בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט
צילום: אסף שילה. ישראל סאן

אלביט מערכות: הרווח הנקי ירד ב-16% ברבעון השני של 2018

ההכנסות צמחו ב-9%; החברה דיווחה על ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית והפסד מירידת ערך של כ-5.1 מיליון דולר בגין השקעה בחברת בת
ערן סוקול | (5)

חברת הציוד הבטחוני אלביט מערכות 0.06%  דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 עם עלייה של 9% בהכנסות וירידה של 16% ברווח הנקי Non-GAAP ברווח הנקי. בהתאם לתוצאות הרבעון, החברה נסחרת במכפיל 19 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב-892.2 מיליון דולר, עלייה של כ-9% לעומת הכנסות של כ-818.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות לסוף הרבעון עומד על 8.1 מיליארד דולר.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי Non-GAAP ברבעון השני של 2018 של כ-57.5 מיליון דולר (6.5% מסך ההכנסות), ירידה של כ-16% בהשוואה לכ-68.8 מיליון דולר (8.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. רווח נקי GAAP ברבעון השני הסתכם בכ-91.9 מיליון דולר, עלייה של כ-46.9% לעומת הרווח הנקי GAAP ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-62.6 מיליון דולר.

ירידה בשולי הרווחיות

הרווח הגולמי Non-GAAP לרבעון השני של שנת 2018 הסתכם ב-254.8 מיליון דולר (28.6% מסך ההכנסות), עלייה של כ-2.6% בהשוואה לרווח גולמי של 248.3 מיליון דולר (30.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי לפי US-GAAP לרבעון השני של שנת 2018 הסתכם ב- 250.0 מיליון דולר (28.0% מסך ההכנסות), עלייה של כ-3% בהשוואה ל-242.3 מיליון דולר (29.6% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

 

הוצאות המחקר והפיתוח, נטו, לרבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב- 76.6 מיליון דולר (8.6% מסך ההכנסות), עלייה של כ-14.1% בהשוואה ל-67.1 מיליון דולר (8.2% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

 

הוצאות השיווק והמכירה לרבעון השני של 2018 הסתכמו ב-69.9 מיליון דולר (7.8% מסך ההכנסות), עלייה של כ-5.5% בהשוואה ל-66.3 מיליון דולר (8.1% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

 

הוצאות הנהלה וכלליות לרבעון השני של 2018 הסתכמו ב-37.0 מיליון דולר (4.2% מסך ההכנסות), עלייה של כ-10.1% בהשוואה ל-33.6 מיליון דולר (4.1% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הוצאות הנהלה וכלליות נמוכות ברבעון השני של 2017 נבעו מהערכה מחדש של התחייבויות הקשורות לרכישת נכסים ופעילויות בשנים קודמות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הכנסה חד פעמית של 45 מיליון דולר  

הכנסות תפעוליות אחרות לרבעון השני של 2018, הסתכמו ב-45.4 מליון דולר. הכנסות אלו נבעו משינוי בשיעור החזקה, כתוצאה מהשקעה של צד שלישי, ב-2 חברות בת בתחומי הסייבר והמכשור הרפואי.

 

הרווח התפעולי Non-GAAP ברבעון השני של 2018 הסתכם ב-73.1 מיליון דולר (8.2% מסך ההכנסות), ירידה של כ-11.6% לעומת רווח תפעולי של 82.7 מיליון דולר (10.1% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפי US-GAAP ברבעון השני של שנת 2018 הסתכם ב- 111.8 מיליון דולר (12.5% מסך ההכנסות), עלייה של כ-48.4% בהשוואה ל-75.3 מיליון דולר (9.2% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

 

הוצאות המימון, נטו, לרבעון השני של 2018 הסתכמו ב- 10.7 מיליון דולר, בהשוואה ל- 6.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות המימון ברבעון הנוכחי נבע מגידול בשיעור ריבית הליבור ובגובה החוב.

 

בנוסף, רשמה החברה ברבעון השני של 2018 הפסד מירידת ערך של כ-5.1 מיליון דולר, בגין השקעה בחברת בת.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות: "אנחנו שבעי רצון מהגידול של 9% בהכנסות הרבעון השני, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומהשמירה על צמיחה של 10%, בחישוב שנתי, בצבר ההזמנות. ברבעון זה באופן ספציפי אנו רואים את הפירות של ההשקעה שביצענו בסייברביט, כאשר כחלק מהאסטרטגיה שלנו לתמוך את פעילותנו בתחומים אזרחיים באמצעות שותפויות עם משקיעים אסטרטגים, משקיע חיצוני השקיע בסייברביט סך של 30 מיליון דולר ואנחנו מאמינים שסייברביט תמשיך לפתח את עסקיה ביחד עם השותף החדש."

 

"בנוסף, אנו ממשיכים באסטרטגיה שלנו לחזק את הצמיחה האורגנית באמצעות רכישות. תוצאות הרבעון הזה כוללות לראשונה את אלו של  Universal Avionics Systems, חברה שרכשנו ופעילה בתחום התעופה האזרחית. רכישה זו היא חלק מהאסטרטגיה שלנו לחזק את הנוכחות שלנו בתחום עסקי זה. אנחנו מאמינים שהסינרגיה החזקה שייצור הפורטפוליו המשולב שלנו, תיצור עבורנו הזדמנויות צמיחה נוספות."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רואה קדימה 16/08/2018 23:25
    הגב לתגובה זו
    מה שישבור את אלביט הוא שאם לא יסוגו ואמנם ירכשו את תעש מערכות הם יפלו לבורשהם בעצמם חפרו.... יש בעיה לנסות ולבלוע נתח שאינך יודע ללעוס- נחנקים......
  • 4.
    מגדי 16/08/2018 14:03
    הגב לתגובה זו
    מה כדעיין אש סוותום לל מניה נזלה בל 100 שקל בנוס סנה אחברוחקם אריד אמין
  • 3.
    נילי 16/08/2018 12:03
    הגב לתגובה זו
    הוצאות ניהול גבוהות.כל זה על חשבון המשקיעים.משכורות עתק.החברה הזאת תגיע למצב כמו טבע.
  • 2.
    כנראה חברה מושחתת.הוצאות ניהול גבוהות.משמע משכורות עתק (ל"ת)
    נילי 16/08/2018 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טכנאון 16/08/2018 10:38
    הגב לתגובה זו
    איבכי עליכום בכה . חלבתם את החברה וגנבתם את הקופה יא מושחתים
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.