראו עוד ב"בארץ"

שיעור נמוך של משפחות חד הוריות

בשנת 2017 היו בישראל כ-298 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות (כ-64%) מורכבות מזוג עם ילדים, ולפחות ילד אחד הוא עד גיל 17; כ-10% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-6% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17.

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.83, גבוה מממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות (2.39).

חינוך והשכלה

ב-2017 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי עמד על 62.4% מבין תלמידי כיתות יב בהשוואה ל-66% בחינוך העברי. בשנה זו התלמידים המוסלמים היו 84.4% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי, ושיעור הזכאות לבגרות בקרבם הגיע ל-59.5%. לעומת זאת, שיעור הזכאות בקרב התלמידים הנוצרים והדרוזים עמד על כ-79%.

שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על 47.6% בקרב תלמידי כיתות יב בחינוך הערבי, בהשוואה ל-56.8% בקרב תלמידי החינוך העברי. שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב תלמידי יב המוסלמים הגיע ל-44.3%, בהשוואה ל-60.8% בקרב התלמידים הדרוזים ו-71.9% בקרב הנוצרים.

מקבלי תארים

למרות עלייה באחוז המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בתשע"ז (2016/17), חלקם היחסי בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל (19.4% בגילאים 32-22).

7.7% מכלל מקבלי התארים מהאוניברסיטאות ו-7.2% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות היו מוסלמים, לעומת 14.7% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דמיקולו 21/08/2018 09:14
    הגב לתגובה זו
    גם המתנחלים. הלמ"ס גזען ומכניס את כולם ל"יהודים". הלכה המדינה.
  • 4.
    עם ישראל מתאבד כמו אירופה... (ל"ת)
    ישראל 21/08/2018 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהודים - בנוסף,עלייה שנתית 30 אלף (השנה יותר) (ל"ת)
    סטטיסטיקאי 20/08/2018 22:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ערביי ישראל ללא מזרח ירושלים פחות מ 14%!השכלה טובה וזהה (ל"ת)
    סטטיסטיקאי 20/08/2018 22:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עם ישראל בבעיה (ל"ת)
    שלומי 20/08/2018 20:51
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.